תקציר: מאמר חשוב על שינוי והסתגלות, כשחג הפסח משמש כמקרה בוחן... הכישלונות הגדולים בעסקים, באהבה, בפוליטיקה, כמו גם בענייני המלחמה, מתחילים בהתעלמות משינוי המתחולל. בני אדם וארגונים מתרסקים בהתכחשות לחובה לברר בכל יום מחדש מה השתנה. לתופעה הזו קוראים 'פער רלוונטיות'...

[בתמונה: מה נשתנה? תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]

[מאמר זה ראה אור לראשונה באתר העיתון 'ישראל היום'. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר] [לאוסף המאמרים אודות שינוי ארגוני והשלכותיו, לחצו כאן] [ריכוז המאמרים: 'הכל על מנהיגות', לחצו כאן] [לסדרת מאמרי פסח ויציאת מצרים, לחצו כאן] 

עודכן ב- 11 באפריל 2023

השאלה, 'מה נשתנה?' בפתיחת ההגדה של פסח, ידועה כשאלת מפתח בכל ניווט אסטרטגי. 

הכישלונות הגדולים בעסקים, באהבה, בפוליטיקה, כמו גם בענייני המלחמה, מתחילים בהתעלמות משינוי שמתחולל [לאוסף המאמרים אודות שינוי ארגוני והשלכותיו, לחצו כאן]. 

בני אדם וארגונים מתרסקים בהתכחשות לחובה לברר בכל יום מחדש מה השתנה [לאוסף המאמרים אודות שינוי ארגוני והשלכותיו, לחצו כאן]. 

לתופעה הזו קוראים פער רלוונטיות (The Relevance Gap או Relevancy Gap; ראו התרשים למטה): הפער שבין מציאות מדומה (פנטזמה), שרואים אדם / ארגון בעיני רוחם, למציאות בפועל. 

פער זה נוצר כאשר מתקיימת אי הלימה עמוקה בין האופן שבו הם מתארים ותופסים את המציאות לבין המציאות עצמה [להרחבה בנושא 'פער רלוונטיות', לחצו כאן]:

[התרשים: מציאות נתפסת ופער רלוונטיות... הכרזה: ייצור ידע]

בין ליל הסדר ליום הכיפורים

בהצבת השאלה 'מה נשתנה' במרכז הערב, מתבטא ההבדל הגדול, בין מה שנדרש מיהודי ביום הכיפורים, כיום של חשבון נפש, לבין מה שנדרש מיהודי בליל הסדר:

[לסדרת מאמרי פסח ויציאת מצרים, לחצו כאן] [לקובץ מאמרי יום הכיפורים, לחצו כאן].

• את חשבון הנפש המוסרי ביום הכיפורים עורך כל אדם לעצמו, בינו לבין אלוהיו.
• את סיפור יציאת מצרים, המתמקד לאור מה שקרה אז, בבירור מה שקורה עכשיו, בציפייה לגאולה עתידית, לא יכול אדם לערוך רק עם עצמו.

[בתמונה: בין ליל הסדר ליום הכיפורים... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי Ralphs_Fotos לאתר FIXABAY]

משוואה במתמטיקה ניתן לפתור לבד. אלה שפתרו אותה בקבוצה יגיעו בדיוק לאותה התוצאה. השאלה על מגמות המציאות ומצב החרות, היא שאלה אחרת [לאוסף המאמרים על 'קבוצות', לחצו כאן]. הבירור שלה על ידי אדם לבדו, או על ידי קבוצה בדיון משותף, יכול להוביל לסיפור שונה ולמסקנות שונות. 

מכאן ההכרח בהתכנסות המשפחה. הבירור הזה, הכרוך בסיפור יציאת מצרים כרקע לסיפור אודות המציאות המתהווה, חייב להתרחש בצוותא משפחתית.

[בכרזה: בין יום כיפור ליציאת מצרים... התמונה היא צילום מסך. הכרזה: ייצור ידע]

ההגדה כהזמנה לסיפור חדש

זו המתכונת הפתוחה של ההגדה של פסח: יותר משהיא באה לספר סיפור מוכר, על מה שהיה, היא פותחת פתח להזמנת המשתתפים לספר את סיפורם המתחדש, במבט מן העבר, אל מצוקות ההווה והעתיד. 

כזה היה לפי ההגדה ליל הסדר של רבי אליעזר ורבי יהושוע ורבי עקיבא ורבי טרפון "שהיו מסובין בבני ברק והיו מספרים ביציאת מצרים כל אותו הלילה, עד שבאו תלמידיהם ואמרו להם רבותינו, הגיע זמן קריאת שמע של שחרית."

כשהכל משתנה, השאלה איננה רק מה משתנה, אלא גם כיצד מתארגנים בהתאם לשינוי וכיצד משתנים. זה מבחן החרות בדרישה לנהל באופן יזום את ההתמודדות במציאות המשתנה. כאן מתחיל מבחן המנהיגות. כשהכל זורם ביציבות במתכונת המוכרת, בערכים המוסכמים, ההנהגה מתנהלת כמו קטר על מסילה. כשמציאות משתנה, מתגלים מתחים חדשים, מתבקש בירור לדרך חדשה מחוץ למסילה הקיימת. במקום הזה חייבים להתכנס ולספר סיפור חדש [ריכוז המאמרים: 'הכל על מנהיגות', לחצו כאן].

על רקע סיפור יציאת מצרים, עם בירור השאלה מה נשתנה, מוצבת על שולחן הסדר זיקה ישירה בין חרותו של אדם לבין המודעות הנדרשת לו לכל מה שהולך ומשתנה סביבו. לנוכח השינוי, בן החורין מבקש לשלוט במצבו ובזהותו, להצליח לא להיסחף בבלי דעת וללא שליטה בזרמי השינוי.

[התמונה היא צילום מסך. הכרזה: ייצור ידע]

המאמינים תולים תקוותם בפוטנציאל השינוי

בראיון הרחב שהעניק המנהיג העזתי יחיא סינואר (ראו תמונה למטה) לידיעות אחרונות, ב- 5 אוקטובר 2018, בתשובה לשאלה המסיימת: "נראה שיש לך המון אמונה" ענה סינואר: "אני רק יודע שהגיע הזמן לשינוי."

האדם המאמין מזכיר לעצמו בכל יום מחדש כי גם זריחת החמה בכל בוקר מחדש הייתה יכולה שלא לקרות. מנקודת מבט ביקורתית, ולא רק מכוח האמונה, מה שנראה לאדם כחוקיות יציבה של חוקי שמיים וארץ אינו אלא אשליה. המציאות ביסודה משתנה, ולא בהכרח זורמת ומתפתחת בחוקיות יציבה.

יש בכך איום לאדם המבקש יציבות אבל גם תקווה. האיום טמון בחרדת האדם לאבד מה שהשיג – איום למול ציפייתו שהישגיו ונכסיו ימשיכו לעמוד על מקומם.

מצד שני, פוטנציאל השינוי הוא מקור התקווה עבור מי שמייחל לשנות את מצבו לטובה. האמונה בכוח השינוי היא מקור תקוות הגאולה. זה תפקידו האקטואלי של סיפור יציאת מצרים כמקור ההשראה למאמינים כי הבלתי אפשרי היום יכול מחר להיות אפשרי.

[בתמונה: מנהיג חמאס יחיא סינואר: "אני רק יודע שהגיע הזמן לשינוי"... המקור: התקשורת הערבית. לחצו כאן]

כיצד ראוי להשתנות?

באביב 2009, לאחר כינון ממשלת נתניהו, הגעתי כמפקד המכללה לביטחון לאומי לביקור לימודים בוושינגטון. היו אלה שבועות ראשונים של ממשל אובמה. בסקירה שנתן גנרל אמריקאי לקבוצת הקצינים הישראליים שהיו עמי אמר: "הכל הולך ומשתנה. מדיניות הממשל ביחסו למזרח התיכון משתנה, גם יהדות ארה"ב משתנה. אנו נכתיב פתרון ואתם תאלצו להסתגל לשינוי." בסיום דבריו הענקתי לו חנוכיית כסף שהבאתי עמי מהארץ, והסברתי: "החנוכייה מסמלת עבורנו את המאבק שניהלו המכבים כנגד השינוי ההלניסטי הגלובלי. בכל שנה בחנוכה, אנו מנחילים את מורשת המאבק, בתקווה שנמשיך לעמוד ולהתמודד מול כוחות שינוי בלתי רצויים." [למאמר: 'הסתגלות, ניהול מסתגל וארגונים מסתגלים', לחצו כאן]

יהודה עמיחי בשיר ידוע, מספר על אביו שהנחיל לו בצוואה את עשרת הדברות והוסיף עוד שתיים:

• הדיבר האחד עשר: לא תשתנה!
• הדיבר השנים עשר: תשתנה! תשתנה!

[תמונתו של יהודה עמיחי משמאל היא צילום מסך מהתוכנית: "הריאיון האחרון: יהודה עמיחי מדבר על הכל" בכאן חינוכית]

כנראה שכדי להצליח לא להשתנות צריכים לדעת היכן ובמה כן להשתנות. את האיזון בין שני הציוויים המנוגדים צריך אדם בן חורין לברר מידי יום מחדש. אי היכולת להסתגל לשינויים נדרשים עלולה להוביל אדם, ארגונים וגם מדינה עד כדי התפרקות.

זה מבחנה של מנהיגות ביכולת לנווט את ההשתנות הנדרשת באורח המשמר נאמנות לחזון המורשת, תוך גילומו בצורות פעולה מתחדשות. זהו בימים אלה האתגר המרכזי למפעל הציוני ולמדינת ישראל. ארגונים כמו התנועה הקיבוצית, שאיחרו להסתגל לכורח להשתנות תוך שימור ערכי היסוד, יכולים ללמד על חיוניות האתגר.

[בכרזה - האלוף גרשון הכהן: כדי לא להשתנות צריך לדעת במה כן... התמונה היא צילום מסך. הכרזה: ייצור ידע]

כשהכל משתנה משתנים גם כלי המדידה

כשמתרחש שינוי כולל, במיוחד כאשר גם כלי המדידה לבחינת השינוי הולכים ומשתנים, אפשר לאבד גם את עצם היכולת לתאר את השינוי. כאן מתחיל הבירור הרציני בשאלה מה השתנה, בהכרת הצורך לבירור מחודש גם לגבי אמות המידה ומושגי היסוד הבוחנים ומתארים את השינוי.

[בתמונה: כשהכל משתנה משתנים גם כלי המדידה... תמונה חופשית, שהועלתה על ידי Sean MacEntee לאתר flickr]

לשם כך, כה נדרשת התכנסות המשפחה. במצווה 'והגדת לבנך', מונח פוטנציאל המתח המתהווה במשפחה, בין האב המופקד על הנחלת מורשתו לבין הדור הצעיר הפתוח אל האופק החדש. במפגש הטעון הזה, בעימות בין זהות האב לזהות הבן, מתבקש משהו משמעותי פי כמה מעצם הנחלת סיפור העבר. מתוך המפגש, במציאות המשפחתית סביב לשולחן הסדר, מתהווה הבירור המחודש למשמעותו הנוכחת של הסיפור. במפגש הבין דורי, על רקע סיפור הגאולה הקדום, נוצרים התנאים המאפשרים את ברור העומק בשאלה מה השתנה?

[למאמר בנושא קרוב: 'שינוי מהמעלה השנייה - שינוי במבנה המערכת', לחצו כאן]

[בתמונה: כשהכל משתנה משתנים גם כלי המדידה... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]

הרב יהודה לאון אשכנזי (מניטו) (ראו תמונה משמאל) הסביר כך את תפקיד מורי הדרך לעם ישראל המכונים 'אבות' בניגוד לכינוי 'רב' – 'אברהם אבינו' לדוגמה למול 'משה רבנו': "הם זוכים להיקרא אבות לא רק משום שקיבלו את שנמסר להם, אלא משום שהם מסוגלים להכיל את כל מה שהוכתר בהצלחה בדורות הקודמים ולסכם אותו לשם מסירה הלאה." (מדרש בסוד ההפכים, עמ' 106).

[בתמונה משמאל: הרב יהודה לאון אשכנזי (מניטו). אנו מאמינים שאנחנו עושים בתמונתו שימוש הוגן]

זו נבואת הנביא מלאכי הנקראת בשבת לפני הפסח: "הנה אנכי שולח לכם את אליהו הנביא והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם." למול הכורח המתמיד בהסתגלות נכונה לאתגרי שינוי והשתנות, נקודת חיבור חדשה בזיקת שיבה הדדית בין דורית, היא בשורת גאולה.

התהליך הזה לא רק זקוק ביסודו להתכנסות המשפחה הוא גם מכונן את משמעותה.

.

[לאוסף המאמרים אודות שינוי ארגוני והשלכותיו, לחצו כאן] [ריכוז המאמרים: 'הכל על מנהיגות', לחצו כאן] [לסדרת מאמרי פסח ויציאת מצרים, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים אודות שינוי ארגוני והשלכותיו;
• אוסף המאמרים: 'הכל על מנהיגות';
• אוסף מאמרי פסח ויציאת מצרים;
• הרחבה בנושא 'פער רלוונטיות';
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה';
• אוסף המאמרים אודות שינוי ארגוני והשלכותיו;
• אוסף מאמרי יום הכיפורים;
• אוסף מאמרי פסח ויציאת מצרים;
• אוסף המאמרים על 'קבוצות';
• מאמר: 'הסתגלות, ניהול מסתגל וארגונים מסתגלים';
• מאמר בנושא קרוב: 'שינוי מהמעלה השנייה - שינוי במבנה המערכת'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), הסתגלות, ניהול מסתגל וארגונים מסתגלים, ייצור ידע, 11/4/14.
• יחזקאלי פנחס (2019), שינוי ארגוני ושינוי בכלל באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 5/11/19.
• פנחס יחזקאלי (2014), פער רלוונטיות, ייצור ידע, 21/7/14.
• פנחס יחזקאלי (2016), שינוי מהמעלה השנייה - שינוי במבנה המערכת, ייצור ידע, 1/11/16.
• פנחס יחזקאלי, שרית אונגר משיח (2017), הכל על מנהיגות, ייצור ידע, 23/9/17.
• פנחס יחזקאלי (2020), הכל על קבוצות באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 18/4/20.