אמציה חן: קומץ אמות מידה חיוניות לכל צבא, למעט בצה"ל שלנו…

[בתמונה: חיילים ירדנים על רכבים משוריינים ישראלים שננטשו במבצע כראמה. מקור התמונה: Jordanian Military Photographer - PETRA NEWS AGENCY התמונה היא נחלת הכלל]

תת אלוף אמציה חן (פצי) היה מפקד אוגדה. לאחר שחרורו ב- 1991, מונה במילואים כאחראי על הפקת לקחים בצה"ל.

*  *  *

זולת הניצחון במלחמה, אין דבר חשוב יותר מהפקת לקחיה. בעוד התעלמות מהפקתם כלקחים, מבטיחה את הישנותם, והפעם בנזק כפול ומכופל.

*  *  *

חוסר בציוד, בכוח אדם, חסך במידע, וכשרות מבצעית נמוכה, הם מצב נתון (חיובי ואו שלילי).

להבדיל: מה שהופך את אלה לפגע רע מזיק ומסוכן, היא ההתעלמות מהם, וממילא ממשמעותם" פגע רע זה מלווה את המטכ"ל לדורותיו. רק לדמיין: אילו לרב אלוף דוד אלעזר (דדו) (ראו תמונה משמאל) היה מושג והבנה של העיקרון, ספק אם אסון יום כיפור היה מתרחש!

[מקור תמונתו של רב אלוף דוד אלעזר: אתר צה"ל]

*  *  *

העוצמה האופטימלית שנתן להפיק מתתי מערכות, הפועלות במערכת האם, מותנית בקיומו של נוהל קרב המאפשר את שילובם, במינון במקום ובזמן הנכון.

זאת להבדיל מהקיים בצה"ל, שמה שמאפיין את הכנותיו למבצע/למלחמה הוא מה שמכונה "נוהל קרב תוך כדי תנועה". זהו פגע רע, שהשפיע אנושות על:

  • מבצע כרמה, 8 חודשים לאחר מלחמת ששת הימים;
  • מתקפת הנגד המטכ"לית במלחמת יום הכיפורים, ב- 8 באוק' 1973;
  • על הקרב השני לכיבוש החרמון במלחמת יום הכיפורים;
  • על קרבות החילוץ בסואץ במלחמת יום הכיפורים;
  • על הקרב בסולטן יעקב במלחמת שלום הגליל;
  • על קרב הסלוקי במלחמת לבנון השנייה;

וזאת רשימה חלקית בלבד!

*  *  *

ארגון כוח צבאי שמעל למסגרת חטיבה: מורכב משני כוחות:

  • זה שבמגע הפיזי, מדרג חוליה/פלוגה;
  • ולצידה אחת נוספת: "קבוצת המחליטים", שתפקידה כשמה: לקבל החלטות על בסיס דיווחי מפקדות הגדודים, שאמורים לשקף את מצבם המבצעי של הגדודים. זהו המסד לתמונת המצב החטיבתית, האוגדתית ומעלה.

עד היום רק נימול אחד בודד (עבדכם הנאמן...), נתן דעת למשתמע מתפקודם של שתי הקבוצות; והעמיד שיטת תרגול ייחודית למערכת הפיקוד והשליטה (הפו"ש), ובשמה "מטה דוד". באמצעותה, תורגלו שבע אוגדות, ומחלקת ההדרכה (מה"ד) אף הוציאה ספר לתרגול.

אבל, משפרשתי מפעילות, נגוזה מצה"ל השיטה כלא הייתה!

[בתמונה: אימון מפקדות בצה"ל. למצולמים אין קשר לנושא המאמר. המקור: אתר צה"ל]

*  *  *

עקרונות יסוד הפיקוד מושתים על:

  • עקרון הבקרה, בין המפקד לפקודיו, המבקרים את החלטותיו בדיווח עתי.
  • עקרון החניכה, על פיו משרה המפקד מניסיונו על פעולות פקודיו.
  • עקרון השפיטה, המחייב את מכלול גורמי הפיקוד בעוצבה, לבחון את עשייתם, בתואם לתורת הקרב ולעקרונות המלחמה.
בפועל, מתקשים קברניטי צה"ל, לדורותיהם, להבחין בהבדל בין אמוני הקמה, לאמון הכוחות שבסד"כ המבצעי. בעוד שאמון הקמה מתבצע בידי מדריכים, חונכים, בקרים ושופטים מהחוץ, את אמון הכוח המבצעי אמור לבצע הפיקוד האורגני. שהרי את זכות הפיקוד רוכש מפקד השדה, לאחר שאימן כהלכה את יחידתו למלחמה.

[בתמונה: פילדמרשל ברנרד לו מונטגומרי על טנק גרנט, צפון אפריקה, נובמבר 1942. התמונה המקורית היא נחלת הכלל]

*  *  *

דינו של לקח כדין המצאה המחייבת אישוש לקבילותה. זהו מבוא לתכנית הפקה, הכוללת תקצוב, לו"ז, הקצאת משאבים ובקרה. אעיר ואאיר על כך, שלקחי צה"ל בהקשר לסוגיות השילוב הבין זרועי, נשארו יתומים, מאז מלחמת העצמאות ועד אתמול.

*  *  *

העיקרון - הקובע כי אופן פעולת צבא במלחמה, משקף את טיב/ואו כשל הכנתו - כפול מקדם הקטן מאחד - היה אמור להכווין את וועדת אגרנט, עבור לוועדת כהן, וקנח בוועדת וינוגרד, לסוגיית האימונים. בעוד שהללו הפנו את מסקנותיהם לגופם של קברניטים - מה שהותיר את הפגע הרע על כנו!

[בתמונה: ועדת אגרנט: ועדת חקירה ממלכתית, שהוקמה ב-21 בנובמבר 1973 לחקר נסיבות פריצתה של מלחמת יום הכיפורים. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *