![[בתמונה: ייצוג דגימת אותות. האות הרציף מיוצג עם קו בצבע ירוק; בעוד הדגימות הבודדות מסומנות על ידי קווים אנכיים כחולים]](https://www.xn--7dbl2a.com/wp-content/uploads/2019/04/Signal_Sampling.png)
[בתמונה: ייצוג דגימת אותות. האות הרציף מיוצג עם קו בצבע ירוק; בעוד הדגימות הבודדות מסומנות על ידי קווים אנכיים כחולים]
[לריכוז הערכים בתחום המוסיקה, ההפקה והסאונד באתר, לחצו כאן]
המאמר עודכן ב- 25 באוקטובר 2021
* * *
דמיינו שאנחנו מנסים לתעד את תנועתו של אצן בעת מירוץ. לשם כך, נזקק למספר רב של תמונות בשנייה, כדי לייצג כל שלב ושלב בתנועה שלו. במונחי וידאו, מספר התמונות בשנייה נקרא בשפה מקצועית Frame Rate.
כשאנו מנסים לתעד גל קול, מספר הדגימות בשנייה נקרא Sample Rate (על איכותה של כל תמונה בודדת ראה את הערך 'רזולוציה של אודיו - Bit Depth').
[להרחבת המושג: 'רזולוציה של אודיו' – Bit Depth, לחצו כאן]
אודיו דיגטלי מורכב מסדרה של דגימות תכופות וממוספרות, המתעדות את העוצמה המשתנה של צורת גל קול.
בכדי לייצג באופן אמין ועקבי את מורכבותם של גלי קול בתוך המדיום הדיגיטלי, נדרש מספר רב של דגימות, המתרחשות בתדירות גבוהה (היות וגל קול נע במהירות גדולה הרבה יותר מזו של אצן במירוץ). ככל שהתדירות גבוהה יותר, כך מדויק יותר התיעוד של גל הקול.
האוזן האנושית קולטת תדרים בין 20Hz ל 20,000Hz. כדי ליצור צורה דומה יחסית לגל הקול המקורי, אנו נדרשים לדגום, לפחות פי 2 מתדירות הגל; כך שאם ניקח בחשבון את התדר הגבוה ביותר הנשמע לאדם, ראוי שנדגום לפחות 40,000 פעמים בשנייה, או בשפה המקצועית 40kHz.
מטעמי מרחב תמרון ומסיבות נוספות, מנעד הדגימה המינימלי שמומלץ לעבודת אודיו מקצועיות הוא 44.100kHz, אך ישנם אולפנים ומפיקים הבוחרים לתעד ולהקליט במנעד דגימה גבוה יותר כגון: 48kHz או אפילו 96kHz.
בעבודה עם סאונד שמיועד לסנכרון עם וידאו, לאור הפורמט המקובל של צילום ב- 24 פריימים לשנייה, מעדיפים פעמים רבות לעבוד עם מנעד דגימה של 48kHz, כך יש בדיוק 2000 דגימות לכל פריים.
[לריכוז הערכים בתחום המוסיקה, ההפקה והסאונד באתר, לחצו כאן]
