[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי aytuguluturk לאתר Pixabay]

[מאמר זה ראה אור במקור באתר של עמר דנק] [לאוסף המאמרים בנושא 'דיסוננס קוגניטיבי', לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 8 ביולי 2021

המחבר (ראו תמונה משמאל), סא"ל במיל' עמר דנק, עשה את שירותו הצבאי בחיל האוויר ובחטיבה האסטרטגית באג"ת. הוא מהנדס מערכות מידע, מוסמך ביחסים בין לאומיים מטעם אוניברסיטת חיפה. מרתוניסט...

[לאתר של עמר דנק, לחצו כאן]

זהו מאמר ראשון בסדרה של חמישה מאמרים. הנה האחרים:

• עמר דנק: דיסוננס קוגניטיבי א’: לא מודים בטעויות…
• עמר דנק: דיסוננס קוגניטיבי ב' – נקמה ומעגל הסלמה;
• עמר דנק: ההידרדרות לשחיתות וה’דיסוננס הקוגניטיבי’;
• עמר דנק: דיסוננס קוגינטיבי – ספיישל חסינות לנתניהו;
• עמר דנק: דיסוננס קוגניטיבי – כת טראמפ.

*  *  *

דיסוננס קוגניטיבי (Cognitive Dissonance) הוא מושג תאורטי שטבע פסיכולוג בשם Festinger (ראו תמונה משמאל למטה) בשנת 1957, ומתאר את האופן בו אנחנו מתמודדים עם הצורך להכריע בין ערכים בהם אנו מאמינים, אידאולוגיות או החלטות סותרות, בעוד שאנחנו תופסים את עצמנו עקביים. גם מהזולת אנחנו מצפים לעקביות, וכאשר אנחנו מזהים סתירות אצל אחרים, אנחנו רואים בזה תכונה שלילית.

[להרחבה בנושא 'דיסוננס קוגניטיבי', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן]

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0,  שהועלתה על ידי Stuart Mudie לאתר flickr]

התאוריה מסבירה, שהרצון להעלים את תחושת 'חוסר הנעימות' בה אנחנו חשים, כאשר אנחנו מתמודדים עם סתירות, מוביל להטיות תפיסה.

למשל, את הסיבה מדוע אנחנו משקיעים אנרגיה רבה להצדיק החלטות שעשינו (בייחוד בסוגיות מורכבות); ובפרט, דווקא את ההחלטות שנתפסות כשגויות. מה שמסביר את הקושי ללמוד מטעויות, לאור העובדה שאנחנו משקיעים אנרגיה רבה לשכנע את עצמנו ואת הסביבה בצדקתנו.

[למקור תמונתו של לאון פסטינגר משמאל, לחצו כאן]

כך, מרבית החברים בכת, שמנהיגה מאמין שהעולם יושמד בתאריך מסוים, יחזקו את אמונתם בגדולתו של המנהיג, בחלוף התאריך בו הנבואה לא התגשמה.

I will look at any additional evidence to confirm the opinion to which I have already come (Lord Molson, British Politician)

המנגנון שמטפל בחוסר הנעימות, מתקן את האופן בו אנחנו זוכרים  את עמדתנו או תמיכתנו בסוגיות פוליטיות; ואין זה משנה באיזה צד של המפה הפוליטית אנחנו נמצאים.

[להרחבת הנושא של הטיות תפיסה, לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'מורכבות', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'כת', לחצו כאן]

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0,  שהועלתה על ידי seriykotik1970 לאתר flickr]

לדוגמה, לפני המלחמה לשחרור עיראק ב-2003, רוב האמריקאים האמינו לנשיא בוש שסדאם חוסיין (ראו תמונה משמאל למטה) מחזיק בנשק להשמדה המונית, אבל  התבהר שבעיראק לא נמצא נשק כזה, קרי האמונה התבררה טעות:

• רוב מקרב מצביעי הרפובליקנים פתרו זאת בכך שהם סרבו לקבל את הטענה, וטענו שהם מאמינים שנשק כזה אכן נמצא.
• גם בקרב דמוקרטים, היה צריך להתמודד עם הטעות, אך בדרך אחרת. הם שכחו שתמכו במלחמה. לפני המלחמה כ-46% תמכו במלחמה ו-72% האמינו שסדאם מחזיק נשק להשמדה המונית. ב-2006 רק 21% זכרו שתמכו במלחמה, ו-26% זכרו שהאמינו שיש נשק להשמדה המונית (G. Jacobson ב- Political Science Quarterly אביב 2010).

[תמונתו של סדאם חוסיין משמאל היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי WikiImages לאתר Pixabay]

כמדומני, שגם אצלנו ניתן לראות עדות לתופעות דומות. כך לגבי ההתנתקות (שמתויגת בזיכרון הלאומי ככישלון):

• תומכים מימין מייחסים את ההתנתקות למפלגת קדימה (ז"ל), למרות שזאת הייתה ממשלה בהובלת הליכוד שביצעה את המהלך, ורבים שכחו שנתניהו הצביע בעד המהלך בכל הקריאות בכנסת; וזוכרים רק את התפטרותו מהממשלה ימים ספורים לפני, כהוכחה לכך שהתנגד.
• משמאל מסבירים, שההתנתקות נעשתה ללא הסכם, שזה מה שהיה נכון לעשות; למרות שבפועל, הצביעו בעד.

גם אלו מימין שזעקו על הכישלון במלחמת לבנון השנייה, נאלצים להתמודד עם הקושי להצדיק את 'צוק איתן', ואילו מהצד השני, מנסים חלק מהתוקפים את 'צוק איתן', מתהדרים בהרתעה שהושגה במלחמת לבנון השנייה...

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0,  שהועלתה על ידי KylaBorg לאתר flickr]

לסיכום, היה זה הסופר הבריטי, ג'ורג' אורוול, שאמר ב- 1946, לאחר מלחמת העולם השנייה, כי: 

"כולנו מסוגלים להאמין בדברים שאנו יודעים שאינם נכונים. וכאשר מסתברת טעותנו לבסוף, אנו 'מערבבים' בעזות מצח את העובדות, כדי להוכיח שצדקנו בכל זאת.

מבחינה אינטלקטואלית, אפשר להמשיך בתהליך זה לזמן בלתי מוגבל. הבעיה היא, שבמוקדם או במאוחר, אמונה כוזבת מתנגשת במציאות מוצקה, בדרך כלל בשדה הקרב..."

We are all capable of believing things which we know to be untrue, and then, when we are finally proved wrong, impudently twisting the facts so as to show that we were right. Intellectually, it is possible to carry on this process for an indefinite time: the only check on it is that sooner or later a false belief bumps up against solid reality, usually on a battlefield (George Orwell 1946)

[לקובץ המאמרים בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה, לחצו כאן]

[תמונתו של ג'ורג' אורוול נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Cassowary Colorizations. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY 2.0]

[לאוסף המאמרים בנושא 'דיסוננס קוגניטיבי', לחצו כאן]

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2014), הטיות בתפיסה (הטיות קוגניטיביות): כשלי החשיבה שלנו…, ייצור ידע, 4/11/14.
• פנחס יחזקאלי (2017), דיסוננס קוגניטיבי, ייצור ידע, 7/12/17.
• פנחס יחזקאלי (2015), קבלת החלטות, ייצור ידע, 8/6/15.
• פנחס יחזקאלי (2014), מורכבות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2018), שואה ומלחמה: מלחמת העולם השנייה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 10/4/18.