[לאסופת המאמרים באתר בעניין המאבק על השימוש בנשק הלייזר, לחצו כאן]
ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.
* * *
אנחנו במזרח התיכון. ישראל השקיעה הרבה בפרויקט האירוויזיון, שאמור להעניק לה קרדיט בינלאומי לא מבוטל. גם יום העצמאות קרוב ונתניהו עתיד לגזור גם בו קרדיט תקשורתי חשוב. כל זה שווה לחברינו בעזה הרבה כסף, וגם הזדמנות שלא תחזור להגיע להסדרה, בתנאים הנוחים לו...
מנהיגי חמאס נמצאים עתה בקהיר והם מבינים מורכבות היטב: חילופי האש רק עוזרים להם במשא ומתן ולא מחבלים בו...
את המחירים הראשונים נשלם בימים הספורים, שעד יום העצמאות; אבל, הקופה הגדולה שאליה משתוקקים הפלסטינים היא ללא ספק, האירוויזיון ב- 17 במאי 2019. עד אז ילך יחיא סינואר, כדרכו תמיד, על חבל דק ככל שיוכל, כדי למקסם רווחים.
יחד עם זאת, אם יגזים והאירוויזיון יבוטל או יידחה, יעמוד סינואר כמעט מבודד מול זעמה של ישראל - שמנהיגיה יבינו כי אינם יכולים להיות יותר בני ערובה, ויידחפו לעימות רחב בכוח הזעם והרצון לנקמה של אזרחיה - כשהם נהנים מאווירה בינלאומית נוחה יחסית והבנה של הצורך בחיסול השליטה העזתית בעזה. זהו מן הסתם המצב שאבו מאזן מייחל אליו...
וישראל - היא בת ערובה, שתשלם כמעט כל מחיר. רק שלאירועים יש דינמיקה משלהם, ואנחנו יכולים למצוא עצמנו, כמו במשל הידוע על אותו אדם, על אדם שכשל וניסה לחמוק מן העונש המגיע לו, אך סופו שקיבל גם את העונש הזה וגם עונשים נוספים: אכל דג מסריח, חטף מלקות וגורש מן העיר. משמע, בסוף גם נשלם, גם נחטוף, גם יתבטל האירוויזיון וגם נצא, בלית ברירה, למבצע ארוך וקשה...
ברגעים הללו, אי אפשר שלא להיזכר במחדל יוצא הדופן של מערכת הביטחון, שסירבה לקלוט את מערכת הלייזר 'נאוטילוס', משיקולים שמדיפים ריח רע, בלשון המעטה. אם הייתה פה מערכת לייזר פעילה ומנוסה, לא היינו בני ערובה, וחבל על כל מילה נוספת!
ואם יש מי במערכת הביטחון שיטען אחרת, חברי תת אלוף במילואים אמציה חן (פצי) (ראו תמונה משמאל) סיפר במאמר קודם שב- 2007, דחתה ישראל את הצעתו של סגן נשיא "נורטרופ גורמן"מפתחת מערכת נאוטילוס, להציב בשדרות את תותח הלייזר (אותו "אב טיפוס" שהשמיד בניסוי כל פגז מרגמה וטיל) ולנסות את האפקטיביות שלו.
[מקור תמונתו של תת אלוף במיל' אמציה חן (פצי) משמאל: פייסבוק]
בעצם זה לא מאוחר. בשבועיים שעד לאירוויזיון, אפשר להציב אותו, ממש עכשיו, ולבחון את יכולותיו. רק שאחרי שיצליח, איך יסבירו אנשי מערכת הביטחון את הימנעותם אז, ואת השקעת סכומי העתק בנשק נחות כ'כיפת ברזל', שאינו נותן מענה?
