[בתמונה: שוטרי גרמניה התרגלו מהר ובשמחה לעליית הנאצים ב- 1933, מפני שאז, נפטרו מהצורך לסגל לעצמם מערכת כפולה של התנהגויות - בתוך הארגון מחוצה לו. בתמונה, השוטרים מטרידים אזרח מסיבות גזעיות, כשאנשי ה- SA - המיליציה של המפלגה הנאצית מניחים להם לעשות את 'העבודה השחורה'...]
[לאוסף המאמרים על 'משטרה בחברה דמוקרטית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על אמון ולגיטימציה משטרתית, לחצו כאן]
הדף עודכן ב- 25 בפברואר 2021
ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.
* * *
לֵגִיטִימַצְיָה (Legitimacy) היא מַתַּן הֶכְשֵׁר או הַקְנָיַת כַּשְׁרוּת: ההכרה שגורם מסוים שאי לבצע פעולה או להחזיק בזכות כלשהי. היא יכולה להינתן על ידי קבוצה מצומצמת, על ידי חברה לאומית או דתית, ואף על ידי מדינות החברות בקהילה בינלאומית (ויקיפדיה).
לגיטימציה של משטרה, היא מידת הנכונות של אזרחים לקבל עליהם את הסדר הקיים - במקרה שלנו את סמכויות היתר שיש למשטרה בדמוקרטיה, ולהאמין שסמכויות אלה מנוצלות למטרות הנכונות.
בדרך כלל קבוצות הרוב באוכלוסייה ייטו לראות בסוכני הסדר הקיים לגיטימיים, בעוד קבוצות המיעוט ייטו לפתח דה-לגיטימציה. כך למשל מצאו פקטורה ואח' (2014) כי הסדר החברתי בישראל נתפס כפחות לגיטימי ע"י המיעוט הערבי לעומת הרוב היהודי, ועל ידי החרדים בהשוואה לאלו שהם פחות דתיים (להורדת המאמר לחץ כאן: Factor, et al., 2014).
כיוון שמשטרות אינן יכולות לתפקד ללא לגיטימציה, הן חייבות להשקיע בשימור הלגיטימציה שלהן, לפחות בקרב קבוצת הרוב.
[לאוסף המאמרים על אמון ולגיטימציה משטרתית, לחצו כאן]
[להרחבת המושג: 'לגיטימציה משטרתית', לחצו כאן]
'קונפליקט הלגיטימציה'
הצורך לייצר לגיטימציה בקרב האזרחים, יוצר קונפליקט מובנה בקרב השוטרים: הם חיים - מבחינה מבנית ותרבותית - בארגון היררכי דיקטטורי; וצריכים להתנהג בדרך אחת בתוך הארגון; ובדרך הפוכה מחוצה לו.
זה יוצר קושי גדול, מפני שבאופן טבעי, הם משליכים את דפוס היחסים - שאליו הם רגילים בתוך הארגון - על האזרחים. משמע, הם מקבלים בטבעיות את הצורך לציית למפקדיהם.
[להרחבה בנושא 'קשרי היררכיה', לחצו כאן] [להרחבה בנושא: תבניות/דפוסים חוזרים, לחצו כאן]
זאת בניגוד, למשל לחיילים, שבאים במגע עם אוכלוסיית אויב. האחרונים פטורים מקונפליקט הזה, כי דפוס היחסים שהם אמורים לקיים נותר היררכי.
זו הסיבה, שבמדינות - שעוברות חילופי משטר מדמוקרטיה לדיקטטורה - המשטרה מסתגלת: בקלות למשטר החדש. כך למשל, התקבל המשטר הנאצי בזרועות פתוחות בממסד המשטרתי, ש'הרוויח' מכך בגדול (ראו את תמונה שבראש המאמר)...
לעומת זאת, במצבים הפוכים - כשארגון משטרתי במדינה דיקטטורית צריך להסתגל לתפקד בדמוקרטיה, הסתגלות (גם של השוטרים וגם של האזרחים) היא כמעט בלתי אפשרית, באותו מבנה ארגוני ובאותו ברכב אנושי של משטרה...
[למאמר: 'המשטרה הכחולה תחת שלטון הנאצים והפשיסטים', לחצו כאן] [להרחבת המושג, 'הסתגלות', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על מבנה ארגוני, לחצו כאן]
[לאוסף המאמרים על 'משטרה בחברה דמוקרטית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על אמון ולגיטימציה משטרתית, לחצו כאן]
מקורות והעשרה
- פנחס יחזקאלי (2014), הדמוקרטיה והמגבלות שהיא מטילה על המשטרה, ייצור ידע, 24/4/14.
- פנחס יחזקאלי: אמון הציבור במשטרה;
- פנחס יחזקאלי (2014), תבנית - דפוס חוזר, ייצור ידע, 12/6/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), (כמעט) הכל על מבנה ארגוני, ייצור ידע, 12/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), הסתגלות, ניהול מסתגל וארגונים מסתגלים, ייצור ידע, 11/4/14.
- פנחס יחזקאלי, שרית אונגר משיח (2014), קשרי היררכיה: קשרים מלאכותיים ומוגבלים…, ייצור ידע, 12/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2019), משטרת ישראל טועמת את מחיר אבדן הלגיטימציה!, ייצור ידע, 3/7/19.
- ויקיפדיה: לגיטימציה.
- גדות יפעת (2015), דתיים לא מאמינים במשטרה, מחלקה ראשונה, 12/7/15.
- Factora Roni, Carlos Castilob Juan, Rattner Arye (2014), Procedural justice, minorities, and religiosity, Police Practice and Research, 2014, Vol. 15, No. 2, 130–142. To download press here: Factor, et al., 2014.
- Kochel, T. R. (2012). Can police legitimacy promote collective efficacy?, Justice Quarterly, 29(3), 384-419.
- Holmes, M. D. (2000). Minority threat and police brutality: Determinants of civil rights criminal complaints in US municipalities, Criminology, 38(2), 343-368.
- Tal Jonathan-Zamir, Amikam Harpaz (2014), POLICE UNDERSTANDING OF THE FOUNDATIONS OF THEIR LEGITIMACY IN THE EYES OF THE PUBLIC, British Journal of Criminology Advance Access, January 27. to download: לגיטימיות המשטרה בעיני קציני משטרה- הרפז
