[בתמונה: כיפת ברזל. המקור: אתר צה"ל]
[לאסופת המאמרים בנושא המלחמה הבאה, לחצו כאן]
[מאמר זה ראה אור לראשונה באתר העיתון 'ישראל היום'. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר]
אלי בר און הוא כלכלן המתמחה בניתוח מערכות וחקר ביצועים; אלי מירון הוא ד"ר לכימיה פיזיקלית, לשעבר בכיר במערכת הביטחון
* * *
במהלך הסבב האחרון, שוגרו מאות רקטות ופצמ"רים מרצועת עזה לערים וליישובים בדרום ובמרכז הארץ. מאות טילי כיפת ברזל שוגרו כדי ליירט את הרקטות, ובמקרים רבים הצילו חיי אדם.
למרות זאת, כיפת ברזל אינה מסוגלת לספק לבדה הגנה הרמטית, ולראיה הפצועים וההרוגים בסבב ההסלמה הנוכחי.
.
עלות יירוט בודד של כיפת ברזל היא כ-80,000 דולר. גם עלות הרכש וההפעלה של הסוללות גבוהה מאוד. אם יהיה צורך להשתמש במערכת קלע דוד (שרביט קסמים) או בטילי חץ 2, עלות יירוט בודד תזנק לכשני מיליון דולר בממוצע. חידוש מלאי הטילים המיירטים אורך זמן רב בשל הליך הייצור האיטי יחסית. לעומת זאת, הרקטות של ארגוני הטרור מיוצרות בזמן קצר ובעלות זניחה. למעשה, לאויבינו יש כיום מלאי כה גדול, שהם מסוגלים לנהל מלחמה ארוכה ללא הצטיידות מחדש.
יירוט מאסיבי של רקטות זולות ומטחים רצופים של פצמ"רים באמצעות הטילים היקרים של כיפת ברזל בלבד, הוא חסר תוחלת כלכלית, אף על פי שהיא מצליחה ליירט את רוב הרקטות מסכנות החיים.
לאור זאת, שדרוג מערך ההגנה נגד רקטות וטילים עם מערכות מבוססות תותח לייזר רב עוצמה הוא פתרון יעיל שיש לשקול.
כדאי להמחיש זאת במספרים. עלות היירוט באמצעות קרני הלייזר היא כ-2,000 דולר בלבד - כשני אחוזים מעלות יירוט של כיפת ברזל, או חלקיק מעלות טיל מיירט של קלע דוד או חץ 2.
.
למרות זאת, האם יש מערכות יעילות כאלה? מערכת הסקייגארד, (הנגזרת המבצעית של הנאוטילוס) - שפותחה על פי בקשתה של ישראל בשיתוף פעולה מחקרי ומימוני עם ארצות הברית - הוצעה למדינה על ידי חברת Northrop Grumman עוד לפני 12 שנים. המערכת נועדה לאפשר התמודדות כלכלית ולוגיסטית יעילה עם מטחים אדירים של רקטות ופצמ"רים. ניתן להביאה לכשירות מבצעית בתוך כשנתיים עד שלוש שנים. למעשה, המערכת כבר יכלה להיות מבצעית, אם צה"ל היה מקבל החלטה להצטייד בה.
שמונה מערכות מסוג זה, המיירטות כל איום בתוך שניות, מסוגלות לחסום את כל השיגורים מרצועת עזה, כולל פצמ"רים וכל סוגי הרקטות, כולל רקטות מהירות, כבדות וארוכות טווח, מיד לאחר שיגורן. כאשר כל אזור שיגור מכוסה בשלוש מערכות, כל אחת מהן תוכל להשמיד כשבעה איומים בו זמנית ויהיה ניתן ליירט מטח של עד כ-24 שיגורים בבת אחת.
הפעלת מערכות אלו בגיבוי של כיפת ברזל תוכל להשמיד את האיומים בעלות נמוכה יחסית, תייתר את הצורך בהוצאות האדירות של התקיפות בעזה ותאפשר קיום חיים סדירים בדרום הארץ.
המצב בחזית הצפונית מול חיזבאללה חמור פי כמה. גורמים ביטחוניים מעריכים שבמלחמה הבאה בלבנון ישוגרו מולנו כ 2,000 רקטות וטילים ליום, חלקם בעלי יכולת דיוק. על רקע זה ניתן לצפות למאות פגיעות ישירות ביום לחימה אחד בלבד. על כן, חייבים לבצע בדחיפות את כל הנדרש לקראת הצטיידות במערכת הסקייגארד.
מוטי טועה הבעיה הזו לא קיימת כבר 20 שנה.
העובדה היא שהם מפתחים לייזר מוטס כך שצריך לסנכרן בין שני גופים בתנועה מהירה.
להגן על מאגר קטן של חומר כימי שיכול להיות תת קרקעי קל פי 100 מלהגן על סוללות של טילים נגד טילים.
לפי ד"ר מוטי שפר לא ניתן לבקר את מיקום הכתם על טיל מתמרן.
צפיפות האויר בגובה נמוך היא פי 3 מאשר בגובה 8 ק"מ, לכן הצי האמריקאי נפטר מהתועבה של הנאוטילוס כבר לפני 20 שנה.
אין שום דרך להגן על מאגר האמוניה של הנאוטילוס מול מתח קטיושות בהפרש של חצי-שניה אחת מהשניה (הנוהל הרגיל).
מוטי טועה הבעיה הזו לא קיימת כבר 20 שנה.
העובדה היא שהם מפתחים לייזר מוטס כך שצריך לסנכרן בין שני גופים בתנועה מהירה.
להגן על מאגר קטן של חומר כימי שיכול להיות תת קרקעי קל פי 100 מלהגן על סוללות של טילים נגד טילים.
כבר מספר פעמים מוזכרת טכנולוגית הלייזר כנגד טילים, בכל המאמרים שפורסמו סופר על יעילות הלייזר, ואפילו חיל הים האמריקאי אימץ טכנולוגיה מעניינת זו, אם כך מה הם השיקולים במערכת הביטחון של מדינת ישראל לדחות ולהשהות טכנולוגיה זו למרות שהיא תתרום לחיסכון ניכר.
כתבתי את התשובה במאמר האחרון.
שיקולים לא הגוניים ולא מוסריים
נו, נמצאו החכמים היחידים בפלנטה