תקציר: "וְאֵת שַׂר הָאֹפִים, תָּלָה:  כַּאֲשֶׁר פָּתַר לָהֶם, יוֹסֵף"... להוצאה הורג בתלייה יש היסטוריה ארוכה, המשתרעת על פני תרבויות שונות ושנים רבות ושלובה לעתים קרובות בנושאים של צדק, הרתעה, ובאופן אפל יותר, אבל לגיטימי: של נקמה. בחברות רבות, לולאת חבל התלייה מסמלת את הנקמה האולטימטיבית של גביית מחיר קטלני על עוולות שבוצעו.

עודכן ב- 20 בדצמבר 2024

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

*  *  *

להוצאה הורג בתלייה יש היסטוריה ארוכה, המשתרעת על פני תרבויות שונות ושנים רבות ושלובה לעתים קרובות בנושאים של צדק, הרתעה, ובאופן אפל יותר, אבל לגיטימי: של נקמה. בחברות רבות, לולאת חבל התלייה מסמלת את הנקמה האולטימטיבית של גביית מחיר קטלני על עוולות שבוצעו.

ההקשר ההיסטורי ארוך שנים: מקורה של התלייה כצורת הוצאה להורג בתרבויות עתיקות. באירופה של ימי הביניים היא הפכה לצורה הנפוצה ביותר של עונש מוות. דמותו של נידון המשתלשל בחבל הייתה תזכורת חדה לכוחה של המדינה ולסופיות צדקתה. הוצאות להורג פומביות בתלייה לא היו רק לצורכי עונשין, אלא שימשו גם ככלי הרתעה אפקטיבי, שנועד להרתיע פושעים לעתיד ולחזק את הסדר החברתי.

המחזה של הוצאה להורג בתלייה, נשא לעתים קרובות מסר, שהיה מעבר לצורך שצדק גם יראה. זה היה מפגן נקמה. עבור שליטים וממשלות, הוצאת פושע להורג, במיוחד במסגרת ציבורית, הייתה דרך לנקום את העוולה ולהחזיר את האיזון.

התלייה בכיכר העיר שימשה להשבעת את הרצון הקולקטיבי של הציבור לגמול. זוהי תגובה רגשית, הנטועה עמוק בטבע האנושי.

השפעה פסיכולוגית: פעולת התלייה עמוסה במשקל פסיכולוגי. הלולאה, מושא לבנייה פשוטה, הופכת לסמל רב עוצמה לתמותה ולתוצאה הסופית של עבירה. עבור הקורבן הוא מייצג גורל בלתי נמנע, ולמי שמחפש נקמה הוא מגלם את ההגשמה המוחשית של רצונותיהם.

בספרות ובתרבות הפופולרית, תלייה מציגה לעתים קרובות סוג של צדק פואטי. הנבל פוגש סוף מזעזע, משתלשל בחוסר אונים, מספק תחושת סגירה וסיפוק למי שנפגע. הנרטיב הזה מחזק את הרעיון שהתלייה היא לא רק עונש אלא חקיקה דרמטית של נקמה.

מימדים משפטיים ומוסריים
השימוש בתלייה כשיטת ביצוע מעלה שאלות אתיות משמעותיות. מוסר עונש המוות עצמו שנוי במחלוקת חריפה, כאשר טיעונים מתמקדים בערך חיי אדם, פוטנציאל לטעויות שיפוטיות ויעילות עונש המוות כגורם מרתיע. התלייה, עם האופי האכזרי והפומבי שלה, מוסיפה רובד נוסף של מחלוקת.

התומכים בתלייה ככלי גמול טוענים שהיא מספקת תחושת צדק וסגר לקורבנות ולמשפחותיהם. הסופיות והנראות של המעשה נתפסות כתגובות הולמות לפשעים מתועבים. עם זאת, המתנגדים רואים בו פרקטיקה ארכאית וברברית המנציחה מעגל של אלימות ונקמה. לטענתם, המדינה, בביצוע הוצאות להורג כאלה, מתכופפת לרמת הפושעים שהיא מבקשת להעניש.

נקודות מבט מודרניות
בתקופה המודרנית, התלייה ירדה במידה רבה כשיטת הוצאה להורג, שהוחלפה במה שנתפס כשיטות הומאניות יותר כמו הזרקה קטלנית. עם זאת, הוא נשאר בשימוש במדינות מסוימות, לעתים קרובות בהן מערכת המשפט מושפעת מפרקטיקות היסטוריות או שבהן הרצון לצדק גמול חזק במיוחד.

בהקשרים אלה, תלייה ממשיכה לשמש כלי רב עוצמה לנקמה. הוא משמש לא רק כדי להעניש את הפרט אלא כדי לשלוח מסר רחב יותר לגבי ההשלכות של התנהגות פלילית. הדימוי המתמשך של הלולאה נותר אפוא סמל רב עוצמה למחיר האולטימטיבי לחציית גבולות חברתיים ומשפטיים.

תלייה לאחר המוות לצורכי נקמה ו/או הרתעה

התלייה לאחר המוות של כאלה שהומתו בדרכים אחרות, שימשה - מאז ימי העולם העתיק - כאמצעי נקמה הרתעה והכרזה על ניצחון. אנו מכירים שיטה זו עוד ממקורותינו: "וְכִי יִהְיֶה בְאִישׁ חֵטְא מִשְׁפַּט מָוֶת וְהוּמָת וְתָלִיתָ אֹתוֹ עַל עֵץ." (שופטים, כא, כב).

את תליית ההרוגים אנו מכירים מתרבות המזרח הקדום, והיא משמשת אקט מופגן של הרתעה (ברנד, 2018):

• תבליטי קיר - המתעדים את כיבושן של ערים שונות בידי האימפריה האשורית - מתארים תופעה זו. אחד התבליטים האלה שימש את אולם הכס של המלך סנחריב, והוא מתאר את כיבושה של העיר היהודית לכיש (בשפלת יהודה) במסע הדיכוי של מרד חזקיהו מלך יהודה נגד אשור בשנת 701 לפנה”ס. בתבליט זה מגולפים חיילי אשור כשהם תולים הרוגים על עמודים, ומבצעים מעשי זוועה אחרים כמו כריתת ראשים – מעשים שאמורים להטיל מורא בלב הלוחמים היהודים המגנים על העיר.
• מלכי מארי - ממלכה קדומה ששכנה בעמק הפרת - היו תולים את שבויי האויב.
• ומלך עילם במאה ה-18 לפנה”ס, סִיוֶּה-פָּלָר-ח’וּפָּכּ, אפילו הוציא צו רשמי שבו הוא מאיים על אויביו בתליה. 

המתה - ותלייה לאחר מכן - לשם נקמה כפרה אנו מוצאים במקרא, בספר שמואל ב (כא, א), שם מוסר דוד לגבעונים שבעה מבני שאול ככפרה על רדיפתם על ידי קודמו, שהיו הסיבה לרעב, ש"הכה את הארץ". השבעה הללו נמסרו לגבעונים, הומתו ונתלו לראווה, עד שחזר הגשם אל הארץ והקללה הוסרה...  (ברנד, 2018).

[לכתבתו של ברנד באתר 'מידה', לחצו כאן]

העבר הקרוב: כך הוציאו להורג הבריטים, וגם אנחנו...

התלייה שימשה אותנו גם לצורכי נקמה בצוררים מודרניים. כך למשל, חלק מנאשמי נירנברג, אחרי מלחמת העולם השנייה, מצאו את עצמם על חבל התלייה.

תלייה הייתה גם שיטת ההוצאה להורג של שלטונות המנדט הבריטי באזורנו. כך למשל תלו הבריטים את לוחמי האצ"ל שתפסו: שלמה בן יוסף, מרדכי שוורץ, מיכאל אשבל ויוסף שמחון; וכך השיבו להם אנשי האצ"ל, ביולי 1947, בתליית שני סמלים (סרג'נטים) בריטים, בחורשה בנתניה (מעשה שהפסיק לחלוטין הוצאה להורג של יהודים, עד לקום המדינה).

גם אנחנו נטלנו חלק בנקמה הזו כאשר אדולף אייכמן נתפס, נשפט בישראל ונתלה.

דוגמה מפורסמת נוספת, שתלייתו תועדה, היא של שליט עיראק לשעבר, סדאם חוסיין, שהודח על ידי ארצות הברית ובעלות בריתה במהלך מלחמת עיראק הראשונה. סדאם הועמד לדין על ביצוע פשעים נגד האנושות בפני בית הדין העיראקי המיוחד שהוקם על ידי ממשלת הביניים העיראקית. בנובמבר 2006 נגזר עליו מוות בתלייה, וגזר הדין בוצע ב-30 בדצמבר 2006 על ידי תליין שיעי, בנוכחות מספר עדים מהממשל העיראקי ואיש דת מוסלמי:

הוצאה להורג של פושעי מלחמה בתום מלחמת העולם השנייה

התלייה שימשה את בעלות הברית בהוצאה לפועל של משפטי פושעי המלחמה, בגרמניה וביפן. הנה לפניכם למטה, תלייתו של רודולף הס, מפקד מפקד מחנה ההשמדה אושוויץ (להבדיל מרודולף הס אחר, סגנו של היטלר, שדעתו השתבשה, אבל האריך ימים...):

בתמונה הראשונה: הס מובל אל הגרדום לקראת תלייתו עד צאת נשמתו. בצד מחכה לו כבר התליין כשראשו מכוסה בברדס שחור. תמונה משנת 1947:

בתמונה השנייה כורך התליין את החבל על צווארו של הס:

1865: המתנקשים בנשיא אברהם לינקולן עולים לגרדום

אנו מכירים תלייה לשם נקמה גם במאה העשרים

• הגרמנים נהגו לתלות פרטיזנים מתים זמן רב, כדי להרתיע אוכלוסייה אזרחית מלהצטרף אליהם או לשתף עימם פעולה. כך למשל, זויה קוסמודמיאנסקייה - בת ה- 18 - בעלת מדליית גיבורת ברית המועצות, הייתה פרטיזנית שנתפסה משלחת אש בעיר פטרישבו. לאחר שעונתה, היא נתלתה עם שלט על צווארה האומר "מחבלת". גופתה נשארה חודש על העץ, על מנת להרתיע מקומיים אחרים להצטרף לפרטיזנים:

• המורדים האיטלקים בשלהי מלחמת העולם השנייה אתרו, ב- 28 באפריל 1945, את הרודן בניטו מוסוליני (Benito Mussolini), ופילגשתו, קלרה פטאצ'י (Clara Petacci) מנסים להימלט, ליד אגם קומו. הם ירו בהם, ולאחר מכן, נטלו את גופותיהם ותלו אותן לראווה:

וגם במאה ה- 21...

הנה אירוע תלייה יצירתית באיראן של פעילי מחאה, לצורכי הרתעה. מיקום הגרדום על משאית מקנה לו ניידות ויכולת לקיים בולטות במקומות שונים באותו אירוע תלייה ממש, ולהרוויח חשיפה והרתעה רבים יותר.

סיכום

הוצאה להורג בתלייה, עם השורשים ההיסטוריים העמוקים וההשפעה הפסיכולוגית החזקה שלה, שימשה זה מכבר ככלי הנקמה האולטימטיבי. בעוד השימוש בו פחת בזמנים עכשוויים, החבל נותר סמל של גמול וצדק סופי. בעוד חברות ממשיכות להתמודד עם המורכבות של צדק ועונש, מורשת התלייה כמכשיר לנקמה מתקיימת, תזכורת להיבטים האפלים יותר של הטבע האנושי ולחתירתנו לגמול.

[למאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: “זה מלך זה? זה חרא!”… סיפורים מעמוד התלייה, לחצו כאן]

[לאוסף המאמרים על התלייה באתר ייצור ידע, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על עונש מוות והוצאה להורג, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על פרשת כי תצא, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על פרשת וישב, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על התלייה באתר ייצור ידע.
• אוסף המאמרים על עונש מוות והוצאה להורג;
• אוסף המאמרים על פרשת כי תצא;
• אוסף המאמרים על פרשת וישב;
• מאמרו של ד"ר אבי הראל: 'כי קללת אלוהים תלוי';
• אוסף המאמרים בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה;
• אוסף המאמרים אודות 'הרתעה'.

מקורות והעשרה

1. פנחס יחזקאלי (2024), על התלייה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 20/5/24.
2. פנחס יחזקאלי (2015), לינץ', ייצור ידע, 26/5/15.
3. אבי הראל (2019), כי קללת אלוהים תלוי, ייצור ידע, 26/5/19.
4. פנחס יחזקאלי (2019), פרשת כי תצא באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 7/9/19.
5. פנחס יחזקאלי (2019), פרשת 'כי תצא' באתר 'ייצור ידע', יצור ידע, 7/9/19.
6. ברנד אלון (2018), פרשת כי תצא: תלייה לשם קבורה, מקור ראשון, 24/8/18.
7. ויקיפדיה: תלייה.
8. פנחס יחזקאלי (2020), “זה מלך זה? זה חרא!”… סיפורים מעמוד התלייה, ייצור ידע, 6/12/20.
9. פנחס יחזקאלי (2018), שואה ומלחמה: מלחמת העולם השנייה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 10/4/18.
10. פנחס יחזקאלי (2014), הרתעה, ייצור ידע, 2/5/14.