תקציר: אין הוצאה מכובדת להורג, לטעמי; וגם הוצאה להורג בירייה אינה כזו - בטח לבן של עם, שרבים מבניו נרצחו בירייה; אבל, משום מה, רבים מהמוצאים להורג - וגם המוציאים להורג - רואים שיטה זו כמכובדת על פני אחרות…

[לקובץ המאמרים על עונש מוות והוצאה להורג, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על כבוד וכבוד-לאומי באתר ייצור ידע, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'אפקט ההילה' והשלכותיו, לחצו כאן]

עודכן ב- 5 במרץ 2023

הוצאה להורג בירי (Shooting) היא טכניקה - אחת מיני רבות - של ביצוע עונש מוות (Capital Punishment / Death Sentence); או במילים אחרות: הוצאה להורג (Execution).

בעבר הייתה זו שיטה מקובלת במדינות ארצות הברית, להמתת אסירים שנידונו למוות. 
כיום, רק שלוש מדינות בארה"ב - מיסיסיפי, אוקלהומה ויוטה - ממשיכות לאפשר את השימוש בשיטה זו של הוצאה להורג (סוכנויות הידיעות, 2018). 

הפעם האחרונה שבה אסיר הוצא להורג על ידי כיתת יורים בארה"ב, הייתה בשנת 2010 (סוכנויות הידיעות, 2018). 

גרימת מוות באמצעות כלי ירייה יכולה להיעשות בשלוש דרכים עיקריות:

1. ביצוע עצמי;

2. יורה בודד;

3. וירי קולקטיבי (כיתת יורים).

ביצוע עצמי

זוהי שיטת ההרג ה'מכובדת' לכאורה ביותר. משאירים בידי המוצא להורג אקדח ובו כדור אחד ויוצאים מן החדר...

אמחיש זאת בתיאור הוצאתו להורג של ארנסט רהם - מייסד ומנהיג האס. אה. בגרמניה - בהנחייתו של אדולף היטלר, לאחר שהפך עבורו לנטל בדרך לביסוס שלטונו. הוא נעצר על ידי ה- אס. אס. ונכלא בכלא שטאדלהיים.

העיתונאי ויליאם שיירר, מתאר זאת בספרו "עלייתו ונפילתו של הרייך השלישי", כך: "היטלר, תוך פעולה אחרונה - שכפי הנראה נראתה בעיניו כמעשה חסד - ציווה להניח אקדח על שולחן ידידו הוותיק. רהם סירב להשתמש בו. "אם צריך להרוג אותי, יעשה זאת אדולף בעצמו", מספרים כי אמר.

אז נכנסו שני קציני אס. אה. לתא, לפי מה שסיפר עד ראיה, קצין משטרה, במשפט במאי 1957, עשרים ושלוש שנה אחרי המלחמה במינכן, וירו באקדוחיהם ברהם ממרחק קצר"

(שיירר, 1976, כרך א', עמ' 182-181).

יורה בודד

הנה לפנינו המחשה של הוצאה להורג בסין, ב- 1925 - על פניו של הנדון למוות מולבשת מסיכה. חייל אחד מחזיק את ראשו יציב בעזרת חבל, חייל שני מבצע את הירי:

כיתת יורים (Firing Squad)

זו השיטה הצבאית (ראו למעלה) להוצאה להורג, הנחשבת למכובדת ביותר, לכאורה, עבור המוצא להורג. 

היא גם נוחה עבור המוציא להורג, כיוון שהיא מחלקת את המעשה בין מספר אנשים, ואיש אינו יודע מי גרם בדיוק למוות.

בדרך זו הוצא להורג בישראל - לאחר משפט צבאי - מאיר טוביאנסקי (ראו תמונה משמאל), ב- 30 ביוני 1948.

טוביאנסקי היה קצין צה"ל, שהואשם על לא עוול בכפו - כפי שהתברר לאחר מעשה - בריגול נגד ישראל, במהלך מלחמת העצמאות. הוא הועמד בפני בית דין שדה, הורשע והוצא להורג בהחלטה יחידה מסוגה בתולדות מדינת ישראל (ויקיפדיה: פרשת טוביאנסקי).

דוגמה מפורסמת אחרת להוצאה להורג בשיטה זו, מעבר לדוגמה שלמעלה, היא של מאטה הרי (Mata Hari): רקדנית, ודוגמנית הולנדית, אשר הורשעה בריגול לטובת גרמניה במלחמת העולם הראשונה, ולאחר משפט צבאי הוצאה להורג על ידי כיתת יורים בצרפת, ב- 15/10/17:

תיעוד מדוקדק של הוצאה להורג צבאית על ידי כיתת יורים הייתה זו של הגנרל הנאצי, אנטון דוסטלר (ראו תמונה משמאל).

בית דין צבאי של בעלות הברית מצא אותו אשם בפשע מלחמה, ודן אותו למוות 'מכובד': הוא הוצא להורג כשהוא לבוש במדיו הצבאיים, על ידי כיתת יורים.

[למקור תמונתו של לוטטנט-גנרל אנטון דוסטלר, לחצו כאן]

תיעוד של ההוצאה להורג הזו תוכלו למצוא במאמר: 'הירי בגנרל אנטון דוסטלר: 'אנטומיה של הוצאה להורג', לחצו כאן.

הפופולריות של השיטה חוזרת...

השיטה הזו של המתה בכיתת יורים עושה קאמבק בארצות הברית בדרישה של אסירים, לאפשר להם המרה של שיטת הריגתם לכיתת יורים...

באפריל 2021 עתרו פרקליטיו של הנדון למוות מייקל פלויד לבית המשפט הפדרלי במדינת נוואדה, בבקשה להמיר את ההמתה בזריקת רעל ב"מוות הומני יותר" - המתה ביריה. בפנייה לבית המשפט אמרו עורכי דינו של פלויד כי "הוצאה להורג על ידי כיתת יורים גורמת למוות מהיר ופחות כואב בהשוואה לזריקת רעל":

מייקל פלויד לא לבד. הנה לכם עוד דוגמה:

בתחילת נובמבר 2018, במדינת טנסי שבארה"ב, עתרו 4 אסירים שנידונו למוות לבית המשפט הפדרלי, בבקשה להוציאם להורג על ידי כיתת יורים, במקום באמצעות זריקת רעל או כסא חשמלי, שהן השיטות המקובלות בטנסי. בתביעה נטען עוד כי למדינה יש כבר כוח אדם מיומן ומספיק כלי נשק כדי לאפשר הוצאה להורג על ידי כיתת יורים (סוכנויות הידיעות, 2018).

[בתמונה משמאל: מייקל פלויד לא לבד... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי Ralphs_Fotos לאתר FIXABAY]

הפעם האחרונה שבה אסיר הוצא להורג על ידי כיתת יורים בארה"ב, הייתה בשנת 2010. כיום, רק שלוש מדינות בארה"ב - מיסיסיפי, אוקלהומה ויוטה - ממשיכות לאפשר את השימוש בשיטה זו של הוצאה להורג (סוכנויות הידיעות, 2018).

במקרה שבו בית המשפט יסרב לבקשה (בקשה דומה כבר הוגשה לבית המשפט ב- 2018 וסורבה), האסירים ביקשו גם רשות להשתמש בחלופות אחרות כגון מתן תרופות קטלניות ולא באמצעות זריקה (סוכנויות הידיעות, 2018).

הסיבה לכך, מן הסתם, כפולה:

1. 'אפקט ההילה' של ההוצאה להורג בירייה כאקט צבאי מכובד יותר, לפחות לכאורה... [לאוסף המאמרים על 'אפקט ההילה' והשלכותיו, לחצו כאן].

2. הכשלים בהוצאות להורג בכיסא החשמלי ובזריקת הרעל [להרחבה בנושא הכשלים שבדרכי ההוצאה להורג האחרות, לחצו כאן] 

[להרחבה על הוצאה להורג ברעל, לחצו כאן] [להרחבה על הוצאה להורג בכסא חשמלי, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על כבוד וכבוד-לאומי באתר ייצור ידע, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'אפקט ההילה' והשלכותיו, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• הרחבה בנושא הכשלים שבדרכי ההוצאה להורג;
• הרחבה על הוצאה להורג ברעל;
• הרחבה על הוצאה להורג בכסא חשמלי;
• אוסף המאמרים על כבוד וכבוד-לאומי באתר ייצור ידע;
• אוסף מאמרי עצמאות וזיכרון;
• אוסף המאמרים על מלחמת העולם הראשונה;
• אוסף המאמרים על 'אפקט ההילה' והשלכותיו;
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: 'הירי בגנרל אנטון דוסטלר: אנטומיה של הוצאה להורג';
• הרחבה בנושא הכשלים שבדרכי ההוצאה להורג האחרות.

מקורות והעשרה

• סוכנויות הידיעות (2018), הנידונים למוות ביקשו כיתת יורים, N-12, 8/11/18.
• פנחס יחזקאלי (2018), הירי בגנרל אנטון דוסטלר: אנטומיה של הוצאה להורג, ייצור ידע, 18/10/18.
• ויליאם ל' שיירר (1976), עלייתו ונפילתו של הרייך השלישי, היסטוריה של גרמניה הנאצית, תל אביב: שוקן, כרך ראשון.
• ויקיפדיה: אישה.
• גיא רייט (2017), 10 הוצאות להורג שנכשלו בצורה נוראית, מאקו, 24/11/17.
• פנחס יחזקאלי (2019), הוצאה להורג ברעל: הומני זה לא!, ייצור ידע, 11/5/19.
• פנחס יחזקאלי (2019), הוצאה להורג בכיסא החשמלי: הדרך לגיהינום רצופה כוונות טובות…, ייצור ידע, 11/5/21.
• פנחס יחזקאלי (2021), הבו לנו כיתת יורים…, ייצור ידע, 13/5/21.
• פנחס יחזקאלי (2018), עצמאות וזיכרון באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 13/4/18.
• פנחס יחזקאלי (2020), מלחמת העולם הראשונה באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 5/3/20.
• פנחס יחזקאלי (2023), הכל על 'אפקט ההילה' באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 4/1/23.