![[בכרזה: היבור שבין יום הזיכרון ליום העצמאות...תמונת הדגל נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Dr. Zachi Evenor. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY 3.0; מקור תמונת נרות הזיכרון: פייסבוק]](https://www.xn--7dbl2a.com/wp-content/uploads/2019/05/יום-הזיכרון-ויום-העצמאות.png)
[בכרזה: היבור שבין יום הזיכרון ליום העצמאות...תמונת הדגל נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Dr. Zachi Evenor. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY 3.0; מקור תמונת נרות הזיכרון: פייסבוק]
[לסדרת מאמרי עצמאות וזיכרון, לחצו כאן]
עודכן ב- 19 באפריל 2023
תת אלוף אמציה חן (פצי) היה מפקד אוגדה. לאחר שחרורו ב- 1991, מונה במילואים כאחראי על הפקת לקחים בצה"ל.
זהו מאמר ראשון מתוך שניים העוסקים ברעיון הפרדת יום העצמאות מיום הזיכרון. המאמר הראשון:
* * *
מדי שנה בשנה מתעצמת המועקה לעת יום הזיכרון, מיום ליומיים ולשלשה. וגם זאת קודם לפתיחתו הרשמית, כל שכן בהימשכותו ימים אחריו.
לכדי כך שלרבים מבני דורי, קשה יותר להתנתק נפשית מזיכרון חברינו שנפלו, כדי לחוש ולהשתלב בשמחת העצמאות.
זאת לדעת: את הרצף בין מועד הזיכרון לשמחה, קבעו אנשים צעירים חברי מטכ"ל, כפקודה המקבעת את ד' באייר כיום הזיכרון לצה"ל. מבלי לבא חשבון (בצדק) למועקת הזיכרון בליבם של לוחמי העבר, ככזו שמטבע האדם מתעצמת לאורך השנים.
הגיע הזמן להצטרף לקריאתם המתמשכת של ההורים השכולים, להאריך לשלשה ימים את חג העצמאות. תחילתו ביום זיכרון לנופלים, המשכו ביום שכולו "חשבון נפש לאומי" ( שימוקד במורשת ובלקחים), וסיומו, בהנפת הדגל ובחגיגות העצמאות.
![בכרזה - תא"ל במיל' אמציה חן (פצי): הגיע הזמן להצטרף לקריאתם המתמשכת של ההורים השכולים, להאריך לשלשה ימים את חג העצמאות. תחילתו ביום זיכרון לנופלים, המשכו ביום שכולו "חשבון נפש לאומי" ( שימוקד במורשת ובלקחים), וסיומו, בהנפת הדגל ובחגיגות העצמאות. [הכרזה: 'ייצור ידע']](https://www.xn--7dbl2a.com/wp-content/uploads/2019/05/יום-נוסף.png)
[הכרזה: 'ייצור ידע']
חובה!
[לסדרת מאמרי עצמאות וזיכרון, לחצו כאן]
אני מתנגד להצעה.
הרעיון שבמעבר מיום הזיכרון ליום העצמאות צריך להתנתק מזכר הנופלים הוא רעיון מוטעה לחלוטין.
ביום הזיכרון יודעים שלמחרת יהיה יום העצמאות. ביום העצמאות יודעים שאתמול היה יום הזיכרון. היומיים האלה שלובים ובלתי נפרדים.
ואין שחר להנחה שיומיים אחרי יום הזיכרון כבר יהיה יותר קל למשפחה שכולה לשמוח. אף פעם לא יהיה קל לה לשמוח.
וגם הרעיון לשנות את אחד מסמליה העיקריים של המדינה הוא רעיון קלוקל.
אני חולק על ההצעה, המתכונת הנוכחית מספקת לחלוטין, ישראל משופעת בימי זכרון, צום ותענית מכול הסוגים, וכול תוספת היא מיותרת, שלא לדבר על ימי חופש מופלגים. נכבד את נופלים ונדבוק בחיים.