[התמונה: ציורי תנ"ך / שנת השמיטה / ציירה: אהובה קליין (c) שמן על בד]

[לקובץ המאמרים על 'פרשת בְּהַר', לחצו כאן]

עודכן ב-19 במאי 2024

אלוף משנה במיל', עופר בורין, נשוי + 3, שירת 20 שנה בחיל האוויר בתפקידי פיקוד טכנולוגיים. היום, הוא מנהל בחברת הייטק ביטחונית. הוא מגדיר את עצמי כאדם חופשי (חילוני). החל לכתוב בתחום זה כשעלה לאוויר פרויקט 929 בניהול הרב בני לאו והעיתונאית גל גבאי. הוא מחפש בתנ"ך את ההקשרים לחיים במדינת ישראל בעידן המודרני.

*  *  *

פרשת בְּהַר (או בְּהַר סִינַי) היא פרשת השבוע התשיעית בספר ויקרא. היא מתחילה בפרק כ"ה, פסוק א' ומסתיימת בפרק כ"ו, פסוק ב' (ויקיפדיה: פרשת בהר).

הנושאים העיקריים בפרשה זו: 

• מה בין שמיטה להר סיני?
• שמיטה על שום מה?
• ומה שמטנו אנחנו בדרך למדינה יהודית?
• של מי הארץ?

ויקרא, פרק כה' - מה דין שמיטה להר סיני

פרק הדן בנושא השמיטה. מהפרקים היותר מעוררי מחשבה שקראתי.

אלוהים מדבר אל משה, בנושא הזה של השמיטה, בהר סיני: א וַיְדַבֵּ֤ר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה בְּהַ֥ר סִינַ֖י לֵאמֹֽר.

זה מוזר, משום שבמשך פרקים רבים, למעשה מאז מעמד הר סיני, לא מוזכר כלל שאלוהים מדבר אל משה בהר סיני. כל הדיבור ביניהם מתבצע באופן הבא (להלן מספר דוגמאות מייצגות):

• ויקרא פרק כד: א וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר ׃
• ויקרא פרק כב: א וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר ׃
• ויקרא פרק יט: א וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר ׃
• ויקרא טז: א וַיְדַבֵּ֤ר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה
• ויקרא טו: א וַיְדַבֵּ֣ר יְהוָ֔ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה וְאֶֽל־אַהֲרֹ֖ן לֵאמֹֽר ׃
• ויקרא פרק יא: א וַיְדַבֵּ֧ר יְהוָ֛ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה וְאֶֽל־אַהֲרֹ֖ן לֵאמֹ֥ר אֲלֵהֶֽם ׃
• ויקרא פרק א: א וַיִּקְרָ֖א אֶל־מֹשֶׁ֑ה וַיְדַבֵּ֤ר יְהוָה֙ אֵלָ֔יו מֵאֹ֥הֶל מוֹעֵ֖ד לֵאמֹֽר ׃
• שמות פרק מ: א וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר ׃
• שמות פרק לג: א וַיְדַבֵּ֨ר יְהוָ֤ה אֶל־מֹשֶׁה֙
• שמות פרק לא: א וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר ׃

והנה קטע רלוונטי ממעמד הר סיני:

שמות פרק יט: ג וּמֹשֶׁ֥ה עָלָ֖ה אֶל־הָאֱלֹהִ֑ים וַיִּקְרָ֨א אֵלָ֤יו יְהוָה֙ מִן־הָהָ֣ר לֵאמֹ֔ר כֹּ֤ה תֹאמַר֙ לְבֵ֣ית יַעֲקֹ֔ב וְתַגֵּ֖יד לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל.

מדוע דווקא ההנחיות בנושא השמיטה ניתנות בהר סיני?

ראשית – עכשיו אני יודע מאיפה הגיע הביטוי: "מה דין שמיטה להר סיני?" לכאורה, מה הקשר בין שני עניינים שאינם קשורים.

אני חושב שהסיבה שהתורה מדגישה - שהשמיטה ניתנה בהר סיני - קשורה לעובדה, שבהר סיני נתנו עשרת הדברות וסדרה של משפטים ומצוות, עוד לפני חטא העגל. כל המצוות, החוקים והתקנות שנתנו לפני חטא העגל, נתנו על הר סיני. אלה שאחרי חטא העגל, נתנו למטה, באוהל מועד או במקומות אחרים, אך לא על ההר.

[בתמונה: מה דין שמיטה להר סיני? "משה על הר סיני", ציור מאת ז'אן-לאון ז'רום. התמונה היא נחלת הכלל]

החוקים האלה, של אחרי חטא העגל, כוללים נושאים של: הנחיות לבניית אוהל מועד, חוקי קרבנות למיניהם, חוקי טומאה וטהרה, קדושה וכו'. ההבדל בולט לעין – לפני חטא העגל, החוקים עוסקים בעיקר בדברים אנושיים כלליים ואילו אחרי חטא העגל, החוקים עוסקים יותר בעניינים טקסיים דתיים.

בראייה כזו, ברור שחוקי השמיטה, הקשורים לקשר הרצוי בין האדם לטבע ובבקרה על פערי הנכסים בתוך החברה האנושית, נתנו לפני חטא העגל, והם חלק מחוקי היסוד שניתנו בהר סיני.

הייתי מוסיף את חוקי השמיטה להיות הדיבר האחד-עשר. אמור מעתה – בהר סיני נתנו אחד-עשר דברות, לא עשרה דברות.

לגבי השמיטה עצמה: שמיטה אחת מתרחשת כל שבע שנים. אלוהים מצווה לתת לאדמה לנוח אחת לשבע שנים. אסור לעבוד את האדמה.

המסר הוא ברור: אסור לנצל את משאבי הטבע ללא גבול. צריך לייצר משוואה מאזנת בין השימוש בטבע לבין השמירה עליו. לא חסרות דוגמאות בימינו המראות על חוסר האיזון בין משאבי הטבע לניצול שלהם – חופי הארץ ההולכים ונעלמים למול מפלצות המלונות והמרינות, ים המלח שנעלם למול עינינו למול כריית מינרלים למילוי כיסים של מיליארדרים למיניהם, זיהום הנגב בפסולת רדיואקטיבית ללא פיקוח ראוי, זיהום אוויר חמור בחיפה, זיהום נחלים (הקישון כדוגמה בולטת) ועוד ועוד...

שמיטה שנייה מתרחשת כל חמישים שנה. בשמיטה הזו אנחנו מצווים על שחרור העבדים והחזרת האדמה לבעליה המקוריים. כלומר – מי שקונה אדמות צריך לדעת שבשנת ה- 50, האדמות שקנה חוזרות לבעליהן המקוריים.

הסיבה המוזכרת לכך בפרק היא: כג וְהָאָ֗רֶץ לֹ֤א תִמָּכֵר֙ לִצְמִתֻ֔ת כִּי־לִ֖י הָאָ֑רֶץ כִּֽי־גֵרִ֧ים וְתוֹשָׁבִ֛ים אַתֶּ֖ם עִמָּדִֽי ׃ כד וּבְכֹ֖ל אֶ֣רֶץ אֲחֻזַּתְכֶ֑ם גְּאֻלָּ֖ה תִּתְּנ֥וּ לָאָֽרֶץ. כלומר: הארץ היא של אלוהים ובני ישראל הם אורחים של אלוהים (גרים ותושבים). אורחים לא יכולים לקנות את הבית בו הם מתארחים. הם חייבים לגאול (לשחרר) אתה בשנת היובל.

[בתמונה: שנת שמיטה. הצייר: Henry Le Jeune. התמונה היא נחלת הכלל]

איך זה רלוונטי לימינו?

דוגמה ראשונה:

ימים בהם כל אחד שמצליח לשים יד על חלקת אדמה, או על דירה, או על בית, או על משאב גז או חול או מלח, הופך אותו לשלו לעד? הרי על זה מבוססת כל הכלכלה המודרנית והיזמה הפרטית?

אז גובים מסים; ולכאורה זו הדרך לחלק את האדמה (הנכסים) בין כולם. אבל החלוקה אינה צודקת והולכת והופכת למושחתת תחת קשרי הון-שלטון חסרי בקרת בצע, בהם הבנקים ושאר המוסדות הפיננסיים משמשים כספסרים וזונות (כן כן – משחקים כפולים בכל צדדיו של בית הבושת) במחול המינוף מחד גיסא; והתספורות הפיננסיות מאידך גיסא, שכולן על חשבוננו.

אז הינה רעיון אחד, שאפשר לפתח ממנו עוד רעיונות רבים – מאגרי הגז יונפקו לציבור הצעיר: כל מי מאזרחי המדינה אשר שירת 3 שנים שירות חובה (צבאי או אזרחי) -יהא זכאי ויקבל בחינם מנייה במאגרי הגז. מובן, שכל מנייה חדשה כזו תדלל את שאר מחזיקי המניות.

אז בעל השליטה, אמנם לא יחזיר אותו במלואו לציבור או לאלוהים אחרי 50 שנה, אבל לפחות, נקטין קצת את בצע הכסף והשחיתות השלטונית הנלווית אליו.

[התמונה: ציורי תנ"ך / תקיעת שופר בשנת היובל / ציירה: אהובה קליין (c) שמן על בד]

דוגמה שנייה:

ימים בהם בשם היומרה של "העם הנבחר" מרשים לעצמם יהודים להסתובב כאדוני הארץ בכפרים של ערבים ולפגוע בזכויות אנוש בסיסיות שלהם.

"הארץ אינה של איש" מתרה בנו משה בקול המהדהד מעלינו, כבר 3000 שנה. מעשי העוולה האלה עוד יביאו את הארץ "להקיא" את תושביה. זה כבר קרה בעבר; וגם אז הנביאים התריעו על כך ואיש לא שמע.

הערת סיכום

מדינת ישראל הולכת ושומטת מידה את כתב השכירות על ארץ ישראל.

[לקובץ המאמרים על 'פרשת בְּהַר', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על 'פרשת בְּהַר'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2019), פרשת בהר באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 13/5/19.
• ויקיפדיה: פרשת בהר.