אסא כשר הוא פרופסור אמריטוס לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב, זוכה פרס ישראל.
כשר מופקד על הקתדרה לאתיקה מקצועית ולפילוסופיה של הפרקטיקה ע"ש לאורה שוורץ-קיפ, וקודם לכן על הקתדרה לפילוסופיה של השפה ע"ש אברהם הורודיש באוניברסיטת תל אביב.
הוא מומחה בעל שם בינלאומי במחקר הפרגמטיקה של השפה, חוקר ופעיל בתחומי האתיקה המקצועית בצבא, ברפואה, בתקשורת, באקדמיה ובמחקר המדעי.
ממחברי רוח צה"ל, הקוד האתי של צבא הגנה לישראל.
משך שנים שימש כמרצה הבית במכללה לביטחון לאומי, צה"ל.
החומר הזה הועלה לפייסבוק על ידי על ידי Shai Maman, ואני בעקבותיו...
* * *
בתמונה השטחית של העולם יש רק שתי מגירות, עשויות עץ גס, "ימין" ו"שמאל".
בתמונה השטחית של העמדות, על כל מילה מסומנת "כתובת השולח", או שהיא באה מן המגירה "ימין" או שהיא באה מן המגירה "שמאל". אם למישהו נדמה, שאמרת משהו שמזכיר לו מילה מן המגירה "ימין" או "שמאל" הוא דוחף אותך, את כולך, מכף רגל ועד ראש, למגירה הזאת.
לא פלא, שעל רקע התמונה השטחית הזאת אני לא נראה "בסדר" כאני משמיע מילים משתי המגירות.
אני לא מכיר בשום חובה לעצב את עמודתי בצורה כזאת שתמיד יזכירו למישהו רק מילים ממגירה אחת. [...]
אני יודע: עמדה מורכבת מזמינה אי-הבנה, עוינות, התקפות. אם אנשים רוצים עמדה פשטנית ואתה מציג להם עמדה מורכבת, גם א' וגם ב', תוקפים אותך הסולדים מא' ותוקפים אותך הבוחלים בעמדה ב'.
[...]
אני מזמין כל אדם לבעוט בחלוקה הפשטנית למגירות, לכונן לעצמו מערכת עצמאית של עקרונות, גישות, עמדות.
אכן, התקשורת לא עוזרת במלאכה המורכבת הזאת. בדרכה הפזיזה, היא לא תבנה תשתית לשום מערכת מגירות מסועפת, מתוחכמת, אחראית.
התקשורת מעדיפה את קול הגרזנים, את לשון הקלשונים. אנחנו נעדיף את אוושת אזמל המנתחים, את לשון המצפן.
