המחבר (ראו תמונה משמאל), רועי צזנה, הוא דוקטור לננו-טכנולוגיה; עמית בסדנת יובל נאמן למדע, טכנולוגיה וביטחון באוניברסיטת תל אביב, ומרצה בפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון. בוגר קורס המנהלים של אוניברסיטת הסינגולריות ומחבר הספר המדריך לעתיד.
[התמונה משמאל: מאלבום התמונות הפרטי של המחבר]
האתרים של ד"ר רועי צזנה
* * *
אנחנו, בני-האדם, אוהבים סיפורים. יותר מאוהבים אותם: אנו זקוקים להם כמו אוויר לנשימה. ילדינו זוכים לאלפי תחנונים מאיתנו רק כדי שינקרו בברוקולי שעל הצלחת, אבל הם מוכנים תמיד לשמוע סיפור, או יותר מכך – להשתתף בסיפור ובמשחק בעצמם. ולמרות שנדמה לנו שאנו מאבדים את היכולת הזו עם הגיל, אנחנו פשוט לומדים להפנים אותה. כולנו רואים את עצמנו כנסיכים ונסיכות, כסופרמנים וסופר-גירלז, כקרבנות או מנצחים. וכל אלו הם סיפורים שאנו מספרים לעצמנו, ומפרשים את המציאות דרכם.
מי שרוצה לדבר עם אנשים, צריך לדעת לספר סיפורים. זו הייתה הגדולה של וינס מקמאהון, שהמציא מחדש את ה- WWF – בידור בצורה של אגרוף, עם דמויות ססגוניות שנלחמות, אוהבות, בוגדות ומפתות אחת את השנייה. הסיפור שם הגיע לשיאו מדי עונה, באירוע האגרוף הגדול שמשך את כל העוקבים וסוקר בטלוויזיה בפריים-טיים. כשמקמאהון נשאל מה בעצם המוצר שהוא מפיק, הוא ענה – "אנחנו עושים סרטים". הוא הבין שהם מוכרים סיפורים, לא אלימות.
[בתמונה: WWF - הם מוכרים סיפורים, לא אלימות... למקור התמונה, לחצו כאן]
כל זה טוב ויפה, אבל סיפורים יכולים גם להטעות אותנו. קל מדי לגרום לנו ליפול לתוך השבלוניות שלהם, של גיבור הנלחם בקושי גדול (ולרוב מנצח), או של קרבנות חסרי-תקווה. קשה לנו לראות את המורכבות של המציאות, ואת העובדה שכל סיפור מורכב מאלפי פרטים קטנים שאינם תמיד מסכימים זה עם זה. ספרות המדע הפופולרי כיום רצופה בסיפורים שנשמעים טוב, אבל מפשטים את מה שקרה באמת.
אלכסנדר פלמינג (ראו תמונה למטה) גילה את הפניצילין בשוגג (והנה לכם סיפור בו כולנו יכולים להיות גיבורים ולמצוא דרך להציל את העולם), אבל מעטים מספרים על חמש-עשרה השנים לאחר מכן, במהלכן כימאים מצאו בעבודה מאומצת זנים נוספים של עובשים שהפיקו חומרים אנטיביוטיים בכמות מספקת לשימוש עבור הציבור. זה פשוט לא סיפור מעניין באותה המידה.
[בתמונה: סיר אלכסנדר פלמינג מקבל את פרס נובל מידי מלך שוודיה בשנת 1945]
אבל אולי הסיפור הגדול ביותר בחיינו, זה שאנו חווים כל העת ומנסים למכור לנו מכל כיוון, הוא הפוליטיקה. זהו גם הסיפור ההכרחי ביותר, מכיוון שהוא נברר בקפידה לאורך האבולוציה. שבטים של בני-אדם קדומים שלא יכלו לקבל סיפורים של טוב (אנחנו) ורע (הם), לא שמרו על אותה לכידות חברתית ולא היו יכולים להתחרות באותה הצלחה עם שבטים אחרים. אנו בנויים להאמין לסיפורי טוב-ורע, ולנהור לדגל כשצריך.
הפוליטיקאים יודעים לשחק בנטייה הזו היטב, בסיועם של היח"צנים שלהם – ולעתים אפילו בעזרתם של מומחים למדעי המוח, שמבינים אותנו טוב יותר מכפי שאנו מבינים את עצמנו.
אז מה קראתם הבוקר בעיתון?
האם קראתם על ביבי, רודן בעל שיגעון גדלות ואסטרטגיות כלכליות שהורסות את יכולתם של החלשים לתמוך בעצמם – והם אינם מסוגלים אפילו להבין את זה? וכמובן, על אשתו הרעה וילדו הבריון, שמנהלים אותו מאחורי הקלעים?
סיפור.
האם קראתם על בנימין נתניהו, גיבור מלחמה מהולל, שהצליח להזניק את כלכלת ישראל בעשור האחרון, לקדם את קשרינו עם מדינות העולם, ליצור בריתות פוליטיות בין כל שבטי היהודים בישראל, ולהדוף את מתקפותיהם החוזרות ונשנות של הערבים, אויבנו משכבר הימים שימשיכו לשנוא אותנו עד אינסוף?
סיפור.
טובי וגדולי הפוליטיקאים והמדינאים, נמנים על האנשים החושבים. הם טווים עבורנו סיפורים אודות אויבנו – תוך כדי שהם מנהלים עמם דיונים בסתר. הם מלבים אותנו כנגד השבטים האחרים בישראל – או נגד הפוליטיקאים האחרים – ובאותה העת גם יוצרים עמם בריתות אסטרטגיות מתחת לשולחן. על מדינאים אלו נמנים בנימין נתניהו ובני גנץ (שמסתבר שבעצם דווקא כן היה מוכן לשבת עם נתניהו, או שלא, או שכן, אבל הוא לא פוסל שום דבר).
אם אתם רוצים לעשות לעצמכם חיים קשים ולהבין את המציאות מעבר לאצטלה הראשונית של הסיפור הפשטני, יש דרך לעשות זאת. במקום להאמין לסיפורים, האמינו לנתונים (וגם אז, חפשו את הנתונים הגולמיים, והיזהרו מפרשנויות בטרם עת). אספו את הנתונים הגולמיים, בנו מסביבם מספר סיפורים שונים, ואז נסו להבין איזה מהם מתאר טוב יותר את המציאות – ואל תחששו לכלול בו גם נתונים סותרים. וכדי לעשות זאת היטב, אתם צריכים לחשוף את עצמכם לסיפורים שונים מכיוונים שונים. קראו את ישראל היום ואת ידיעות אחרונות ואת הארץ, מתוך הבנה שאף אחד מאלו לא ייתן לכם את הסיפור האמתי והמלא, אבל שילוב של כולם ביחד יוכל לקרב אתכם יותר לאמת.
[בתמונה: קראו את ישראל היום ואת ידיעות אחרונות ואת הארץ, מתוך הבנה שאף אחד מאלו לא ייתן לכם את הסיפור האמתי והמלא, אבל שילוב של כולם ביחד יוכל לקרב אתכם יותר לאמת]
לא קל לעשות זאת, אבל הגמול גדול. "האדם החושב" אולי אינו מתקרב לאותה רמה של אמונה פשוטה וטהורה כמו זו של "האדם מספר הסיפורים", אבל הוא יכול להבין את העולם טוב יותר ולנקוט בפעולות חכמות יותר. הוא מצליח יותר בהימוריו בבורסה ובחיים, הוא הוא אינו הולך אחר העדר, אלא מוצא לעצמו את נתיבו בחיים – גם אם הוא צריך לחצוב נתיב זה בסלע, תוך שהוא מתמודד עם כל היתר, שחיים בסיפור אחר.
אנחנו צריכים היום יותר אנשים חושבים, שמוכנים להתעלות מעל הסיפורים הפשוטים שהמדיה, הפוליטיקאים ואנשי השררה מנסים למכור לנו. אנו צריכים אנשים חושבים שלא ילכו כעיוורים אחר ההמון, כשהם נושאים לפידים וקלשונות. אנו צריכים אנשים שמוכנים להסתכל מעבר להגדרות הילדותיות של טוב ורע ולקבל מורכבות בחייהם.
![[בתמונה: סיר אלכסנדר פלמינג מקבל את פרס נובל מידי מלך שוודיה בשנת 1945]](https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%9C%D7%9B%D7%A1%D7%A0%D7%93%D7%A8_%D7%A4%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%92#/media/File:Nobelpristagare_Fleming_Midi.jpg){kind=link}