[בתמונה: לינץ', כפי שהוא מתואר בעיתונות בהודו. למקור, לחצו כאן]

[לקובץ המאמרים על עונש מוות והוצאה להורג, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על התודעה - והניסיונות להשפיע עליה, לחצו כאן]

עודכן ב- 10 במאי 2023

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

אחד ממקרי הבוחן המזעזעים להשפעתן של חדשות מזויפות (Fake News) ברשתות החברתיות, בקרב אוכלוסיות בעולם השלישי, הובאה בסדרת כתבות שהתפרסמה בשנת 2018, שכונו - 'פוגרומי הווטצאפ בהודו': סדרה של מעשי לינץ' שביצעו אזרחים הודים בקורבנות חפים מפשע, בעקבות חדשות מזויפות שהופצו באופן ויראלי ברשתות הווטצאפ בהודו.

למה דווקא בהודו? משום שמחד גיסא, הודו היא היום המדינה המקוונת השנייה בגדלה בעולם; ומאידך גיסא; המשתמשים הם אנשים פשוטים יחסית, שלא קיבלו חינוך שמאפשר להם להבין את סכנות הרשת ואת תעשיית השקרים שהיא מייצרת (שוקר, 2019).

ולמה דווקא ווטצאפ? כי רוב השימוש ברשת בהודו נעשה דרך 'טלפונים חכמים', ועיקר העברת המסרים בטלפונים מתבצעת דרך ווטצאפ.

[בתמונה: למה דווקא ווטצאפ? בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

הסרטון שהציף את התופעה

התופעה עלתה לסדר היום הציבורי, כאשר ביו טיוב הופץ, והפך לויראלי, סרטון מזעזע שצולם במדינת ג'הרקאנד בהודו; שבו נראה אדם שרוע על הקרקע, מתחנן על חייו, כשאספסוף מכה אותו למוות. הסרטון הורד בינתיים מהרשת. האיש הזה היה רק אחד משבעה גברים שהוכו למוות באותו אירוע, על ידי המון זועם, לפני שהמשטרה הגיעה למקום (ראו הכתבה למטה): 

[להרחבה על המושג: 'לינץ', לחצו כאן] [להרחבה בנושא 'חדשות מזויפות – Fake News', לחצו כאן] [להרחבה בנושא 'ויראליות', לחצו כאן]

[לכתבה המלאה בדה מרקר, לחצו כאן]

לינץ' אחרי לינץ'...

באותה עת, שמועות כוזבות על חטיפות ילדים, ומעשי אונס אכזריים בהם, הציפו את קבוצות הווטצאפ בהודו, כשהם מכוונים את ההמונים, כל פעם אל קורבנות אחרים; ויוצרים סדרה של מעשי לינץ' בדרך של התארגנות עצמית, שגבו עשרות קורבנות - גברים ונשים - חפים מפשע:

[להרחבה בנושא 'התארגנות עצמית', לחצו כאן]

[לכתבה המלאה ב- ynet, לחצו כאן]

לא רק לינצ'ים, גם הונאה בבחירות...

החדשות המזויפות לא נעצרו בסוגיות של חטיפות ילדים. במסעי הבחירות מהווים הבוחרים ההודים קרבן להונאות פישינג ולמסעות תעמולה, המבוססות על Fack News. הווטצאפ גם שימוש להזנת אלימות דתית פוליטית... (שוקר, 2019).

[לכתבה המלאה של פנינה שוקר ב'ישראל היום', לחצו כאן]

ווטצאפ מנסה להתמודד

בניסיון לעצור את הסחף, פנו השלטונות בהודו להנהלת ווטצאפ ולבעליה (כזכור, נרכשה ווטצאפ על ידי פייסבוק ב- 2014) ודרשו למצוא פתרון.

בתחילה ניסתה ווטצאפ 'למרוח' ולחמוק מאחריות, אבל התרחבות התופעה - ובעקבותיה, התרחבות המחאה נגדה - אילץ אותה לפעול: בינואר 2019, הוגבלה אפשרות העברת הודעות (Forward), לחמישה נמענים בלבד (בוחבוט, 2019).

[בתמונה: ווטצאפ מנסה להתמודד... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Peggy_Marco לאתר Pixabay]

לפני שהחלה ההגבלה, משתמשי וואטסאפ יכלו להעביר הודעות לעד 20 נמענים או קבוצות (בוחבוט, 2019), מה שמקל מאוד על ההודעות להפוך לויראליות. באופן הזה, כמות המשתפים - עד שהודעה הופכת לויראלית - חייב להיות גדולה יותר.

הבעיה היא שאין בנמצא נוסחה שמאפשרת לנו להבין את תופעת היראליות עד תומה, לא כל שכן לשלוט בה; ואם ידיעה מתחילה לצבור תאוצה, בכלל לא בטוח, שחסם מלאכותי שכזה יוכל למנוע אותה...

[בתמונה למעלה: "עצרו את מעשי הלינץ'"... התקשורת בהודו המסקרת את מעשי הלינץ' ואת תגובות הציבור אחריהם... למקור לחצו כאן]

[לקובץ המאמרים על עונש מוות והוצאה להורג, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על התודעה - והניסיונות להשפיע עליה, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2017), חדשות מזויפות – Fake News, ייצור ידע, 19/2/17.
• פנחס יחזקאלי (2015), לינץ', ייצור ידע, 26/5/15.
• יחזקאלי פנחס (2014), התארגנות עצמית, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), ויראלי, ייצור ידע, 12/12/14.
• שוקר פנינה (2019), הודו: בחירות הווטסאפ הראשונות, ישראל היום, 21/5/19.
• ניו יורק טיימס (2017), הסרטון שמתפשט ברשת: שמועות בוואטסאפ שהסתיימו ברצח 7 חפים מפשע, דה מרקר, 28/5/17.
• בוחבוט הגר (2019), וואטסאפ מגבילה את הפורוורד ל-5 נמענים, 21/1/19, ynet.

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי stux לאתר Pixabay]