תקציר: 'אכיפה בררנית' או 'אכיפה סלקטיבית' (Selective enforcement) משמעה שפקידי ממשל - כגון שוטרים, תובעים ופרקליטים, או רגולטורים - פועלים באופן שונה מול אנשים שונים ובמצבים פוליטיים שונים. הם מפעילים שיקול דעת סלקטיבי באכיפה, בהחלטה אם - או איך -להעניש אדם שהפר את החוק; באופן שהוא מפלה, אינו נאכף באופן שווה, כלפי אנשים בעלי נסיבות דומות; וגורם להתעללות משפטית בקורבנות התופעה; ולאיום על שלטון החוק…

זהו מאמר ראשון מתוך ארבעה באתר 'ייצור ידע', על אכיפה בררנית. למאמרים האחרים:

• פנחס יחזקאלי: אם קיימת אכיפה בררנית מול הציבור החרדי?
• פנחס יחזקאלי: אכיפה בררנית לעתים מועילה. תשובה לגלעד ארדן…
• יאיר רגב: אכיפה בררנית בפרשת הצוללות

*  *  *

בתחילת יולי 2023 הודיעו השר לביטחון לאומי והמפכ"ל על סבב מינויים, במהלכו הועבר מפקד מחוז ת"א מתפקידו. זאת, על רקע האשמתו באכיפה בררנית (Selective enforcement) כלפי תנועת המחאה [להרחבה על פרשת עמי אשד, לחצו כאן].  

הטענות המצטברות הללו הביאו להזמנת היועמ"שית, גלי בהרב מיארה לישיבת הממשלה ב- 9 ביולי 2023, כדי להציג את תשובותיה לטענות שרי הממשלה על אכיפה בררנית מול המוחים כנגד הרפורמה המשפטית / המהפכה המשטרית (תבחרו...) (ראו המאמר למטה).

אכיפה בררנית / סלקטיבית מהי? המשגה

'אכיפה בררנית' או 'אכיפה סלקטיבית' (Selective enforcement) משמעה שפקידי ממשל - כגון שוטרים, תובעים ופרקליטים, או רגולטורים - פועלים באופן שונה מול אנשים שונים ובמצבים פוליטיים שונים. הם מפעילים שיקול דעת סלקטיבי באכיפה, בהחלטה אם - או איך -להעניש אדם שהפר את החוק; באופן שהוא מפלה, אינו נאכף באופן שווה, כלפי אנשים בעלי נסיבות דומות; וגורם להתעללות משפטית בקורבנות התופעה; ולאיום על שלטון החוק. 
השופט יצחק זמיר הגדיר אכיפה כזו כ"אכיפה הפוגעת בשוויון במובן זה שהיא מבדילה לצורך אכיפה בין בני אדם דומים או מצבים דומים לשם השגת מטרה פסולה, או על יסוד שיקול זר או מתוך שרירות גרידא".

במדעי המשטרה, מתחברת 'אכיפה בררנית' למושג 'הוגנות באכיפה', שהוא אחת החובות הבסיסיות ביותר של משטרה בחברה דמוקרטית כלפי הציבור; ובלעדיה אין אמון במשטרה ואין לה לגיטימציה, לבצע את משימותיה.

בתחום המשפטי, 'אכיפה בררנית' היא אחת משלוש סיבות לבקשת הגנה מן הצדק: זוהי טענת הגנה במשפט פלילי, אשר קבלתה מביאה לביטול כתב אישום או חלקים ממנו או לעיכוב ההליך המשפטי. שלוש הסיבות להגנה מן הצדק הן (דוק, 2023; קרימינלי: הגנה מן הצדק):

1. אכיפה בררנית;
2. שימוש בסוכן מדיח;
3. והתמהמהות רבה בהגשת כתב האישום או בהעברת חומרי חקירה באופן המקשה על הנאשם להגן על עצמו.

אכיפה בררנית מתקיימת רק בהתקיים שני תנאי סף (שאול, ללא תאריך):

1. כאשר מקרים דומים זוכים ליחס אכיפתי שונה, באותו הזמן וללא הצדקה הולמת.
2. היא אינה חלה במקום שבו התחילה המדינה לאכוף חוקים שהיא לא אכפה בעבר, בנוסף היא לא חלה במקום בו אי האכיפה בוצע לאור סדר עדיפויות לגיטימי.

במשפט הישראלי נקבע לא אחת שאכיפה בררנית פוגעת פגיעה קשה בחוש הצדק, עד כדי כך שלעתים, כשטענת אכיפה בררנית מוכחת בבית המשפט, עשוי בית המשפט להורות על ביטול כתב האישום, ובמקרים אחרים יכול להקל משמעותית בגזר דינו של העומד לדין (קרימינלי: אכיפה בררנית).

איך נדע שמקרה מסוים הוא אכיפה בררנית?

זיהוי של אכיפה סלקטיבית עלול להיות מורכב, ולעיתים דורש ניתוח מדוקדק של הנסיבות. לכן, הנה מספר 'כללי אצבע' להבחין מתי מדובר במקרה כזה: 

• טיפול שונה: חפשו ראיות לכך שאנשים או קבוצות מקבלים יחס שונה במצבים דומים. אם אכיפת החוק מתמקדת באופן עקבי בדמוגרפיה מסוימת, כגון גזע, מוצא אתני, דת או מעמד סוציו-אקונומי, תוך הזנחת אחרים, היא עשויה להצביע על אכיפה סלקטיבית.
• דפוסים וסטטיסטיקה: נתחו נתונים וסטטיסטיקה זמינים כדי לזהות פערים משמעותיים במעצרים, ציטוטים או פעולות אכיפת חוק אחרות. אם יש דפוס עקבי של שיטור יתר באזורים או קהילות מסוימות ביחס לאחרות, זה יכול להעיד על אכיפה סלקטיבית.
• מניע או הטיה: העריכו האם יש אינדיקציות להטיה או למניעים פסולים מאחורי פעולות האכיפה. אם יש עדויות לאיבה אישית, להטרדה פוליטית או לגישות מפלות המשפיעות על החלטות מערכת אכיפת החוק, זה עשוי להציע אכיפה סלקטיבית.
• סמכות ושיקול דעת: ככל ששיקול הדעת של הקצינים גדול יותר, יש להם הזדמנויות רבות יותר לאכיפה סלקטיבית. מקרים שבהם שוטרים בוחרים לאכוף חוקים רק נגד אנשים או קבוצות מסוימות תוך התעלמות מאחרים עשויים להעיד על הטיה.
• סדרי עדיפויות והקצאת משאבים: שקלו את סדרי העדיפויות והקצאת המשאבים של מנגנוני אכיפת החוק. אם פשעים או עבירות מסוימות - שבוצעו על ידי אנשים או קבוצות ספציפיים - מקבלים יותר תשומת לב ומשאבים, זה יכול להציע אכיפה סלקטיבית. זה יכול לכלול גם מצבים שבהם המשטרה נוטה יותר לאכוף חוקים נגד קהילות שוליים בגין עבירות ברמה נמוכה תוך התעלמות מהתנהגות דומה בתחומים אחרים.
• תיעוד ועדויות: אספו כל תיעוד זמין, כולל דוחות משטרה, יומני אירועים או עדויות קצינים. חפשו חוסר עקביות או פערים במידע המסופק, במיוחד לגבי פעולות האכיפה שננקטו נגד אנשים או קבוצות שונות.

הסיבות לאכיפה בררנית יכולים להיות פועל יוצא של מספר גורמים:

• התופעה הקרויה 'מדינת עומק' (Deep State); 
• גזענות ודעות קדומות (למשל, מעצרי יתר וענישה חמורה יותר של אנשים ממוצא ערבי ו/או אתיופי);
• שחיתות.
• וגם מסיבות מוצדקות. למשל: אי פתיחת תיק פלילי לצעירים שביצעו עבירות פליליות ונמצאים לפני גיוס, כדי לא לחבל בעתידם; בקשה מבית המשפט לא להרשיע עבריין שביצע עבירה כיוון שהוא מצוי בתהליך של שיקום; וכדומה.

לרוב, הנטל להוכיח אכיפה בררנית מוטל על הטוען לה, ואולם במקרים רבים הדבר כרוך בקושי ביורוקרטי של פניה לרשויות ובקשת מסמכים שיהוו ראיה, כך שפעמים רבות מוגשות בקשות לקבלת חומרי חקירה מהמדינה, במסגרת ההליך הפלילי (קרימינלי: אכיפה בררנית).

הטענות על אכיפת בררנית כלפי ראש הממשלה, בנימין נתניהו

טענות רבות על אכיפה בררנית נטענות בנוגע לראש הממשלה בנימין נתניהו.

כך כותב למשל, אמנון לורד ב'ישראל היום': "... הודעת היועץ המשפטי מנדלבליט על הגשת כתב אישום נגד ראש הממשלה, יוצרת סדק בדמוקרטיה הישראלית. הסיפור כולו הוא אכיפה בררנית.

ברגע שמעמידים פוליטיקאי בכיר - ובייחוד ראש ממשלה - לדין על מעשה שבעבר לא נחשב לעבירה על החוק; ויתר על כן, אוכפים אותו רק בגלל זהותו של האיש - אז הדמוקרטיה ושלטון החוק בבעיה חמורה..." (לורד, 2019).

[לכתבה המלאה של אמנון לורד ב'ישראל היום', לחצו כאן]

טענותיו של לורד לגבי אכיפה בררנית, מתייחסים בעיקר ל'תיק 2000' שבו מואשם נתניהו במתן טובות הנאה תמורת סיקור חיובי בתקשורת. זאת בעוד שיותר מ־40 חברי כנסת ושרים הצביעו לטובת "ידיעות אחרונות" בהצבעה על חוק ישראל היום. הם קיבלו מידיעות אחרונות סיקור חיובי; אולם לא נחקרו על כך בכלל.

בדומה לטענותיו של לורד, טוען גם חיים רמון כי "ישנם חשדות חמורים נגד שומרי סף בכירים, אבל מתעסקים רק בתיקי נתניהו":

[לכתבה המלאה במעריב, לחצו כאן]

[למאמרו של יאיר רגב על 'אכיפה סלקטיבית' בפרשת הצוללות, לחצו כאן]

וגם: יואב יצחק מדבר על אכיפה בררנית בישראל, על אי חקירת יאיר לפיד בפרשת מילצ'ן