[בתמונה: מפקד אוכלוסין, אז והיום... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]

עודכן ב- 4 ביוני 2024

אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם ארבעה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.

זהו מאמר ראשון מתוך חמישה, העוסק במפקדי אוכלוסין בעם ישראל. למאמרים האחרים: 

• אבי הראל: המספר הדמוגרפי של מפקדי בני ישראל;
• קובי ביטר: מדוע החרדים/דתיים לא משתתפים במפקד האוכלוסין?
• קובי ביטר: מתפקדים…
• קובי ביטר: ספירת מלאי...

*  *  *

פרשת במדבר עוסקת רובה ככולה אודות מפקד האוכלוסין שנעשה במדבר סיני בשנה השנייה לצאת בני ישראל מארץ מצרים.

לפי האמור בפרשה, ההנחיות והקריטריונים למפקד היו אלה: לפי משפחות, בית אבותם, מספר שמות, כל זכר לגולגולתם,  מבן עשרים שנה ומעלה וכל יוצא צבא. הנחיות מפורטות שכאלה לא מצאנו במפקדים שהוזכרו בפרשת כי תשא,(=בספר שמות), וגם לא במפקד הגדול שנערך בימי המלוכה של דוד.

מספר הנפקדים הגיע לשש מאות אלף ושלושת אלפים וחמש מאות וחמישים. מספר זה זהה למספר במפקד הקודם שנערך כאמור בספר שמות:" בֶּקַע, לַגֻּלְגֹּלֶת, מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל, בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ--לְכֹל הָעֹבֵר עַל-הַפְּקֻדִים, מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה, לְשֵׁשׁ-מֵאוֹת אֶלֶף וּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים, וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים" [1]. לעומת זאת, המספר של האוכלוסין של המפקד השלישי, המוזכר אף הוא בספר במדבר, עמד על שש מאות ואחד אלף ושבע מאות ושלושים נפש:" אֵלֶּה, פְּקוּדֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל--שֵׁשׁ-מֵאוֹת אֶלֶף, וָאָלֶף; שְׁבַע מֵאוֹת, וּשְׁלֹשִׁים" [2].

[בתמונה: גם זה מפקד אוכלוסין... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי Rick Wagner לאתר flickr]

קודם שנעסוק במשמעות של המפקד ומה למדים ממנו בהיבט החברתי/צבאי על בני ישראל, הרי שמפקדים אלה מביאים אותנו להכרה כי בני ישראל מנו באותה עת יותר משני מיליון נפש, כאשר מוסיפים למספר הזכרים הנפקדים את הנשים וילדיהן. אולם מספר גדול שכזה יוצר קושי לא מבוטל היות והוא אינו מתיישב עם הנתונים הדמוגרפיים שנכתבו לאחר תום הנדודים במדבר.

למשל, מאה שנה לאחר הכניסה לארץ כנען נכתבה שירת דבורה [3]. לפי המסופר בה ששת השבטים המוזכרים בה, גייסו צבא לוחמים של ארבעים אלף איש בלבד, בה בשעה של פי המפקד במדבר אותם שבטים מנו מאתיים שבעים ושלושה אלף איש. פתרון אפשרי לכך קשורה למושג אלף. אנחנו רגילים לפרש את המושג אלף כמספר אבל במקרא המושג האמור יכול להתפרש גם כבית אב. לכן, אם שבט ראובן לדוגמה, שמנה על פי המפקד במדבר ארבעים ושישה אלף וחמש מאות איש, כלל בעצם ארבעים ושש יחידות של בתי אב שסכום אנשיה עמד על חמש מאות. כל יחידה כללה בממוצע עשרה עד אחת עשר איש. עד תקופת המלוכה גדלה יחידה זו עד לאלף איש ואז הפך המושג אלף לקבוע הידוע לנו כיום [4].

נחזור לתוואי המפקד והנלמד ממנו. המונח עדה המוזכר בפרק הראשון של הפרשה, יכול לציין את כלל בני ישראל ולחלופין את נשיאי העדה. גוף זה הוא בעל סמכות להעמיד לדין יחידים:" וְהָיוּ לָכֶם הֶעָרִים לְמִקְלָט, מִגֹּאֵל; וְלֹא יָמוּת הָרֹצֵחַ, עַד-עָמְדוֹ לִפְנֵי הָעֵדָה לַמִּשְׁפָּט" [5], כמו גם רבים:" כֹּה אָמְרוּ כֹּל עֲדַת יְהוָה, מָה-הַמַּעַל הַזֶּה אֲשֶׁר מְעַלְתֶּם בֵּאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, לָשׁוּב הַיּוֹם, מֵאַחֲרֵי יְהוָה--בִּבְנוֹתְכֶם לָכֶם מִזְבֵּחַ, לִמְרָדְכֶם הַיּוֹם בַּיהוָה." [6]. מאפייני העדה המקראית, דומה למערכות הפוליטיות בערי ממלכת שומר באלף השלישי לפני הספירה, ועדות אלה ניהלו בשומר את ערי הממלכה השונות תקופה ארוכה [7].

[בתמונה: מפקד... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Pexels לאתר Pixabay]

מושג נוסף שיש לתת עליו את הדעת הוא מושג הנשיא. בפרשה שלנו נשיא הוא ראש בית אב:" אֵלֶּה קריאי (קְרוּאֵי) הָעֵדָה, נְשִׂיאֵי מַטּוֹת אֲבוֹתָם:  רָאשֵׁי אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל, הֵם" [8]. לחילופין המונח נשיא יכול להצביע על שליט או מנהיג על שבט שלם. הנשיאים המוזכרים בפרק א' בפרשת במדבר, זהים לאלו שהנהיגו את השבטים למלחמה, כך שבעת חירום לנשיאים הללו יש תפקיד לאומי בצד תפקידו השבטי. הכינוי נשיא מופיע יותר מארבע מאות פעמים במקרא, בעיקר בארבעת החומשים הראשונים ובספר יהושוע.

המונחים הנוספים, מטה ואלף אף הם מונחים קדומים והם מופיעים במקרא בהקשר השבטי של בני ישראל. לאחר התבססות המלוכה בישראל, מונחים אלה מעלמים ואת מקומם תופסים המונחים שבט ומשפחה שהם למעשה שמות נרדפים למטה ואלף.

לגבי המשמעות הכוללת של המפקד בתחילת ספר במדבר, ניתן לומר כי הוא נועד לצורך מסע מלחמתי, היות שהמנויים בו הם יוצאי צבא, כלומר לוחמים שתפקידם יהיה להיות חלוצים בכיבוש ארץ כנען. שיטת המפקד, בו נותן כל אחד כופר נפש, לפי המסופר בספר שמות, באה לומר כי כל נפקד שנתן את הכסף הנדרש כיפר על נפשו, וגם תרם כסף לעבודות המשכן כדלקמן:" יא וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר.  יב כִּי תִשָּׂא אֶת-רֹאשׁ בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, לִפְקֻדֵיהֶם, וְנָתְנוּ אִישׁ כֹּפֶר נַפְשׁוֹ לַיהוָה, בִּפְקֹד אֹתָם; וְלֹא-יִהְיֶה בָהֶם נֶגֶף, בִּפְקֹד אֹתָם.  יג זֶה יִתְּנוּ, כָּל-הָעֹבֵר עַל-הַפְּקֻדִים--מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל, בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ:  עֶשְׂרִים גֵּרָה, הַשֶּׁקֶל--מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל, תְּרוּמָה לַיהוָה.  יד כֹּל, הָעֹבֵר עַל-הַפְּקֻדִים, מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה, וָמָעְלָה--יִתֵּן, תְּרוּמַת יְהוָה.  טו הֶעָשִׁיר לֹא-יַרְבֶּה, וְהַדַּל לֹא יַמְעִיט, מִמַּחֲצִית, הַשָּׁקֶל--לָתֵת אֶת-תְּרוּמַת יְהוָה, לְכַפֵּר עַל-נַפְשֹׁתֵיכֶם.  טז וְלָקַחְתָּ אֶת-כֶּסֶף הַכִּפֻּרִים, מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְנָתַתָּ אֹתוֹ, עַל-עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד; וְהָיָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְזִכָּרוֹן לִפְנֵי יְהוָה, לְכַפֵּר עַל-נַפְשֹׁתֵיכֶם" [9].

[בתמונה: מפקד... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי OpenClipart-Vectors לאתר Pixabay]

שיטה זו של מפקד אוכלוסין הייתה קיימת גם במזרח הקדום, והתעודות מהעיר מארי הסמוכה לנהר פרת יעידו על כך. המפקד במארי כלל אף הוא טכס של טהרה וכיפור על הנספרים באמצעות כסף ששימש כופר נפש ואמצעי ספירה גם יחד בדומה למפקד בתחילת ספר במדבר [10].

אחרית דבר

מפקד האוכלוסין בתחילת ספר במדבר אינו הראשון ולא האחרון במקרא. לכאורה המספרים שנקובים בו נראים מוגזמים, אולם אם נפרש נכון את המונח 'אלף' - לא רק כמספר אלא כמייצג של בית אב - הרי שמספר בני ישראל הופך להיות ראלי לחלוטין. בנוסף, המפקד מלמד אותנו את פירוש המונחים עדה, נשיא, מטה ואלף, הן כמונחים המייצגים שלטון ומרות והן את המבנה החברתי של בני ישראל באותה תקופה.

בתקופת המלוכה של דוד [11] התקיים מפקד שלא צלח בעטיה של מגפה קשה שהתרחשה בו, ויתכן שמגפה זו קשורה לעובדה שלא נערך בו טקס טהרה ראוי כפי שנערך במפקד בספר במדבר. במדינת ישראל נערכים מפקדי אוכלוסין מעת לעת על פי חוק [12], ולמרות האיסור על עריכת מפקדים של ספירה ישירה, הרי שמפקדי האוכלוסין מותרים היות שהם כוללים בין השאר את שני האלמנטים הבאים [13] - המפקד נועד לאסוף נתונים שיאפשרו למדינה לספק שירותים שונים לציבור ביעילות; במהלך המפקד מופצים שאלונים בקרב האוכלוסייה, והתושבים מתבקשים למלאם. נמצא שהספירה נעשית על ידי דבר אחר (השאלונים), ולא על ידי ספירת האנשים עצמם.

[לאוסף המאמרים על 'פרשת במדבר', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על 'פרשת במדבר'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2019), אוסף המאמרים על 'פרשת במדבר, ייצור ידע, 26/5/19.

[1] שמות, פרק ל"ח, פסוק כ"ו.

[2] במדבר, פרק כ"ו, פסוק נ"א.

[3] על שירת דבורה ראה - יאירה אמית, ספר שופטים אמנות העריכה, ירושלים, מוסד ביאליק, 1999, עמודים:185–205.

[4] עולם התנ"ך, במדבר, דודזון – עתי, ת"א, 1997, עמודים: 17 – 18.

[5] במדבר, פרק ל"ה, פסוק י"ב.

[6] יהושע, פרק כ"ב, פסוק ט"ז.

[7] ראה הערה 4, עמוד 15.

[8] במדבר, פרק א', פסוק ט"ז.

[9] שמות, פרק ל', פסוקים: י"א – ט"ז.

[10] ראה הערה 4, עמוד 14 – 15.

[11] שמואל ב', פרק כ"ד.

[12] פקודת הסטטיסטיקה [נוסח חדש], תשל"ב 1972.

[13] ראה - הרב חיים דוד הלוי, מים חיים, חלק ג', סימן נ"ג.