[בתמונה: הוצאתו להורג בעינויים של יו דספנסר הצעיר, בגין בגידה, בשנת 1326. הוא קשור על הסולם כשמעניו חושפים את אבריו הפנימיים ועוקרים אותם...]

[לקובץ המאמרים על עונש מוות והוצאה להורג, לחצו כאן]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

כריתה/קיצוץ איברים של נדונים להורג בעודם בחיים (Forced Organ Removal; וגם: Disembowelment) היא טכניקה וותיקה, מיני רבות, ואחת האכזריות ביותר, של ביצוע עונש מוות מאז ימי קדם, ולמרבה ההפתעה, עד ימינו אלה...

בדרך כלל, נערכת כריתת האיברים במקביל לעינויים אחרים. 

.

.

.

לסוג האבר המוסר יש קשר ישיר לרמת העינויים שעובר הקרבן

(WIKIPEDIA: Disembowelment).

• אם מערכת העיכול לבדה מוסרת, המוות מתרחש לאחר מספר שעות של כאב איום. אם האיברים החיוניים לא ניזוקו, הקרבן נשאר לעיתים קרובות בהכרה מלאה, ובנוסף לכאב, אף רואה בעיניו את מעיו המוסרים ממנו. בסופו של דבר, הוא מאבד את ההכרה בשל אבדן דם. 
• אם רוצים לקצר את משך הגסיסה, מסירים איברים חיוניים, כמו: עריפת ראש או הסרת הלב והריאות (נציין כי עריפת הראש היא סוג נפרד ושונה של הוצאה להורג, שהרחבנו בו במאמר נפרד).

[להרחבה בנושא הוצאה להורג בדרך של עריפה, לחצו כאן]

המוות נגרם מאבדן דם ו/או מכשל מערכות כתוצאה מהפסקת תפקודם של איברים חיוניים.

לעתים, כריתת האיברים מתבצעת אחרי המוות, ונעשה שימוש בחלקי הגופות להוכחת המוות ו/או להרתעה.

כריתת איברים במקורות: גורלו של ניקנור

השיטה הזו מוכרת לנו עוד ממקורותינו, למשל, בסיפורו של ניקנור הרשע, המובא במגילת תענית.

נִיקָנוֹר היה מצביא סלאוקי בתקופת מרד החשמונאים, במלחמה עם הממלכה הסלאוקית. בקרב שהתחולל סמוך לבית חורון, תקף צבאו של יהודה המכבי את צבאו של ניקנור בהפתעה והביסו (ויקיפדיה: ניקנור).

מגילת תענית גורסת כי: "... וכשתקפה יד בית חשמונאי ירדו לתוך חילותיו והיו הורגין עד שהגיעו לקרובין שלו וחתכו את ראשם וקצצו את בהנות ידיהם ורגליהם וחתכו את ראשו וקצצו את אבריו ותלאום כנגד בית המקדש אמרו פה שדבר בגאוה ויד שהניפה כנגד יהודה וירושלם ועל בית המקדש נקמה זו תעשה בהם יום שעשו כן עשו אותו יום טוב."

[בתמונה: יהודה המכבי וצבאו עומד בפני צבא ניקנור. ציור של גוסטב דורה. התמונה היא נחלת הכלל]

נציין כי ניקנור נאלץ להיפרד מראשו, אך גם מאיברים אחרים בגופו.

בתקופת שלטונו של המלך הנרי השלישי (1216-1272; ראו דיוקן משמאל) ויורשו, אדוארד הראשון (1272-1307) בבריטניה, הוצאו גברים להורג - בעיקר בגין ניאוף - בשיטות משולבות: הם נקשרו למעין סולם עץ, נמשכו על ידי סוס למקום ההוצאה להורג, שם הם נתלו - כמעט עד כדי מוות - סורסו, ואיבריהם נקצצו לארבעה חלקים בעודם בחיים.

לאחר מותם הוצגו שרידיהם, לעתים קרובות, במקומות בולטים ברחבי הארץ, כגון גשר לונדון (ראו התמונה בראש המאמר).

בנשים נואפות נהגו אחרת מטעמי הגינות ציבורית (שמא יראו חלקי הגופה בפרהסיה), והן נשרפו על המוקד.

[בתמונה משמאל: דיוקנו של המלך הנרי השלישי. התמונה היא נחלת הכלל]

[למאמר: 'העלאה על המוקד': כלי מרכזי להתעללות בנשים בימי הביניים, לחצו כאן]

הסינים ממשיכים לקצץ איברים גם בימינו

ב-20 ביולי 1999 הוציא הממשל הסיני את מתרגלי שיטת הפאלון גונג (שיטה רוחנית הדוגלת בתכונות כמו אמת, חמלה וסובלנות") אל מחוץ לחוק, בטענה שמדובר בארגון פוליטי שמתנגד למפלגה הקומוניסטית של סין ומאיים על תושבי סין. מתרגלי השיטה החלו להירדף על ידי המשטרה. רבים מהם הוצאו להורג, בין היתר בדרך של כריתת איברים.

ב- 14 בדצמבר 2009 פרסם האפוק טיימס (The EPOCH TIMES) לראשונה כתבה מזעזעת, שבה מתאר עד ראייה את עינוייה של פעילת הפאלון גונג, שנאנסה; עונתה; ולקינוח, הוצאו אבריה מגופה, בעזרת מספרים, בעודה בחיים...

מטעמים של קושי אישי אני מוותר על התיאורים המזעזעים; ותוכלו למצוא אותם במלואם, באנגלית, בלינק שלמטה:

[לכתבה המלאה באנגלית של האפוק טיימס, לחצו כאן]

[לקובץ המאמרים על עונש מוות והוצאה להורג, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

• ויקיפדיה: ניקנור.
• פנחס יחזקאלי (2019), עריפה: "הסירו את ראשו"…, ייצור ידע, 10/5/19.
• פנחס יחזקאלי (2019), 'העלאה על המוקד': כלי מרכזי להתעללות בנשים בימי הביניים, ייצור ידע, 10/5/19.
• WIKIPEDIA: Disembowelment.
• STEPHEN GREGORY (2009), Eyewitness Recounts Forced Organ Removal in China, The EPOCH TIMES, 14/12/09.