[בתמונה: רב ניצב רפאל איתן. הצילום: אתר צה"ל]
[לאסופת המאמרים אודות תופעת 'מדינת העומק' - ה'דיפ סטייט', לחצו כאן]
ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.
* * *
ברוב הדיונים - בסוגיית ההתנהגות של המשטרה והפרקליטות בסיכול מועמדים, לתפקידי השרים למשפטים ולביטחון הפנים ומפכ"ל - עולה שמו של רב ניצב רפאל איתן (רפול) ז"ל (ראו תמונה למעלה), שמינויו לשר לביטחון הפנים יורט על ידי המשטרה והפרקליטות, תופעה שזכתה לכנוי 'מדינת עומק' (דיפ סטייט).
באפריל 2019, נתן לנו ניצב בגמלאות, יעקב בורובסקי, עדות בקולו על סיכול מינויו של רפול.
קציני משטרה בדרגת ניצב הם בדרך כלל כאלה, שהשיטה היטיבה עימם; והם הצליחו לטפס למעלה בזכות קוד הנאמנות. לכן בדרך כלל, הם יישארו לעד נאמנים אליו; ונדיר יהיה למצוא כאלה שיהיו מוכנים לחשוף סודות מבפנים, בנושאים המביכים את המשטרה. כך למשל, פעלתנותו הצורמת של מועדון הניצבים לגיבוי המשטרה, הוא דוגמה לכך.
הקריירה של ניצב בגמלאות, יעקב בורובסקי, הייתה שונה. הוא חווה על בשרו מה קורה, כשהתרבות הארגונית פונה נגדך. גם הקריירה שלו לאחר שחרורו, בעיקר התפקיד שעשה במשרד מבקר המדינה, נתנו לו פרספקטיבות אחרות.
[להרחבת המושג: 'קוד הנאמנות', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים: 'הכל על תרבות ארגונית', לחצו כאן]
לכן כנראה, כשרואיין בורובסקי על ידי שרון גל ברדיו דרום, בנושא ה'דיפ סטייט' המשטרתי באפריל 2019, אמר דברים בצורה ברורה וחדה, באופן שניצבים בדרך כלל לא אומרים. באותו ראיון השתתף גם גם מיודענו-אהובנו, עו"ד פנחס פישלר, שהוסיף, כדרכו, זוויות מבט נוספות.
סרטונים ביו טיוב עולים ונמחקים. למען תלמידי ולמען ההיסטוריה של המשטרה, תמללתי את העדות מבפנים של בורובסקי, ערכתי אותם בצורה מסודרת יותר, והריהי לפניכם. האם היה כדאי? תשפטו אתם!
ניצב בגמלאות יעקב בורובסקי על פרשת הסיכול של רפול:
האם החשש מפני תפירת תיקים הוא חשש מוצדק?
בורובסקי: "... בוודאי. גורמי האכיפה יודעים שאסור להם בשום דרך שהיא להתערב בבחירת השר.ולמרות זאת, הם מרשים לעצמם. הם רגילים להתערב במינויים, כאילו הם אלה שממנים.
יש את שר החקלאות רפאל איתן, שר המשפטים, חיים רמון, יעקב נאמן, אביגדור קהלני... אני יכול לתת רשימה ארוכה של אנשים, שלא מונו משום שגורמים עלומים הכינו תיקים לשעת חירום; ואני לא רוצה לדבר על גל הירש, כי זה סיפור אחר.
אני אומר את זה בידיעה. לי היה חבר, ראש אגף החקירות - שלצערי הוא כבר לא בינינו - שכשהיה דיבור על מינויו של רפאל איתן ז"ל לשר לביטחון הפנים (אז זה היה שר המשטרה), המערכת הצליחה לסכל את המינוי... אני אומר את זה בידיעה... הייתי אז כבר תת ניצב במשטרה. ראש אח"ק סיפר לי בדיוק מה התהליך, איך קראו לו מה עשו... הכל בצורה הכי פשוטה וברורה. במילים אחרות, הוא הבין שהתפקיד שלו זה לסכל את המינוי. האיש הועמד לדין ובסופו שלח דבר, שופט בית משפט השלום זיכה אותו בנימוק של "אין צורך להשיב" ("No case to answer").
[בתמונה: ניצב יעקב בורובסקי. מקור התמונה: דוברות המשטרה]
מי עומד מאחורי הסיכול הזה, המשטרה?
לא. המשטרה בעניין הזה היא רק המוציאה לפועל של המדיניות והכוונות של הפרקליטות. אני מדבר עברית. אין תיק אחד היום שנפתח שהוא לא בהוראת הפרקליטות, לא חשוב הדרג. לא נפתח פה תיק פלילי אחד רציני בלי שהיועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה מורים. אין דבר כזה וזאת הפרקטיקה.
אתה מדבר פה על קנוניות, על תפירות תיקים...
זה ברור לגמרי... אפילו הטענה כלפי גל הירש מאושרת על ידי פרקליט המדינה והיועץ המשפטי לממשלה, שהם אומרים: "אין כלום אבל אנחנו נתנו את ההוראה".
מה לגבי מינויים עתידיים של שרי משפטים ובטחון פנים?
ההנחה שזה עלול לקרות שוב היא הנחת מוצא. מי שהיום מועמד לתפקיד כלשהו, שיש לו איזושהי השפעה על מערכות, הנחת המוצא שלו היא בהחלט שהוא יכול להידרש לחקירה על א' או על ב' או על ג' כי מישהי נזכרה לפני 40 שנה במשהו; ומישהו נזכר לפני 20 שנה על משהו אחר; ואנשים חמורי סבר יבדקו את זה בדקדקנות יתר...
לפיני יחזקאלי תעביר לאדם אמיץ מהמשטרה בשם בורובסקי שכל הכבוד לו. לאחר שנפצעתי בצנחנים התקבלתי להיות
סמל מבצעים במפקדת חטיבת הצנחנים, ורפול מפקד חטיבה ב 18.1.67 לפני ששת הימים. רפול הנהיג שבכל אירוע שיכול
להתפתח לפעילות מבצעית, נוכחים בכל הדיונים בלשכה 2 סמלי מבצעים ואחד מהם גם היה אחראי להדפסת פקודות
המבצע, עוד 4 אוזניים ושלוש עינים. אתרע מזלי בשל זכרוני הטוב כשישבתי על הזחל של רפול, או בהליקופטר ללחוש על
אוזנו שניים שלושה צעדים קדימה, ולכן הוא הכניס את הסמלים ללשכה. למדתי את המבצע בעל פה וזה היה יתרוני (גם אחרים היו טובים אבל הם לא נהנו מכך. מי לימד אותי שזוהי תכונה חשובה רפול. וכל מי שמבין דבר או שניים מבין איזו תרומה
תרם רפול ל א מ ו נ ה של החייל הבודד (נערי רפול ) לאימונים או כמו שאמר דדו רמטכ"ל צה"ל לי מספיקים שני סמלי מחלקות
כמו רפול לפלוגה שלמה. ובששת הימים ישבתי על הזחל שלו וכשהוא נפצע לצערי החטיבה נעצרה, פיחוטקה הסמח"ט לא
תפס פיקוד. ועד לאותו רגע מרגש בחיי שרפול מינה אותי למתאם ומפקד של 669 בצנחנים. ואני יכול להפליג ליום כיפור
שהוא קרא לי לנפח ולא נתנו לי לעלות (משטרה צבאית ) אז לא הגעתי אליו, ופיני שם נוכח המפות ומצב הכוחות אמרתי לו
כל 8 שעות אני הולך לישון ותעיר אותי כשתצטרך, ותמיד ישנתי 4 שעות והתעוררתי. מימית מים על הראש ותוך דקה הראש במפות ואני מדקלם לרפול לפי בקשתו כוחות כיוון ומצב בשטח. פיני זכיתי לראות את רפול מציל את רמת הגולן ואת עם ישראל. נשמע דימיוני אבל לא הכל אמת, ואפילו לא מיתוס ולא צ'זבאט. עידו שמע חלק מהסיפורים ( לא ממני ) ואני שמח שהוא רכש את אהבת האדם בעלי החיים ופיני גם אמונה יהודית של צדק וכבוד האדם זורמים בעורכיו, כמו הרעיונאי
שבראשו. ועל כך אני גאה. וביחס לבורובסקי שגם הוא אדם אמיץ וישר כמו רפול ואשריו אחרת הוא לא היה מדבר.
לשמחתי הייתי מבקר אותו פעמיים בשנה ובסדיר גרתי לידו, אבל סיפורים בעתיד בהזדמנות שנשב 2 או שלוש עם הילדים.
לילה טוב יוסי רן
הזיכויים של אלה המוזכרים למעלה, כולל של רפול וקהלני, היו זיכויים אומללים כי השופטים טעו בגדול. את זיכויו חייב נאמן לחוקרים שלא חקרו את עורך הדין שבפניו חתם נאמן על התצהיר הכוזב. ואת זה אני יודע מידיעה אישית, ואף התריתי בפני החוקרים (בכירים ממני) שאם לא יעשו כן – הוא יזוכה. חיים רמון סיכל את עצמו, גם אם נקטו שיטות חקירה לא מקובלות ומעט מוגזמות, אך הן היו חוקיות לחלוטין.
גל הירש אכן סוכל בכוונה תחילה, ולא ברור מדוע בורובסקי לא מדבר על המקרה הזה, שהוא היחידי שהיה סיכול מבפנים.
אבל, מקצין בדרגה כה גבוהה כשל בורובסקי, שהיה גם יועצו של מבקר המדינה למאבק בשחיתות, הייתי מצפה שיחשוף את הדברים מיד עם התרחשותם ולא שנים רבות לאחר מכן, כשדובר על מינויו לתפקיד מבקר המדינה על ידי ממשלת נתניהו, שהוא נמנה על צוות היועצים המשפטיים שלו בעבר. אין לי מידע על קשר סיבתי בין הדברים, אך הקשר הזמני – ברור. וגם העובדה שהוא התראיין בערוץ 20 אומרת דרשני.
לא מובן למה התכוון המשורר במשפט שבורובסקי חווה על בשרו. הוא הגיע לדרגת ניצב, הכי בכירה במשטרה למעט המפכ"ל. אין לו על מה לקטר.
ומה בית המשפט היה אומר על עדות כזו? עדות כבושה, שהכלל הוא שאמינותה לא גבוהה, וזאת בהמעטה.
מי נותן היתרים (היתרי בניה)? הרשויות. רשות התכנון. מי נותן הוראה לפתוח תיק פלילי? הפרקליטות. כדי למנוע היתר פותחים תיק פלילי נכד אזרח בכתב אישום שלא השיג היתר.
וכשרשות התכנון נתנה לאזרח היתר הפרקליטות יצגה את העוררים בדיון בוועדת ערר מחוזית. את העוררים.
ולשאלת יו"ר ועדת הירר ענתה הפרקליטות "נפל פגם אצלנו, בתביעה". נתקן אותו בדחיפות האפשרית"
מאז עברה כמעט שנה.
דבר לא השתנה
ההיתר קפוא. אהה.
כתב האישום שוב צץ כי עדיין לא ניתן ההיתר כאמור בגין הערר. אהה.
יו"ר ועדת הערר מונה לשופט בבית המשפט לעניינים מקומיים! אהה.
הכל אמת. שום דבר לא לכאורה
.
כל עו"ד זוטר המתמחה במאורת התנים הנקראת "פרקליטות"..הופך בתוך זמן מועט לפושע במחסה גלימה שחורה.
80% מעכברי הפרקליטות, ראוי שיתלו בכיכר הדוידקה, עם אופציית בחירה בצליבה בגיא בן הינום.