[בתמונה: ילדים ברצועת עזה. למקור התמונה לחצו כאן]

[המאמר ראה אור לראשונה בעיתון 'ישראל היום' ובבלוג של יורם אטינגר. הוא מופיע כאן באישור המחבר. לגישה לבלוג של יורם אטינגר לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על דמוגרפיה, לחצו כאן]

יורם אטינגר הוא מומחה ביחסי ארצות הברית-ישראל, כיהן בעבר כציר בשגרירות ישראל בארצות הברית וכמנהל לשכת העיתונות הממשלתית.

[בתמונה משמאל: יורם אטינגר בעת הרצאה. טקסס, מאי 2011. התמונה היא נחלת הכלל]

*  *  *

'התמערבות' היא כינוי לתהליך של אימוץ של תרבות המערב בתחומים שונים החל מתעשייה וטכנולוגיה ועד למשפט ופילוסופיה. בשני העשורים האחרונים ניתן להכליל ביטוי זה במדינות ערב, גם לגבי ילודה ופריון.

"הכרסום בשיעור הפריון הערבי [מספר לידות לאישה] ב-30 השנים האחרונות הוא אחד הדרמטיים בהיסטוריה האנושית…. משיעור פריון מהגבוהים בעולם לאחד הנמוכים בעולם…." (פרופ' מרשה אינהורן, אוניברסיטת ייל).

ב-2019, בניגוד לתחזיות הממסד הדמוגרפי, ממשיך הפריון הערבי להתמערב כפועל יוצא של שינויים חברתיים:

1. מהפך מחברה כפרית לחברה עירונית המצמצם את הצורך בידיים עובדות ואת גודל המשפחה;
2. מעבר מבית כפרי לדירה קטנה ברב-קומות עירוני מצמצם את מספר הילדים;
3. שדרוג מעמד האישה המסיימת לפחות 12 שנות לימוד, שואפת לעצמאות ומתחילה את תהליך הפריון לאחר גיל 20 (ולא 16), ומסיימת בגיל 45 (ולא 55);
4. 2-3 ילדים כמודל משפחתי;
5. הרחבת השימוש באמצעי-מניעה. לפי מכון המחקר הוושינגטוני PRB, שבעים ושניים אחוזים מהנשים הפלסטיניות משתמשות באמצעי מניעה.

[למקור התמונה, לחצו כאן]

פרופ' אינהורן מציינת: "שבע מ-15 הירידות הדרמטיות בפריון העולמי מתרחשות במדינות ערב…. בסוף שנות ה-70' היה פריון האישה הערבייה גבוה מהממוצע העולמי (3.85 לידות לאישה), אך ב-2019 הוא במגמת ירידה, ובמספר מדינות ערביות – כולל העניות – מתחת ל-2.1 לידות…. משפחה מצומצמת הפכה לנורמה חברתית בקרב מעמד הביניים הפלסטיני…. לקראת שנת 2100, יהיה שיעור הפריון ברוב מדינות ערב פחות מ-2.1 לידות לאישה…."

לפי "הבנק העולמי", שיעור הפריון הערבי הצטמצם בשנים 2017-1960 מ-6.9 לידות ל-3.3. לדוגמה:

• מצרים – מ-6.7  ל-3.2;
• ירדן – מ-7.7 ל-3.3;
• לבנון – מ-5.7 ל-1.7;
• סעודיה – מ-7.2 ל-2.5;
• כווית – מ-7.2 ל-2.0;
• יו"ש ועזה – מ-6.7 ל-3.9 (פריון עזה גבוה ב-1.0 מיו"ש, ומכאן שפריון יו"ש הוא כ-3.0 לידות לאישה).

ומה אצלנו?

בניגוד לתחזיות הממסד הדמוגרפי, היקף הלידות היהודיות בישראל נסק ב-74% מ-1995 (80,400 לידות) עד 2018 (141,000), לעומת גידול של 20% במספר הלידות הערביות בישראל מ-36,000 ל-43,000.

[הדמוגרפיה היהודית בצמיחה... התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי böhringer friedrich. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 2.5]

ב-1995 היו הלידות היהודיות 69% מסך הלידות וב-2018 – 76.6%. הזינוק בשיעור הפריון היהודי – במיוחד במגזר החילוני ובמקביל לירידה מתונה בפריון החרדי – מבטא שדרוג ברמת האופטימיות, הפטריוטיות והקשר לשורשים; צמצום מספר ההפלות; הרחבת טיפולי פריון; וצמצום תמותת תינוקות (3.1 ל-1,000 לידות).

הדמוגרפיה היהודית (7 מיליון לצד 1.6 מיליון מוסלמים, 140,000 דרוזים ו-130 אלף נוצרים) נהנית ממאזן הגירה שנתי-חיובי, לעומת מאזן הגירה שנתי-שלילי של ערביי יו"ש (1.85 מיליון) המגיע ל-20,000 בשנים האחרונות. במקביל הצטמצם היקף הירידה השנתית מישראל בין 1990 (14,200) ל-2016 (6,300), למרות כמעט-הכפלת האוכלוסייה.

הרשות הפלסטינית 'מסדרת' נתונים דמוגרפיים

הרשות הפלסטינית "מאזנת" את התמערבות הפריון על ידי ניפוח הנתונים הדמוגרפים של ערביי יו"ש ב-1.2 מיליון איש:

1. בניגוד לכללים בינלאומיים, הוספת יותר מ-400,000 איש המתגוררים בחו"ל למעלה משנה;
2. ספירה כפולה (ע"י ישראל והרש"פ) של 330,000 ערביי ירושלים;
3. ספירה כפולה של למעלה מ-105,000 ערביי/ות יו"ש ועזה שנישאו לערביי/ות ישראל וקיבלו אזרחות או תושבות-קבע;
4. התעלמות ממאזן הגירה שלילי שנתי של כ-20,000 לשנה;
5. דו"ח "הבנק העולמי"מתעד פער של 32% בין נתוני הלידות של הלמ"ס הפלסטיני ומשרד החינוך הפלסטיני.

[בתמונה: הרשות הפלסטינית 'מסדרת' נתונים דמוגרפיים... המקור: פייסבוק]

התעלמות מעצבי מדיניות ודעת קהל מהתמערבות הדמוגרפיה הערבית עלולה להביא לטעות דרמטית או הטעייה שערורייתית: מצג-שווא של פצצת-זמן דמוגרפית המאיימת על קיום המדינה היהודית, שנטרולה מחייב, לכאורה, נסיגה קטלנית מנכסים היסטוריים וביטחוניים.

[לאוסף המאמרים על דמוגרפיה, לחצו כאן]