[לקובץ המאמרים בנושא ניתוחי רשת ארגונית ONA, לחצו כאן]
המאמר עודכן ב- 12 בינואר 2021
ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.
* * *
בפרק המבוא לספרו של פרופ' יצחק סמואל, המשחק הפוליטי - עוצמה והשפעה בארגונים, נדרש סמואל להשתנות תורת הארגון.
הוא מגדיר שתי גישות מרכזיות להבנת ארגונים (ראו התרשים בראש המאמר) (סמואל 2002, עמ' 18-17):
- הגישה המכנית;
- ו- הגישה המערכתית.
הגישה המכנית
(סמואל 2002, עמ' 19-17; ראו תמונת כריכה משמאל)
גישה זו מחפשת את המפתח להבנת המבנה וההתנהגות של ארגונים בתבונה הארגונית. היא מסבירה אותם במושגים הנדסיים כביכול, המתייחסים לארגונים כאילו היו "מכונות חברתיות-כלכליות".
במוקד גישה זו מצויה 'התאוריה השכלתנית' בחקר ארגונים.
תיאוריה זו מושתתת על שתי הנחות יסוד:
- לכל ארגון יש ייעוד מוגדר, המצדיק את עצם קיומו בחברה האנושית.
- ארגונים בנויים ומתפקדים בצורה מתוכננת ומתואמת, בהתאם לייעודם. הם מגדירים מטרות ומשימות; קובעים דרכי פעולה ומנווטים את עצמם באופן שיוכלו להתקדם בדרך הנכונה, שתוביל אותם להשגת ייעודם.
על פי גישה זו, ארגונים פועלים כמכונות מכוונות מטרה, תכליתיות ויעילות; והעובדים פועלים לפי טובת הארגון ומכוונים להשגת מטרותיו!
ספר הפולחן של תומכי גישה זו היה ספרם של ג'יימס קולינס וג'רי פוראס, "לנצח נבנו. 18 חברות מופת"; שראה אור בארצות הברית ב- 1994, ותורגם לעברית כבר ב- 1995.
הספר עוסק בשאלה, כיצד מצליחות רק חברות גדולות ספורות להגיע לדרגת מצוינות עקבית ומתמדת, שמבטיחה את המשך קיומן כמובילות בתחומיהן במשך עשרות ומאות שנים? מה המשותף לכל הענקים הללו, ומה מייחד אותם מחברות מצליחות אחרות?
קולינס ופוראס תלו זאת בחזון הארגוני:
- חברות בעלות חזון אינן מעוניינות בראש ובראשונה ברווח כספי.
- חברות בעלות חזון אינן זקוקות למנהיג כאריזמאטי. חברות בעלות חזון אינן פועלות רק מתוך תכנון אסטרטגי מדוקדק.
- חברות בעלות חזון אינן חוששות לחייב עצמן למשימות מסוכנות.
- חברות בעלות חזון אינן בהכרח מקום עבודה נפלא לכל אחד.
- חברות בעלות חזון אינן משנות לעולם את ערכי הליבה שלהן.
* * *
את העובדה שהגישה הזו לא עובדת יכול היום לאשש כל יועץ ארגוני: קל להיווכח שלגורמי הארגון השונים (עובדים, מדורים ומחלקות) יש מטרות נפרדות ממטרת העל הארגונית; ושהארגון הוא שדה קרב שבו נאבקים מרכיביו על עוצמה ועל ההטבות הנובעות ממנה: סטטוס ומשאבים.
אבל את ה'נוק אאוט' - שהמחיש את חוסר הרלוונטיות של הגישה המכנית – נתנה ההתפתחות של מה שמכונה: ניתוח רשתות ארגונית (Organizational Network Analysis - ONA): מרגע שנבנו מערכות מבוססות רשת לניתוח ארגונים; ומרגע שתוצאות הניתוחים הללו החלו להצטבר, קיבלנו בסיס ידע חדש על ארגונים שהוא - הפלא ופלא - שונה לעתים תכלית שינוי ממה שהיה כתוב עד היום בספרי הארגון... אם תרצו, ספר הפולחן הזה, של קולינס ופוראס הוא אחד הספרים המובילים בז'אנר שאותו אנו מכנים היום בולשיט עסקי וניהול שטויות...[לקובץ המאמרים בנושא ניתוחי רשת ארגונית ONA, לחצו כאן] [להרחבה בנושא 'בולשיט עסקי וניהול שטויות', לחצו כאן]
הגישה המערכתית
גישה זו מחפשת את המפתח להבנת המבנה וההתנהגות של ארגונים במאבק העוצמה בארגון (בפוליטיקה הארגונית).[למאמר: 'פוליטיקה ארגונית: מאבק עוצמה חסר רחמים…', לחצו כאן]
לשם הסברת הגישה המערכתית אחרוג מהסבריו של סמואל ואפרט יותר:
ארגונים הם מערכות מורכבות, ומערכות מורכבות פועלות על פי מספר תכונות ומאפיינים מוגדרים. לכן ניתן לקבוע, שתורת הארגון האמתית היא בעצם תורת המערכות המורכבות. תורת הניהול יכולה לפתח נושאים שונים על בסיס תורת המערכות המורכבות; אבל, היא אינה יכולה לסתור אותה. מערכות מורכבות אינן פועלות בניגוד למאפייניהן!
[להרחבה נוספת על מערכת מורכבת לחצו כאן] [להרחבה על 'תורת המערכות המורכבות', לחצו כאן]
עתה נחזור לסמואל, שמאפיין את עקרונות הגישה המערכתית:
- ארגון כמו כל מערכת מורכבת הוא מערכת פתוחה. משמע, הוא מחליף מידע, חומר ואנרגיה עם סביבתו; והסביבה משפיעה עליו ועל גורלו, לעתים הרבה יותר ממה שיעשה בתוכו (זו אחת הסיבות אגב, שיש כל כך הרבה מנהלים גרועים: הצלחה וכישלון נובעים, פעמים רבות, מהסיבות הלא נכונות...).
- חשוב להגדיר מטרות לארגון, אבל יש לו מטרת על המושרשת בדנ"א שלו, וחזקה עשרות מונים מכל מטרה אחרת: ההישרדות: מרגע שמערכת נוצרה, היא תעשה כל שביכולתה כדי להבטיח את המשך קיומה, על אף הכוחות השוחקים ומפוררים אותה. נכון: תהיינה מערכות שתתאבדה ובמצבי חירום תהיינה מערכות מורכבות שתקרבנה את עצמן מסיבות שונות; אולם בתנאים רגילים, מערכת 'בריאה' תפעל, בראש ובראשונה, להבטיח את הישרדותה.
- הארגון הוא זירת התגוששות בין מטרות סותרות. כולם נלחמים בו על עוצמה וסולם העוצמה קובע את הסטטוס ואת חלוקת המשאבים.
[להרחבת המושג: 'מערכת פתוחה', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'מטרה של מערכת', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'סולם העוצמה' - 'סולם סטטוס', לחצו כאן]
[לקובץ המאמרים בנושא ניתוחי רשת ארגונית ONA, לחצו כאן]
מקורות והעשרה
- יצחק סמואל (2002), המשחק הפוליטי. עוצמה והשפעה בארגונים, לוד: אוניברסיטת חיפה וזמורה ביתן.
- ג'יימס קולינס, ג'רי פוראס (1995), לנצח נבנו. 18 חברות מופת. תל אביב: הוצאת פקר.
- פנחס יחזקאלי (2018), בולשיט עסקי וניהול שטויות, ייצור ידע, 23/8/18.
- פנחס יחזקאלי (2015), פוליטיקה ארגונית: מאבק עוצמה חסר רחמים…, ייצור ידע, 29/11/15.
- יחזקאלי פנחס (2014), תורת המערכות המורכבות, ייצור ידע, 12/6/14.
- יחזקאלי פנחס (2014), מערכת פתוחה, ייצור ידע, 21/6/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), מטרה של מערכת, ייצור ידע, 12/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2018), 'סולם עוצמה' ('סולם סטטוס') ומדידת עוצמה, ייצור ידע, 12/8/18.
