אלעד רזניק: עימות במפרץ – מה רוצים האמריקאים?

[בתמונה: אחת המיכליות הפגועות בהתקפה האיראנית]

תקיפת המיכליות הייתה התשובה האיראנית להצעות של הנשיא האמריקני, דונלד טראמפ, שהועברו על ידי ראש הממשלה היפני שנמצא בביקור באיראן ונפגש העם ח'מנאי. התשובה הזו ניתנה באש!

מה רוצים האמריקנים להשיג?

לאורך קמפיין הבחירות שלו הגדיר טראמפ את הפלישה האמריקאית לעיראק כטעות הגדולה ביותר של מדיניות החוץ האמריקאית מאז ומעולם. (https://bit.ly/2tn1XPd). טראמפ חזר על העמדה הזאת גם לאחר שכננס לתפקידו (https://bit.ly/2NlXs0N).

טראמפ אמנם איננו בדלן; אולם גם איננו שש להפעיל כוח; ומעדיף בניגוד לטדי רוזוולט שקבע את האמרה "דבר בעדינות והחזק מקל גדול ביד" לדבר חזק ולהחזיק מקל עוד יותר גדול ביד...

[תמונתו של טדי רוזוולט היא נחלת הכלל]

תקדים צפון קוריאה

אחת הבעיות הבוערות שעמדו לפני הממשל האמריקאי עוד בזמן ברק אובמה הייתה צפון קוריאה. ממשל אובמה התעלם מהמשבר; ולא ניסה לפתור אותו מתוך ציפיה שהוא יקטן. יחד עם זאת פעל להכנת אופציה צבאית.

החל מנובמבר 2016 ניהלו האמריקאים מאמץ לוגיסטי גדול להעברת כוחות אל דרום קוריאה. המאמץ הזה כלל רכבות של רק"מ לסוגיו שנעו ברחבי ארה"ב. אניות תובלה שיצאו מנמלים במערב ארה"ב לעבר נמלי דרום קוריאה. (https://bit.ly/30uMJnr). שינוע פומבי של רכבות מסע עמוסות טנקים ברחבי דרום קוריאה עיבוי הכוח האווירי האמריקאי בדרום מזרח אסיה וכיו"ב.

בנוסף ניהל טראמפ קמפיין רטורי מאוד עצבני אל מול קים ג'ונג און, כולל העלבה פומבית שלו מעל בימת האו"ם בעצרת בשנת 2017 כשאמר "איש הרקטות יצא למשימת התאבדות אליה הוא שלח את עצמו" (https://cnn.it/30EB31M).

גולת הכותרת של המדיניות האמריקאית אל מול צפון קוריאה הייתה הסנקציות הכלכליות. האיום עבד פחות או יותר והנשיא הצפ"ק הסכים להגיע לפסגה בתמורה לכמה מחוות הפיכות ודי חסרות משמעות של האמריקאים.

אותם קווים מנחים פחות או יותר ינחו את הפעילות האמריקאית במפרץ...

אנחנו נראה עיבוי כוחות אמריקאי מסיבי מעומאן עד כווית אם כי בפעם הזאת צפוי לדעתי הנשיא טראמפ לוותר על העלבתו של המנהיג העליון האיראני.

את מסגרת הזמן לאסקלציה הזאת קבעו במידה רבה האיראנים בהצהרתם על מסגרת הזמן לחידוש העשרת האורניום.

אמריקאים מנסים להשיג הסכם חדש עם איראן, שלהערכתי לא יכלול שינויים גדולים מדי בתחום הגרעיני; אבל ינסה להוסיף עליו דברים נוספים: הפעילות האיראנית במרחב ונושא הטילים האיראנים.

לפני האמריקאים עומדים שני אתגרים:

  • הראשון עמידה בכלל הסכמי הביטחון, שיש להם במרחב המפרץ הפרסי - מה שאומר פריסה של לא מעט אמצעי הגנה סוללות הגנה אווירית, כוחות צבא וכדומה.
  • השני, העברת כוח מספיק גדול להרתעת איראן ושימוש בו, במקרה הצור.

הנשיא טראמפ וצוותו רוצים מספיק כוח בזירה על מנת שיוכלו לפעול, באם האיראנים לא יסכימו להגיע לשולחן המו"מ וינסו לחזור ולהעשיר אוראניום לרמה צבאית.

האיראנים - שבעקבות עמדתן הציבורית של רוסיה וסין מרגישים שהם יכולים לדחוק את האמריקאים לפינה בינלאומית מבודדת - ינסו להגביר את הלחץ הצבאי באמצעות השליחים השונים שלהם במפרץ ומחוצה לו. זה מה שראינו בימים האחרונים במפרץ.

זמן ההכנות לפני היציאה לקרב

כמו סאלח א-דין לפניהם האמריקאים מבינים את חשיבות ההכנות לפני היציאה לקרב. עכשיו הוא זמן ההכנות מתוך שאיפה שבקרב לא יהיה צורך. מי שמצפה למכה אמריקאית על יעדים איראנים ישירים לפני סיום ההכנות, צפוי להתאכזב.

יחד עם זאת לאסקלציה יש חוקים משלה וחיים משלה; וכשמרכזים כלל כך הרבה כוחות במרחב יחסית קטן, המוזות יכולות לעבוד שעות נוספות, מה עוד שהגפרור - כפי שאנחנו רואים - בידי האיראנים.

להלן מפת הבסיסים האמריקניים באזור:

[למקור: לחצו כאן]

האפשרויות האיראניות

בפינה שלנו של המזה"ת, עומדות לפני האיראנים ארבע אפשרויות: סוריה, לבנון, יו"ש ועזה...

האינטרס האיראני להבעיר את כל אחת מהזירות גדל. אין זה אומר שמחר בבוקר תיפתח אש מכל הזירות ושהאיראנים יורו לחיזבאללה לפעול אבל פוטנציאל העימות גדל.

ואיפה אנחנו?

ישראל צריכה להביא בחשבון שבניגוד למצב הדברים עד היום ובדיוק כמו במרחב הסעודי בו השתמשו האיראנים בח'ותים בכבדי לייצר אסקלציה, הסיכוי שאיראן תשתמש ביכולותיה בסוריה בכדי להכות בישראל ולייצר כך אסקלציה נוספת הולך וגדל.

מלבד זאת אני סבור שיש להחריב את קרתגו ובהתחשב בתפקיד של פוטין ובהתייצבות החד משמעית שלו לצד האיראנים מן הראוי להבין, ולהפנים שהרוסים גורם מאוד שלילי באזור ולפעול לסילוקם מהמרחב.

איליושין 20 שנופל באשמורת ראשונה של לילה זאת התחלה נהדרת רק שמאז התקיפות הישראליות הגיעו לעצירה כמעט מוחלטת בזמן שהתעבורה האיראנית למרחב הסורי כולו רק גדלה.

עם תום חקירת התובע המיוחד מוהלר מעמדו של בנימין נתניהו כמתווך בין טראמפ לפוטין הפך לפחות מרכזי ופחות חשוב. ציוותו של טראמפ - שהיה מוגבל בפעילותו מול הרוסים מטעמים פוליטיים במשך החקירה - יכול להרשות לעצמו לקדם מהלכים, ישירות מול הרוסים ללא תשלום מחירים פוליטיים. זה ישפיע על ההתנהלות הרוסית אל מול התקיפות הישראליות הבאות בסוריה.

מי שחושב שהמאמץ הישראלי בסוריה הכולל הצהרות על "התקיפה הרחבה אי פעם" ו"הרס התשתית האיראנית כולה" (https://bit.ly/2EhMhzK) מצליח למנוע מהאיראנים להתחמש משמעותית מוזמן להסתכל על עזה ולקבל קנה מידה: ככל שאנחנו תוקפים יותר כמויות האש שמפעיל הצד השני בעימות הבא רק גדלות. עזה הרבה יותר קטנה והארגונים שם עניים הרבה יותר, בהשוואה למה שקורה בסוריה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *