[בתמונה: ויקטור אורבאן. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Kremlin.ru. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY 4.0]

[מאמר זה ראה אור במקור באתר של עמר דנק]

המחבר (ראו תמונה משמאל), סא"ל במיל' עמר דנק, עשה את שירותו הצבאי בחיל האוויר ובחטיבה האסטרטגית באג"ת. הוא מהנדס מערכות מידע, מוסמך ביחסים בין לאומיים מטעם אוניברסיטת חיפה. מרתוניסט... [לאתר של עמר דנק, לחצו כאן]

*  *  *

לאחרונה פורסמה כתבת עומק ב'אטלנטיק' על חלק ממהלכיו של ויקטור מיהאי אורבן - ראש ממשלת הונגריה הנוכחי, מאז 2010, שכיהן גם בשנים 1998–2002 - כדי להשתלט על הדמוקרטיה ההונגרית.

מילת רקע על האויב הנורא – ג'ורג' סורוס. סורוס היהודי, היה בן 13 כאשר הנאצים פלשו, והוא הוסתר בזהות נוצרית בדויה. אחרי שהרוסים "שחררו" את העיר הוא גילה שיש זוועות אחרות, כאשר למד שאמו נאנסה ע"י החיילים הרוסים. הוא עבר ללונדון, ועשה את ההון הראשוני שלו שם.

אחרי שהתעשר חזר בשנות ה-80 של המאה הקודמת לבודפשט, והתחיל לתרום כסף להקמת מוסד אקדמי. עם נפילת החומה והתפרקות הגוש הסובייטי הוא החליט ללכת על זה בגדול ולהקים את האוניברסיטה של מרכז אירופה CEU ב-1991. ב-2001 הוא תרם לאוניברסיטה 250 מיליון דולר, ואחרי 6 שנים סיים את כהונתו כנשיא שלה. הונגריה הצטרפה לאיחוד ב-2004.

אורבאן הפסיד בהפתעה בבחירות של 2002, וגם באלו של 2006. המשבר הכלכלי ב-2008, ושורה של פרשות שחיתות במפלגה הסוציאליסטית, הביאו לבחירתו מחדש של אורבאן. בהקלטה שלו בכנס פוליטי מ-2009 הוא אמר שצריך להקים כוח פוליטי מרכזי שיביא לשליטת השמרנים ב-20-15 השנה הקרובות. "כל מה שאנחנו צריכים זה לנצח פעם אחת, אבל אז כמו שצריך".

[בתמונה: הכתבה על אורבאן ב'אטלנטיק' - "כל מה שאנחנו צריכים זה לנצח פעם אחת, אבל אז כמו שצריך"... למאמר המלא, לחצו כאן]

בבחירות ב-2010 הוא זכה ב52% מהקולות שהעניקו לו שני שלישים מהמושבים בפרלמנט. זה אפשר לו לשנות את החוקה, ולחלק מחדש את מחוזות הבחירה, בצורה שתבטיח לו רוב פוליטי ע"י הקטנת הפרלמנט מ-386 ל-199 מושבים.

ב-2015 - כאשר משבר הפליטים לאירופה היו בשיאו - אורבאן הפך את זה לקמפיין נגד מוסד הדגל הליברלי בהונגריה, אוניברסיטת ה-CEU. סורוס הואשם בהגירה, ונוהל נגדו קמפיין אנטישמי, שכלל את תמונתו עם אף מוארך והכיתוב "אל תיתנו לו לחייך אחרון". בשלב הזה ההשקעות של סורוס בהונגריה כבר קטנו ל-3.6 מיליון דולר. תוך שנה וחצי הוא הפך מדמות אלמונית ולא מוכרת לאויב הציבור מספר 1. אגב, האירוניה היא שסורוס העניק לאורבאן מילגת לימודים באוקספורד.

אורבאן העביר חוקים להגבלת המחקר החופשי באוניברסיטאות ולהגבלת תכניות הלימוד. עכשיו היה צריך לטפל באוניברסיטה הפרטית של סורוס. איך עושים את זה מעבירים חוק "כללי", שאומר שמוסד אקדמי זר, חייב שתהיה לו שלוחה אקדמית במדינת המוצא ושנדרש הסכם בילטרלי בין המדינות. במקרה הזה ארה"ב. תוך מספר חודשים הם הצליחו לפתוח שלוחה בניו יורק, אבל עדיין היה נדרש הסכם, שלא הושג. ממשל טראמפ לא ניסה לעזור.

הונגריה עשתה צעדים נוספים לדיכוי הידע החופשי, גיל לימודי החובה ירד מ-18 ל-16. שיעור הלומדים באקדמיה, שהיה הגבוה במדינות מזרח אירופה צנח והוא הנמוך ביותר היום. מיליון איש עזבו את המדינה בעשור האחרון, תופעה שהתחילה עוד לפני שאורבאן נבחר מחדש, בגלל המשבר הכלכלי, אבל התעצמה אחרי. שיעור האקדמאים בקרב העוזבים גבוה בהרבה.

המאבק באוניברסיטה הוגדר "ניסיון להחזיר את הריבונות להונגריה", שפירושו, שעליה לקבל את תכתיבי הממשלה לתכניות הלימודים.

סורוס לא הגיע להונגריה כבר שנתיים וחצי, עד אז הוא השתתף בטקס חלוקות תעודות לבוגרי האוניברסיטה.

בדצמבר חתמה האוניברסיטה על הסכם לפתיחת שלוחה בוינה, שתחליף ככל הנראה את זו של בודפשט (גם אם בהדרגה) מהסתיו הקרוב.