[התמונה: בית המשפט: "חקירת המשטרה ראויה ללעג"... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Conmongt לאתר Pixabay]

[לקובץ המאמרים על תרבות, סטייה ושחיתות שוטרים באתר ייצור ידע', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על מקצועיות ומקצוענות, באתר ייצור ידע]

המאמר עודכן ב- 8 במאי 2021

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

התמונה העצובה של חוסר מקצועיות העולה מהעיסוק באסון מירון בל"ג בעומר 2021 - אינה זרה למשטרת ישראל. היעדר מקצועיות היא אחת הבעיות הקשות ביותר שלה מאז היווסדה, ופתרון אינו נראה באופק...

בעבר (אולי גם היום...) נהגו מפכ"לים, בתחילת כהונתם, לכנס את סגל הפיקוד ולהעלות בעיות שלדעתם ראוי להתמקד בהם. מקצועיות תמיד הייתה הבעיה הראשונה!

סוגיית המקצועיות עלתה בכל הועדות שבחנו כשלים במשטרה לאורך השנים. כך למשל, ועדת סירוטה איתן - וועדה ציבורית בראשות פרקליטת מחוז המרכז דאז, שרה סירוטה ומבקר המשטרה דאז, שמואל איתן - שבדקה עוד ב- 1980 את הטענות, בדבר שימוש לא חוקי בכוח של שוטרים בזמן מעצר וחקירה, ואת דרכי הטיפול בתלונות אזרחים, כתבה על חוסר אובייקטיביות, טיוח, חוסר מקצועיות בחקירות של שוטרים ואי מיצוי הדין.

האנציקלופדיה לחוסר המקצועיות של המשטרה היא כמובן מפעל החיים של עו"ד פנחס פישלר, "משטרת לואי דה פינס", המתעד את כשלי המשטרה. הדוחות הללו גדושים בבעיות של חוסר מקצועיות...

במאמר שכתב פישלר על סיפור האונס של הילדה בבנימין, ביוני 2019 (ראו לינק למטה) הוא כותב:

"זהו תיק שאינו בשל לכתב אישום, שהתנהל כאילו היה תיק על סכסוך שכנים... תיק מחורר ראייתית כגבינה שוויצרית (או ליתר דיוק, יש בו יותר חורים מגבינה...). ספק אם היו ישיבות סטטוס בתיק או אז היו צפות הבעיות וצפים המחדלים... היעדר הפיקוח והבקרה זועקים לשמים... המחדלים רובצים, הן ברמה המקצועית, והן ברמה הפיקודית..."

עוד טוען פישלר: בנו להם מכללה לאומית לשוטרים במיליארדי שקלים. האריזה מהודרת. מבחוץ זה נראה 'מרהיב'. אבל מה נשאר ממערכי השיעור? מהתכנים? מי יפיק לקחים ומתי? מי יסיק מסקנות? 

צריך, עוקץ פישלר, לקדם בדרגה - כדרכה של המשטרה - את כל האחראים למחדלים ובהקדם!

לא בכדי, בנה פישלר מותג לחוסר המקצועיות ולשלומיאליות המשטרתית: את לואי דה פינס, שחקן קולנוע צרפתי ומצחיקן בינלאומי, הנחשב לאחד השחקנים הבולטים של הקומדיה הצרפתית של שנות ה-60 וה-70 של המאה ה-20.

עיקר האפקט הקומי במשחקו נבע ממִנעד רחב של הבעות פנים קיצוניות וביכולתו לעבור בקלות בין הבעות זעם, שביעות רצון או תדהמה.

דמותו הטיפוסית הייתה של גבר גוץ בגיל העמידה, היפראקטיבי, תככן ובעל התקפי זעם בלתי נשלטים ומעוררי גיחוך (ויקיפדיה: לואי דה פינס).

ההקשר ברור...

[לדף הפייסבוק, משטרת לואי דה פינס, לחצו כאן] [למאמרו של עו"ד פישלר: 'אונס בת השבע – אמת כואבת…', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'מיתוג', לחצו כאן]

מקור נוסף ללימוד מעמיק על חוסר המקצועיות המשטרתי הוא הפרוטוקולים של בתי המשפט, שמגיעים לכותרות העיתונים. הנה למשל מסקנות השופט על עבודת המשטרה בתיק רצח ב- 2017, שבה הגדיר אותה "ראויה ללעג"... לא פחות!

חוסר המקצועיות המשטרתי הוא גם סודם של עורכי הדין, בעיקר אלה המגיעים מ'הארגון הכחול'. הדבר הראשון שיעשו כשהם מקבלים תיק, הוא לבדוק את הפרוצדורות, כי רוב הסיכויים שהשוטרים התרשלו, ועל הרשלנות הזו ניתן לבנות!

אז מה הבעיה, תשאלו? מפכ"ל צריך לקחת את סוגיית המקצועיות לידיים וזהו...

אז זהו שלא! לשוטרים אפילו יש מכללה מפוארת ויפה והרבה רצון טוב של סגל ההדרכה, והתוצאה - אפס. למה?

זו התרבות הארגונית ופרדוקס ההדרכה, טמבל!

המקצועיות אינה משתפרת בגלל פרדוקס ההדרכה, הנובע מתרבות השוטרים:

פרדוקס ההדרכה ההדרכה גורס כי כשהתרבות הארגונית דוחה ידע ולמידה, הופך מערך ההדרכה של הארגון - טוב ככל שיהיה - למפעל זבל ארגוני, כי העובדים מתנהגים בשטח לפי קודים אחרים ממה שלמדו!

[להרחבת המושג 'ידע', לחצו כאן] [להרחבה בנושא: 'למידה', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'תרבות ארגונית', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על תרבות, סטייה ושחיתות שוטרים באתר ייצור ידע', לחצו כאן]

[הכרזה: ייצור ידע]

שוטר יכול לגמור את המכללה לשוטרים בהצטיינות, אבל ברגע שייכנס לניידת בשטח, יסבירו לו השוטרים הוותיקים שכדאי שישאיר את המחברות בחוץ, כי "אשר למכללה למכללה, ואשר לשטח לשטח". לשטח, כידוע, יש חוקים משלו, ובינם לבין מקצועיות אין מאומה!

[לקובץ המאמרים על תרבות, סטייה ושחיתות שוטרים באתר ייצור ידע', לחצו כאן]

התכונה הרלוונטית ביותר של התרבות הארגונית, לענייננו, היא ה'אנטי אינטלקטואליזם' מקצועי המובנה בה.

נגדיר 'אנטי אינטלקטואליזם' מקצועי כהיעדר סקרנות מקצועית; חוסר הבנה לעומק של תורות; מחשבה שבלונית, וחוסר יכולת להתאים את האמצעים לחשיבה (בדרך כלל מתרחש תהליך הפוך של התאמת החשיבה המקצועית לאמצעים הקיימים) (מילשטיין, 1992ב', ע' 134; ולד, 1987):

'אנטי אינטלקטואליזם' משטרתי מאופיין ב:

• היעדר סקרנות מקצועית;
• מחשבה שבלונית;
• חוסר הבנה לעומק של תורות מקצועיות;
• חוסר יכולת להתאים את האמצעים לחשיבה המקצועית  (בדרך כלל מתרחש תהליך הפוך של התאמת החשיבה המקצועית לאמצעים הקיימים);.
• הקפדה על ריטואלים מול קושי להתמודד עם ניהול דינאמי של מבצעים בשטח.

האסטרטג הצבאי האמריקני הידוע, ברנארד ברודי, הגדיר בספרו: מלחמה ופוליטיקה (ראו תמונת כריכה לשמאל) 'אנטי אינטלקטואליזם' בצבא כ"סכלות של המוח הצבאי" (ברודי, 1980, ע' 411).

על אותו משקל ניתן להגדיר 'אנטי אינטלקטואליזם' משטרתי כסכלות של המוח המשטרתי!

[למאמר: 'אינטלקטואליזם ואנטי אינטלקטואליזם בארגונים צבאיים', לחצו כאן]

[הכרזה: ייצור ידע]

'אנטי אינטלקטואליזם' גורם לאנשים להיעדר סקרנות. להפסיק לשאול 'למה?'. כשלא סקרנים, מפסיקים לשאול שאלות מטרידות. הבעיה היא שאז, גם לא מרגישים כיצד הולך וגדל פער הרלוונטיות מהמציאות! לכן, האנטי אינטלקטואליזם הוא מגינה של התרבות הארגונית המשטרתית.

משך שנים מנעה המשטרה מעובדיה לימודים אקדמיים, ופעמים רבות אף התנכלה למי שלמרות זאת למדו. ניצב בנימין זיגל ז"ל (ראו בתמונה משמאל), סיפר כי בעת ששרת כקצין צעיר ביפו, נרשם ללימודי משפטים. זיגל ביקש ממפקדיו לוותר על הפסקת הצהרים שלו, על מנת שיוכל להתחיל את לימודיו מוקדם יותר בערב. הוא נענה בשלילה, כיוון ש"המשטרה לא יכולה להרשות לעצמה את הפריבילגיה". הוא מציין כי מאוחר יותר הייתה לעובדת היותו אקדמאי תרומה של ממש לכך שנותר בדרגת מפקח ולא קודם, משך כ- 10 שנים תמימות (לשם, 1988; זיגל, 1994).

כיום, המצב לכאורה השתנה. שוטרים רבים מתהדרים בתארים אקדמיים מתקדמים, אולם אינם מתירים למה שלמדו לחלחל לעבודתם. יתרה מזה. בודדים למדו. היתר 'זרמו' כדי לקבל תעודה, כי תעודה היא כסף...

דוגמה אופיינית של 'אנטי אינטלקטואליזם' מקצועי היא התמונה שלמטה, אותה צילמתי בכיתת שוטרים שלימדתי באחת האוניברסיטאות, אבל מוכרת לכל איש משטרה:

הריצה לספסלים האחוריים, כאילו ביקשו לומר לך: "שמע, באנו לכאן בשביל התואר. חומר הלימוד שלך לא ממש מעניין אותנו..." (זה לא יפריע להם, אגב, כשהם נסחפים בנושאי השיעור, להתגלות - בלי שיתכוונו - כתלמידים חכמים מאין כמותם). ככל שהם מחפשים ספסל אחורי יותר, קל יותר לדעת את זהותם. אלה, בדרך כלל, אנשי המודיעין והיס"ם. זו הקבוצה שהתרבות הארגונית מחברתת באופן המשמעותי ביותר...

אחד הגילויים של 'אנטי אינטלקטואליזם' מקצועי הוא למשל הסירוב של ארגון לחשוף עצמו למחקר חוץ ארגוני. מצב זה מאפיין מאוד את משטרת ישראל ברוב שנותיה, למעט החריגים הקהילתיים שצוינו לעיל (ראו למשל: שדמי, 2012, ע' 14). זאת, בניגוד בולט לשירות בתי הסוהר, שהתרבות הארגונית שלו שונה לחלוטין - בגלל כמות אנשי התקון שבתוכו, שהם בעלי אינטלקטואליזם' מקצועי מופגן - ושפותח את דלתותיו בשמחה ליוזמות מחקריות.

שתי תופעות נובעות מהיעדר מקצועיות:

• 'ממציאים את הגלגל': כמה פעמים שמענו מפקדי משטרה, בכל הדרגים, המצהירים, עם כניסתם לתפקיד, על כוונתם להפוך סדרי עולם ולהנהיג שינויים דרמטיים? כמה פעמים גילינו, כשעברה הסערה, כי השינויים הללו מוכרים לנו משום מה? כמה פעמים ניסו 'למכור' לנו 'חידושים' לכאורה, שלא היו אלא עטיפה מחודשת לשיטות עבודה שהכרנו היטב בעבר?

[למאמר: שוב ממציאים את הגלגל במשטרה…', לחצו כאן]

• מאלתרים: תופעה שיש בה הרבה טוב, אבל גם הרבה רע. את תוצאותיה הרעות אנחנו פוגשים בהערות בתי המשפט ובתוצאות החקירות...

זה לא הולך להיגמר בקרוב...

אז למה לא משנים את התרבות הארגונים ונפטרים מהגיבנת הזו?

כי הסיכוי לשנות תרבות ארגונית הוא כמעט אפסי. נסו למשל לשנות את אופיו של אדם בן 70. ארגון אינו שונה במובן זה, והמשטרה היא כבר כמעט בת 100, כיוון שהתרבות של משטרת המנדט עברה אליה בירושה...

בודדים המפכ"לים שניסו: שאול רוזוליו (ראו תמונה משמאל), אסף חפץ, רוני אלשיך... האחרון הותקף יום ולילה - בעבודה מתואמת של מדליפים המתנגדים לשינוי ועיתונאים מטעם, בידיעות אחרונות ובהארץ - עד שבלית ברירה 'חצה את הקווים', ו'אתרג' את עצמו בעיתונים הללו, כרודפו האישי של בנימין נתניהו...

[מקור תמונתו של המפכ"ל שאול רוזוליו משמאל למעלה: דובר המשטרה]

מוטי כהן איש חכם (כבר אמרנו). ספק גדול אם אחרי שיתמנה, ירצה להכניס את רגליו לביצה הטובענית הזו...

[למאמר: 'האלתור – נשקם של המקצוענים או תחליף למקצועיות?', לחצו כאן]

[לקובץ המאמרים על תרבות, סטייה ושחיתות שוטרים באתר ייצור ידע', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על מקצועיות ומקצוענות, באתר ייצור ידע]

מקורות והעשרה

• ברנרד ברודי (1980), מלחמה ופוליטיקה, תל אביב: מערכות.
• פנחס יחזקאל (2016), למידה – צבירה של ידע, תובנות, יכולות או מיומנויות והטמעתם, ייצור ידע, 11/6/16.
• פנחס יחזקאלי (2014), משוב - היזון חוזר, ייצור ידע, 12/4/14.
• יחזקאלי פנחס (2014), ידע, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2019), הכל על תרבות ארגונית באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 17/1/19.
• פנחס יחזקאלי (2014), 'אינטלקטואליזם ואנטי אינטלקטואליזם בארגונים צבאיים', ייצור ידע, 24/7/14.
• פנחס יחזקאלי (2017), שוב ממציאים את הגלגל במשטרה, ייצור ידע, 27/5/17.
• פנחס יחזקאלי (1995), האלתור – נשקם של המקצוענים או תחליף למקצועיות?, ייצור ידע, 25/6/95.
• פנחס יחזקאלי (2018), תרבות, סטייה, אלימות ושחיתות שוטרים באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 14/7/18.
• פנחס יחזקאלי (2015), מיתוג, ייצור ידע, 24/10/15.
• פנחס פישלר (2019), אונס בת השבע – אמת כואבת…, ייצור ידע, 19/6/19.
• ויקיפדיה: לואי דה פינס.