למה הצייתנים מצליחים? הכל נמצא 'בין הפסוקים של בראשית'…

[בתמונה: כריכת ספרו של עופר בורין, שראה אור ב- 2019 בהוצאת 'מילים מדברות'. הכריכה מוצגת כאן ברשות המחבר]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

ראש ממשלת בריטניה האגדי, בנג'מין ד'יזראלי (1881-1804) - סופר מחונן ומבריק ונואם בחסד, שהפך לאחד המדינאים הבריטים הגדולים של המאה ה-19 - החל את דרכו בפרלמנט ברגל שמאל: נאומו הראשון - למרות שהיה מבריק - עורר, להפעתו, צחוק ולעג מצד עמיתיו...

אבל אז, קיבל עצת זהב מאחז מזקני הפרלמנט שהבחין בכישרון שלפניו, והסביר לו שאין כמו חדשנות וחכמה יתרה להרתיע את חברי הבית, ולגרום להם להתגונן...

"אל תתבלט" - יעץ לו - "לבש בגדים אפורים, כמו כולם... אל תקשה ואל תדבר על שינוי, כמו כולם... שעמם אותם. הצף אותם בנתונים... תן להם לחשוב שאתה אחד משלהם. שאינך נושא בתוכך 'רוח רעה של שינוי'; ואז כשתגיע למעלה, תוכל לעשות כרצונך..."

ד'יזראלי קיבל את עצת הזהב והצליח. אבל אנחנו, מומחי הארגון ממשיכים לתהות, 'למה הצייתנים מצליחים?'  למה 'אומרי ההן' ממשיכים לעשות חיל? למה מצליחים דווקא אלה שאינם יודעים לשאול - או בעצם - אלה שאינם רוצים לשאול ולהקשות?

בין הפסוקים של בראשית: ספר חדש לעופר בורין

הסבר רענן וייחודי לתופעה הזו מצאתי בספרו החדש של עופר בורין (ראו תמונה משמאל)'בין הפסוקים של בראשית'.

בורין שייך לזן חדש של כותבים על התנ"ך. פרופ' רחל אליאור הגדירה - בדברי הפתיחה לספר - את הכותבים הללו, מסוגו של בורין, כך:

"לקוראי התורה ומפרשיה, לאורך הדורות, נוספו במאה העשרים ואחת קוראים חדשים, חופשיים ליברלים והומניסטים, גברים ונשים, המצטרפים לשיח הדורות מזווית ראיה חדשה, ומוסיפים עליה רבדים מקוריים משלהם".

כזה הוא אלוף משנה במיל', עופר בורין, שמגדיר את עצמי כאדם חופשי (חילוני). הוא נשוי + 3, שירת 20 שנה בחיל האוויר בתפקידי פיקוד טכנולוגיים. היום, הוא מנהל בחברת הייטק ביטחונית.

בורין החל לכתוב פרשנות אישית לתנ"ך, כשעלה לאוויר פרויקט 929 בניהול הרב בני לאו והעיתונאית גל גבאי; והוא מחפש בתנ"ך את ההקשרים לחיים במדינת ישראל בעידן המודרני.

לאחרונה, איגד יחד את כתביו על ספר בראשית יחד, לספר.

עתה, בואו ונחזור לשאלת הפתיחה:

אז למה, אלה, שאינם רוצים לשאול ולהקשות, עושים חיל?

כותב בורין בפרשנות שלו לסיפור המבול (בראשית, פרק ו') (בורין, 2019, עמ' 33-32):

"...

ה' בוחר את אחד מבני האדם שמצא חן בעיניו יותר מהאחרים, ושולח אותו למשימה - בניית תיבה לשארית הפליטה.

במה באה לידי ביטוי צדיקותו ותמימותו של נוח?

ומדוע נאמר בדורותיו?

נראה שנוח היה "צדיק ותמים", משום שלא שאל שאלות. אופיו של נוח סביל מאוד, ככתוב: "התהלך". זהו תיאור של מי שהליכתו סתמית, ללא מטרה. התנהלותו פסיבית מאוד.

ה' מגלה לנוח כי בכוונתו להשמיד את העולם. גם על הודעה זו שנוח מקבל הוא לא מגיב, לא מתלונן, לא מבקש רחמים וגם לא דורש משפט.

נוח הוא פשוט נוח, נוח לה'

עושה מה שאומרים לו,

צדיק, תמים בדורותיו,

אך הוא אינו חסיד אומות עולם.

אולי הוא תמים, אינו פעיל במיוחד וגם לא עבריין, אך כאשר הוא מבין שבכוונת הבורא להשמיד ולהרוג את כולם, הוא ממשיך בדרכו. לא מתעורר בו אפילו הצורך או העוז לשאול שאלה, או לבקש רחמים.

בדורותיו כנראה זה היה מספיק כדי לחשב בן אדם.

אך בעיניי לא די בכך. ..."

מקורות

  • עופר בורין (2019), בין הפסוקים של ספר בראשית, 'מילים מדברות', הוצאה לאור.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *