[בתמונה: דוקטרינת התקשורת של מוטי כהן. התמונה: דוברות המשטרה]
[לאסופת המאמרים בסוגיית משבר קליטת יהודי אתיופיה, לחצו כאן]
ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.
* * *
אחד האנשים המותקפים ביותר ביומיים האחרונים הוא מ"מ המפכ"ל מוטי כהן. ""ארגון חלש בלי פיקוד..." זועקת הכותרת של חדשות וואלה (ראו למטה). קריקטורות אינספור על "חידלונו" ממלאות את הרשתות החברתיות...
אבל האמת היא (לפחות לדעתי הלא כל כך צנועה...) זהו אחד המפכ"לים הפיקחים שידעה עד המשטרה בעשרים השנים האחרונות.
קשה להמעיט בגודלו של המשבר שאותו מנווט מ"מ המפכ"ל, מוטי כהן בימים אלה, אחרי אחד הימים הקשים בדברי ימי משטרת ישראל, והוא עודנו ממלא מקום: 47 שוטרים פצועים ותחושות קשות של הפקרה בקרב שוטרים; ניידות הפוכות; תחנות משטרה מותקפות ומדינה המדשדשת בפקקים יום שלם...
בארצות הברית ובאירופה, התמוססות הלגיטימציה המשטרתית והפקרת דמם של שוטרים, הביאו גם להירצחם של שוטרים בידי בני מיעוטים מתוסכלים.
[ארגון חלש? באמת? סוף סוף מנהיגות המשטרה מפגינה תבונה! לכתבה המלאה של אבי אשכנזי, לחצו כאן]
למה המשטרה 'הכילה' ביום הראשון למהומות?
האסטרטגיה של כהן הייתה בנויה, לטעמי, משלושה מרכיבים עיקריים:
- בניה מחודשת של הלגיטימציה המשטרתית; כי כשאין לגיטימציה, אין יכולת פעולה.
- סיכול תכניות היריב ללבות את האש עם מפגינים פצועים; וזעקות על אלימות משטרתית.
- הסטת האש התקשורתית מהמשטרה.
החלק השני קל יחסית. כהן דבק במדיניות הדוברות הזו - המנוגדת בתכלית לזו של קודמו - מאז נכנס לתפקיד. הוא 'מייבש' את אמצעי התקשורת. כשהקברניט מדבר תהיה תמיד מקהלה שתשיב לו; ומחדלי המשטרה לא ירדו מסדר היום הציבורי. על כן, הבכירים לא מדברים. מדברים הזוטרים יחסית, אלה שעובדים בשטח; שמעוררים סימפטיה גם כשהם מסתבכים.
[למאמר: משטרת ישראל טועמת את מחיר אבדן הלגיטימציה!, לחצו כאן] [על האסטרטגיה התקשורתית של כהן, קראו את המאמר: ניצב מוטי כהן מנהל משבר תקשורתי…]
החלק הקשה יותר הוא בניה מחודשת של הלגיטימציה.
זוכרים את המושג "שמשון דער נעבעכדיקער" של ראש הממשלה לשעבר, לוי אשכול (ראו תמונה משמאל)? הוא השתמש בו לתיאור האסטרטגיה שעל מדינת ישראל לאמץ, בבואה להסביר את מעשיה לעולם: לפעול בשטח כ"שמשון הגיבור" - אך להתנהג כחלש ואומלל; וכך, לזכות באהדת חלקים מן העולם, הנתונה פעמים רבות לחלש, ל"אנדרדוג"..
כהן הבין, בדומה, שלמשטרה תהיה לגיטימציה כשהאזרחים ירגישו בחסרונה, יבקרו אותה על כך שאיננה תקיפה דייה וידרשו הפעלת כוח. לכן, הוא מיצב אותה בערב הראשון וביום שאחריו כאנדרדוג; וגזר על שוטריו הכלה. הם חטפו וחטפו ולא השיבו. אבל מראות 47 השוטרים המדממים והניידות ההפוכות יצרו בתקשורת 'מקהלה' שדרשה מעורבות משטרתית תקיפה יותר. זוהי לגיטימציה!
בדרך אגב, זה גם מה שסיכל את תכניות מנהיגי המפגינים. במקום מפגינים פצועים, ראינו בתקשורת שוטרים פצועים... סבלנותם של האזרחים - שיום לפני כן אהדו מאוד את המפגינים - ושאיבדו יום שלם מחייהם - בתוך הפקקים פקעה. הם דרשו פעולה. המילה חוליגנים חזרה שוב ושוב בתקשורת...
עתה, יכול כהן להסיר את המוסרות מעל אנשיו, שספגו הגבורה, ולהחזיר את השליטה על הרחוב למשטרה - ולציבור.
[מקור התמונה: צילום מסך מסרטון היו-טיוב "ניצב מוטי כהן מפקד מחוז דרום ומ"מ המפכ"ל"]
מפכ"ל חכם, כבר אמרנו?
[לאסופת המאמרים בסוגיית משבר קליטת יהודי אתיופיה, לחצו כאן]
מקורות והעשרה
- פנחס יחזקאלי (2014), הדמוקרטיה והמגבלות שהיא מטילה על המשטרה, ייצור ידע, 24/4/14.
- פנחס יחזקאלי: אמון הציבור במשטרה;
- פנחס יחזקאלי (2019), משטרת ישראל טועמת את מחיר אבדן הלגיטימציה!, ייצור ידע, 3/7/19.
- אבי אשכנזי (2019), "ארגון חלש בלי פיקוד": ביקורת בתוך המשטרה על האיפוק בהפגנות, חדשות וואלה, 2/7/19.
