[בתמונה: ניידת הפוכה במהומות המחאה של יוצאי אתיופיה ב- 2 ביולי 2019]

[לאוסף המאמרים על 'משטרה בחברה דמוקרטית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על אמון ולגיטימציה משטרתית, לחצו כאן]

הדף עודכן ב- 3 ביולי 2019

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

היום בבוקר התקשר אלי חבר, יהודי המשרת כקצין במשטרה הצרפתית: "ברוכים הבאים לאירופה", אמר לי. "עכשיו גם המשטרה שלכם מבינה מה זה לתפקד בתנאים של חוסר לגיטימציה... חכו זו רק ההתחלה":

"...

• מסכן השוטר, הוא נשאר לבד... אין היום חוקר שיוכל עכשיו לזכות אותו גם אם הוא זכאי. ואם יורשע ויערער וערעורו יתקבל, יזכו השופטים למנה שמקבלים עתה השוטרים...
• המפגינים הללו מחוברים בכל העולם; ומשכללים את שיטות הפעולה שלהם, במטרה להרתיע את מערכת האכיפה מלגעת באנשיהם... חכו, הם רק התחילו 'לעשות לכם בית ספר'...
• עכשיו, יתחילו השוטרים שלכם לברוח מכל מגע עם עבריינים ממוצא אתיופי, כדי שחלילה לא יתפסו מניפים אלה או משתמשים באלימות נגדם...
• הלחץ יביא גם להלבנת עבירות נגד יוצאי העדה, לעיוות הדיווח המשטרתי ובסוף - לעיוות הסטטיסטיקה, כדי שחלילה לא יירשם שחלקם של יוצאי אתיופיה בסטטיסטיקה הפלילית גבוה... ".

רמזים לכך שהבחור יודע על מה הוא מדבר, ניתנו בדבריו של מפקד מחוז מרכז במשטרה, ניצב עמיחי אשד, (ראו תמונה משמאל) שפורסמו ב'רוטר' (אם הפרסום נכון!), אשד נשאל, האם זה לגיטימי לחסום כבישים...התשובה הייתה (אם הייתה!) ''אני חושב שכן, זה חלק מזכות המחאה''... תשפטו בעצמכם! 

בין אם הקצין הצרפתי צודק, ובין אם לאו, ה- 2 ביולי 2019 ייחקק לעד בדברי ימי משטרת ישראל כיום שבו איבדה המשטרה את הלגיטימציה שלה לפעול בחופשיות. התוצאות מול עינינו: 47 שוטרים פצועים; ניידות הפוכות; תחנות משטרה מותקפות ומדינה שלמה תקועה בכבישים...

לגיטימציה משטרתית - המשגה

לֵגִיטִימַצְיָה (Legitimacy) היא מַתַּן הֶכְשֵׁר או הַקְנָיַת כַּשְׁרוּת: ההכרה שגורם מסוים שאי לבצע פעולה או להחזיק בזכות כלשהי. היא יכולה להינתן על ידי קבוצה מצומצמת, על ידי חברה לאומית או דתית, ואף על ידי מדינות החברות בקהילה בינלאומית (ויקיפדיה).

[לכתבה המלאה של גלעד כהן ב- ynet, לחצו כאן]

המושג הזה חשוב בעיקר לארגונים החמושים של הביטחון הלאומי: הצבא, המשטרה, השב"כ והמוסד אינם יכולים לתפקד ללא לֵגִיטִימַצְיָה. של 'קהל האם' במדינתם (להבדיל מקהל היעד).

לעומת זאת, הארגונים הללו - כולל משטרות - בחברות לא דמוקרטיות, אינן זקוקות ללגיטימציה אזרחית. הן שואבות אותה מהשלטון!

[בתמונה: ניידת משטרה שרופה בעת אירועי לונדון באוגוסט 2011; תמונה חופשית שהועלתה על ידי Greg Brummel לאתר flickr]

לגיטימציה של משטרה, היא מידת הנכונות של אזרחים לקבל עליהם את הסדר הקיים - במקרה שלנו את סמכויות היתר שיש למשטרה בדמוקרטיה, ולהאמין שסמכויות אלה מנוצלות למטרות הנכונות - בדרך כלל קבוצות הרוב באוכלוסייה ייטו לראות בסוכני הסדר הקיים לגיטימיים, בעוד קבוצות המיעוט ייטו לפתח דה-לגיטימציה. כך למשל מצאו פקטורה ואח' (2014) כי הסדר החברתי בישראל נתפס כפחות לגיטימי ע"י המיעוט הערבי לעומת הרוב היהודי, ועל ידי החרדים בהשוואה לאלו שהם פחות דתיים (להורדת המאמר לחץ כאן: Factor, et al., 2014).

לגיטימציה היא אחד משלושה מקורות (ביחד עם חוק ומשאבים), שמהם נובע כוחה של משטרה. ככל שהלגיטימציה גוברת קל יותר למשטרה למלא את תפקידיה, והיא אפקטיבית יותר בהשגתם; ולהיפך: ככל שהיא מאבדת לגיטימציה, תפקודה הופך בלתי אפשרי. על כן, לגיטימציה היא נכס עבור כל משטרה בחברה דמוקרטית, ובלעדיה לא תוכל להיות אפקטיבית.

מה שמבדיל משטרה בחברה דמוקרטית ממשטרות במדינות אחרות, הוא שני אלמנטים הבסיסיים שחייבים להתקיים:

1. מתן לגיטימציה למשטרה;
2. ואמון ציבורי בה. 

[להרחבת המושג: 'אמון הציבור במשטרה', לחצו כאן]

לגיטימציה יוצרת אווירה של ציות וקונצנזוס נגד מפרי החוק, שמחזקת את ההתנהגות הנורמטיבית, ומשפרת את האמון הבין אישי. נורמות חברתיות הופכות ללגיטימיות וחברים חדשים שנקלטים בקבוצה חייבים לפעול ע"פ הנורמות והערכים שמחברים בין חברי הקבוצה. התוצאה של תהליך זה, הינו שאנשים נוטים להפנים כללים וחוקים, ליצור קשרים חברתיים ולדבוק בסמכות פורמלית של מוסדות משפטיים. המשטרה מסתמכת במידה רבה על תפיסות הלגיטימציה של הציבור על מנת להשיג ציות מרצון ובכדי להפעיל ולקדם פיקוח חברתי פורמלי בצורה יעילה (Kochel, 2012).

העובדה, שללא לגיטימציה, לא יכולה משטרה לבצע את תפקידה, מסבירה למשל, את הקושי שלה לפעול בקרב קבוצות מיעוט. קבוצות מקופחות רואות במשטרה כלי שנועד להנצחת הקיפוח, ועל כן, דוחות את הנורמות שהיא מנסה להשליט (Holmes, 2000):

כך למשל, הסרטון שלפניכם ממחיש את המתרחש באזורים שבהם אין למשטרה לגיטימציה: רכב משטרה מותקף בצרפת על ידי מפגינים, במטרה לשרוף את השוטר בתוך רכבו, 18 במאי 2016:

[לאוסף המאמרים על 'משטרה בחברה דמוקרטית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על אמון ולגיטימציה משטרתית, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2014), הדמוקרטיה והמגבלות שהיא מטילה על המשטרה, ייצור ידע, 24/4/14.
• פנחס יחזקאלי: אמון הציבור במשטרה;
• יגאל חדד (2019), ביטחון אישי ואמון במשטרה בחברה הערבית, ייצור ידע, 13/7/19.
• רוטר (2019), מפקד מחוז מרכז במשטרה, נשאל האם זה לגיטימי לחסום כבישים: ''אני חושב שכן, זה חלק מזכות המחאה'', 3/7/19.
• ויקיפדיה: לגיטימציה.
• גדות יפעת (2015), דתיים לא מאמינים במשטרה, מחלקה ראשונה, 12/7/15.

• Factora Roni, Carlos Castilob Juan,  Rattner Arye (2014), Procedural justice, minorities, and religiosity, Police Practice and Research, 2014, Vol. 15, No. 2, 130–142. To download press here: Factor, et al., 2014.
• Kochel, T. R. (2012). Can police legitimacy promote collective efficacy?, Justice Quarterly, 29(3), 384-419.
• Holmes, M. D. (2000). Minority threat and police brutality: Determinants of civil rights criminal complaints in US municipalities, Criminology, 38(2), 343-368.
• Tal Jonathan-Zamir, Amikam Harpaz (2014), POLICE UNDERSTANDING OF THE FOUNDATIONS OF THEIR LEGITIMACY IN THE EYES OF THE PUBLIC, British Journal of Criminology Advance Access, January 27. to download: לגיטימיות המשטרה בעיני קציני משטרה- הרפז