[בתמונה: פורטרט של הפילוסוף הגרמני, ארתור שופנהאואר. התמונה היא נחלת הכלל]

[לקובץ המאמרים על פרשת בלק, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על ההיגיון הפרדוקסלי של מערכת מורכבת, לחצו כאן]

עודכן ב- 17 ביולי 2024

אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם ארבעה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.

*  *  *

פרשת בלק בספר במדבר באה לאחר כיבוש ארץ סיחון ועוג מלך הבשן. כיבוש זה משמעותו שבני ישראל שולטים הלכה למעשה בכל עבר הירדן המזרחי.

מלך מואב בעת ההיא, בלק, יודע כי אין לו סיכוי לנצח את בני ישראל בקרב. לכן, הוא מזמין את בלעם כדי לקלל את אויביו.

הזמנת קוסם, כדוגמת בלעם, שיגרום מפלה לאויבי מואב, הייתה אקט מקובל בעולם העתיק, ובלק לא עושה כאן מעשה חריג או מיוחד. למרות שבלק הוא הגורם המזמין, הרי דמותו של בלעם היא הדומיננטית בסיפור המתרחש בערבות מואב. הוא נושא ארבעה משלים כנגד עם ישראל אולם במקום לקלל נמצא מברך.

חוקרי מקרא רבים תהו האם יש קשר בין משלים אלה לבין הסיפור המקראי אודות כיבוש עבר הירדן המזרחי, וחלקם אף טענו כי בלעם לא היה ולא נברא אלא משל היה[1].

פרשנים אחרים עסקו רבות בעובדה שאתון בלעם פתחה את פיה, ונתנו לסיטואציה זו פרשנויות רבות, מפשט הפסוקים ועד אלגוריה [2].

[בתמונה משמאל: האתון שפתחה את הפה... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Marzena7 לאתר Pixabay]

נחזור לדמותו של בלעם. כאמור יש המטילים ספק שהמדובר בדמות היסטורית אולם על פי האמור בדברנו במקום אחר (ראו הערה 1), נמצאו עדויות ארכיאולוגיות חוץ מקראיות, עם השם בלעם, עובדה המאששת את העובדה כי בלעם הינו דמות היסטורית. אשר על כן, נשארנו עם הפרשנות השלילית כלפי דמותו האישית של בלעם [3], שמתוארת באופן הבא במשנה:

"כל מי שיש בידו שלושה דברים הללו, מתלמידיו של אברהם אבינו. ושלושה דברים אחרים, מתלמידיו של בלעם הרשע. עין טובה, ורוח נמוכה, ונפש שפלה, מתלמידיו של אברהם אבינו. עין רעה, ורוח גבוהה, ונפש רחבה, מתלמידיו של בלעם הרשע. מה בין תלמידיו של אברהם אבינו לתלמידיו של בלעם הרשע. תלמידיו של אברהם אבינו, אוכלין בעולם הזה ונוחלין בעולם הבא, שנאמר - להנחיל אהבי יש, ואצרתיהם אמלא. אבל תלמידיו של בלעם - ואתה אלהים תורידם לבאר שחת, אנשי דמים ומרמה לא יחצו ימיהם, ואני אבטח בך" [4].

מהי פירושה של עין טובה ושל עין רעה?

על כך נכתבו פירושים אין ספור. לדעת הרב קוק [5], עין טובה כוונתה להסתכלות חיובית על העולם ואילו עין רעה משמעותה הסתכלות פסימית על המציאות הקיימת, וכמייצג של תורת בלעם בימינו בחר הרב קוק בדמותו של הפילוסוף הגרמני ארתור שופנהאואר [6] (ראו תמונה בראש המאמר). על פי דבריו אלה:" אותה ההסתכלות הרשעה, הפסימיסטית, הקיצונה, שנתבטאה בפילוסופיה החדשה על ידי כפרנים  כשופנהאואר וחבריו, כמו כל צדדי המציאות, יש לה מקום. והכל בכלל אין לך דבר שאין לו מקום... אמנם הרשעה עצמה חמושה בכלי זיינה, נותנת היא רוח עוועים בלב חכמי תוהו... תלמידיו של בלעם הרשע... וספיחי הספיחים של תלמידי תלמידיו הם הם אלה המפריאים את רוחו, בעלי עין רעה ונפש גבוהה ורוח רחבה, והם הם שמוכרחים להיות נוחלים גהינם ויורדים לבאר שחת"[7].

[בתמונה: עין טובה? עין רעה? תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Skitterphoto לאתר Pixabay]

הרב קוק הכיר ללא ספק את תורתו של שופנהאואר. אחרת, לא היה יכול לכתוב את דבריו. לדעתו התפיסה הפסימית של הפילוסוף הגרמני מציבה אותו בדרגה שווה לבלעם הרשע. האם יש צדק בהשוואה זו? ננסה לעמוד בקצרה על עיקרי משנתו הפילוסופית של שופנהאואר, בכדי לבחון את ההשוואה בינו לבין בלעם.

שופנהאואר נולד בעיר דנציג (גדנסק כיום) בשנת 1788 למשפחת סוחרים אמידה. בניגוד למצופה ממנו, הוא בחר במסלול האקדמי על פני המסחר הבין לאומי. בכסף שהיה מנת חלקו הוא בחר לממן את לימודיו ומחקריו, ולשמור על עצמאותו המוחלטת. ספרו המרכזי עליו עמל במשך ארבע שנים נקרא העולם כרצון וכדימוי והוא יצא ממכבש הדפוס בשנת 1818.

מפעלו הפילוסופי של שופנהאואר היה המשך לתורתו של עמנואל קאנט [8] (ראו תמונה משמאל). לפי זה האחרון, אם ננסה לתמצת את הנקודה המרכזית בהגותו, האדם אינו יכול להכיר את המציאות האמיתית כפי שהיא, אלא רק את המציאות הנתפסת בחושים. מציאות חושית זו אינה התמונה האמיתית של העולם וניתן לכנותה כהשגה חלקית של היקום. האמצעי היחידי - שבו האדם יכול להתקדם לעבר השגה אמתית - היא התבונה, אבל גם בעזרתה אין הוא מסוגל להכיר את המציאות באופן מוחלט.

[תמונתו של עמנואל קאנט היא נחלת הכלל]

דווקא עם עמדה זו הרב קוק היה יכול לחיות בשלום, היות שתפיסה זו קרובה לתפיסה הקבלית הרואה את העולם שלנו כעולם השקר, שמאחוריו קיים עולם אחר עולם האמת, כלומר האדם אינו יכול להשיג את האמת המוחלטת בעולם שלנו, כפי דברי הרב קוק הבאים:" אפילו השיבה אל קאנט אינה חובקת אפילו את החלק היותר קטן מעוזם של ישראל. אמת הדבר, שמאז מעולם ידענו, ולא הוצרכנו לקַאנט שיגלה לנו רז זה, שכל ההכרות האנושיות הנן סוביקטיביות יחוסיות" [9].

בניגוד לקאנט, שופנהאואר היה הפילוסוף המערבי הראשון שהיה אתיאיסט בגלוי, הושפע רבות מזרמים הינדואיסטיים ובודהיסטים. כאמור הוא הושפע רבות מקאנט; אולם, הוא עמד על נקודה שקאנט לדבריו התעלם ממנה. אנחנו לא רק צופים בעולם ומנסים להבינו, אנחנו גם חלק אורגני ממנו. כאשר אנו בוחנים את פעילותנו אנו מגלים שהרצון הוא העומד מאחורי כלל הפעילות האנושית. רצון זה קודם במהותו ובזמנו לתודעה ולכוונה האנושית. אותו עיקרון של הרצון יוצר אצל האדם תשוקות ורצונות שאינן מושגות ולכן הרצון הוא שם נרדף לסבל או מביא סבל מתמיד על האדם.

בנוסף, לפי שופנהאואר הרצון פועל באופן עיוור ללא הגיון או תכלית, והוא הכוח האמתי המשפיע על רוחו של האדם. כאמור רצון זה מביא סבל ותפיסה פסימית של האדם בעולם, והפתרון ששופנהאואר מציע לכך מורכב מרבדים רבים שאינם נצרכים לדיונינו. הרב קוק תומך בגישה, שהרצון האלוהי שולט בעולם אולם המדובר בכוח חיובי מלא רחמים ולא בעיקרון שרירותי שכל הווייתו הינה סבל ללא חמלה או רחמים [10]. לתפיסה זו התנגד הרב קוק בעוז, היות שחשב כי העולם בבסיסו הינו טוב, למרות שלעתים טוב זה אינו נראה בעליל.

אחרית דבר

בלעם הדמות המרכזית בפרשת בלק, נהנה מדימוי שלילי משלל הפרשנים של המקרא. בעת החדשה, ניסו למצוא רלבנטיות לכך, והרב קוק מצאה בהשוואת הפילוסוף הגרמני שופנהאואר לבלעם.

האם צדק הרב קוק בהשוואה בוטה שכזו? קשה לומר. המניע שלו היה ככול הנראה הנמכת משנתו הפילוסופית של שופנהאואר שקנה לו שם כמשנה לפילוסוף הגדול של העת החדשה עמנואל קאנט. עם קאנט, הרב קוק מצא פשרה תאולוגית; אולם, משיכת תורתו של קאנט על ידי שופנהאואר, לכיוון של הרצון עיוור - השולט באדם והגורם לסבל ולתפיסה אנושית פסימית - על כך הרב קוק לא היה יכול לעבור לסדר היום הפילוסופי.

זאת בעטיה של תפיסה, שבה הרב קוק אוחז והיא - הרצון השולט בעולם הינו עיקרון חיובי שיש לו כוונה וחמלה. יתכן שגם הצהרתו של שופנהאואר על היותו אתיאיסט גלוי סגרה עליו את הגולל מבחינתו של הרב קוק, שהיה אדם עם תפיסה ואמונה דתית מוצקה המורכבת מידע רב בכל מכמני היהדות והחשיבה הפילוסופית גם יחד.

[לאוסף המאמרים על פרשת בלק, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על פרשת בלק.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2019), פרשת בלק באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 8/7/19.

[1] ראה – אבי הראל, בלעם – דמות אמיתית או פיקציה מקראית? ייצור ידע, יוני, 2018.

[2] אבי הראל, פשט או אלגוריה? הרמב"ם ושפינוזה על אתון בלעם, ייצור ידע, יולי 2016.

[3] אבי הראל, בין בלעם לישו הנוצרי, ייצור ידע, יולי 2017.

[4] סדר נזיקין, מסכת אבות, פרק ה', משנה י"ט.

[5] הרב אברהם יצחק הכהן קוּק היה הרב הראשי האשכנזי הראשון בארץ ישראל, פוסק, מקובל והוגה דעות. נחשב לאחד מאבות הציונות הדתית. 1865 – 1935.

[6] ארתור שופנהאואר - פילוסוף גרמני, שטען שעולמנו מונע מאי שביעות רצון תמידית, וחתירה מתמדת לסיפוק. הוא הושפע מהמחשבה המזרחית, והחזיק בדעתו שהאמת הוכרה על ידי חכמי הודו, ולכן פתרונותיו באשר לסבל האנושי דומות לפתרון הבודהיסטי.1788 – 1860.

[7] הרב קוק, אורות הקודש, כרך ב', עמודים: תפ"ב – תפ"ג.

[8] עמנואל קאנט פילוסוף גרמני. נחשב לאחד מגדולי הפילוסופים בעת החדשה ואחד מהוגי הדעות החשובים ביותר בכל הזמנים. 1724 – 1804. על קאנט ראה - ירמיהו יובל, קאנט וחידוש המטפיזיקה, מוסד ביאליק, 1973.הנ"ל, קאנט והפילוסופיה של ההיסטוריה, הוצאת מאגנס, 2002. שמואל הוגו ברגמן, הפילוסופיה של עמנואל קאנט, הוצאת מאגנס, 1980.

[9] הרב קוק, אגרות הראיה, חלק א', עמוד מ"ז.

[10] על התפיסה החיובית בהגותו של הרב קוק ראה - צבי ירון, משנתו של הרב קוק, ירושלים, תשמ"ה, עמודים:93‑96; יואל שילה, מתלמידיו של בלעם הרשע: הרב קוק על הפסימיות של שופנהאואר, דף שבועי בר אילן, פרשת בלק, תשע"א, מספר 922.