[בתמונה: המספר הדמוגרפי של מפקדי בני ישראל תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]

[לקובץ המאמרים על פרשת פנחס, לחצו כאן]

עודכן ב- 22 ביולי 2024

אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם ארבעה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.

זהו מאמר שני מתוך חמישה העוסק במפקדי אוכלוסין בעם ישראל. למאמרים האחרים: 

• אבי הראל: מפקד אוכלוסין אז והיום;
• קובי ביטר: מדוע החרדים/דתיים לא משתתפים במפקד האוכלוסין?
• קובי ביטר: מתפקדים…
• קובי ביטר: ספירת מלאי...

*  *  *

ספר במדבר נקרא בפי חז"ל [1] ספר הפקודים ולא בכדי. הוא פותח במפקד בני ישראל שנערך במדבר סיני, "בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים" [2], ולקראת סיומו בפרשת פינחס.

המפקד שני זה נערך בערבות מואב, והוא מתואר בפירוט רב בפרק כ"ו, ותופס כמעט שליש מנפחה של פרשת פנחס כולה.

שני המפקדים הללו דומים ביסודם. הגברים נמנים מגיל עשרים ומעלה על פי שיוכם השבטי; בשניהם סדר השבטים זהה להוציא את ההקדמה של שבטי אפרים ומנשה בפרק כ"ו; ובשני המפקדים מצוין המספר הכללי של כל שבט. השוני המהותי בין המפקדים הוא שהמפקד הראשון נועד לקבוע את סדר מסע השבטים במדבר סיני:" וחנו בני ישראל איש על מחנהו ואיש על דגלו לצבאותם" [3], ועל בסיס מפקד זה נקבע סדר מחנה ישראל בפרק ב':" כן חנו לדגליהם וכן נסעו איש למשפחותיו על בית אבותיו" [4].

לעומת מפקד זה בתחילת ספר במדבר, המפקד השני בערבות מואב בפרשתנו, נועד להסביר את חלוקת הארץ לאחר כיבוש ארץ כנען, על פי המפתח השבטי ולפי בתי האב של השבטים השונים. על פי העיקרון האמור של מפקד זה, היה מקום כי המפקד זה יכיל את מניינה של כל משפחה ומניינו של כל בית אב אולם נתונים אלה אינם נמצאים בו. קושי נוסף במפקדים אלה הוא העובדה שהם נערכים בהפרש זמן של 38 שנים האחד מהשני אולם מספר הנפקדים נותר כמעט זהה. בראשית ספר במדבר מניין הנפקדים עומד על 603,550, ואילו בפרשתנו מספרם עומד על 601,730. מספרים אלה תואמים את המספר העגול של "כשש מאות אלף רגלי הגברים לבד מטף" [5]. הדמיון המספרי האמור המפורט בטבלה [6] להלן, הביאה את המפרשים וחוקרי המקרא השונים לתור אחר הסברים שונים [7].

	במדבר א'	במדבר כ"ו (ערבות מואב)
ראובן	46,500	43,730
שמעון	59,300	22,200
גד	45,650	40,500
יהודה	74,600	76,500
יששכר	54,400	64,300
זבולון	57,400	60,500
אפרים	40,500	32,500
מנשה	32,200	52,700
בנימין	35,400	45,600
דן	62,700	64,400
אשר	41,500	53,400
נפתלי	53,400	45,400
סך הכול	603,550	601,730

מספר חוקרים [8] טענו כי מספר ששת מאות הוא מספר הלוחמים בגדוד רגלי שהשבט מסוגל להעמיד, כפי שאנו מוצאים במקור הבא: "וַיִּסְעוּ מִשָּׁם מִמִּשְׁפַּחַת הַדָּנִי, מִצָּרְעָה וּמֵאֶשְׁתָּאֹל, שֵׁשׁ-מֵאוֹת אִישׁ, חָגוּר כְּלֵי מִלְחָמָה"[9].  הזכרת המספר אלף(1000), כלומר אלף גדודים שהוא המספר של הגברים בשני המפקדים נכתב על דרך הגוזמה. חוקרים אחרים ראו במספר אלף שם נרדף ליחידה משפחתית קטנה:" וַיֹּאמֶר אֵלָיו בִּי אֲדֹנָי, בַּמָּה אוֹשִׁיעַ אֶת-יִשְׂרָאֵל; הִנֵּה אַלְפִּי הַדַּל בִּמְנַשֶּׁה, וְאָנֹכִי הַצָּעִיר בְּבֵית אָבִי"[10], ולפיכך מספר היחידות המשפחתיות של בני ישראל עמד על שש מאות. אולם לכל הפתרונות המחקריים הללו אין אחיזה מפסוקי המקרא, ואנו נדרשים לחפש פתרון אחר.

קודם לכן ראוי שנזכיר כי המפקדים בעיר מארי [11], היו דומים למפקדי בני ישראל. בשניהם המניין של הנפקדים מתנהל על פי שמות, הספירה נעשית על ידי ראשי השבטים, והמפקד הכללי איננו כולל את משרתי האל או המלך, אצלנו הכוונה למפקד הנפרד של בני שבט לוי.

[בתמונה: מפקד... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]

נחזור לקושי של מספר זה של שני מפקדים שנערכו בהבדל של 38 שנים אחד מהשני. מהשוואת המספרים של המפקד הראשון אל המספרים של המפקד בערבות מואב יוצא כי שבטי יהודה, יששכר, זבולון, מנשה בנימין, דן ושבט אשר הרבו את אנשיהם, ומנגד שבטי ראובן, שמעון, גד, אפרים ונפתלי הציגו גידול דמוגרפי שלילי. הגרעון הדמוגרפי הגדול ביותר היה בשבט שמעון, 37100 נפש.

דבר זה מוסבר על העובדה כי שבט זה נפגע בצורה החמורה ביותר בגלל מעשה זמרי נשיאם, בחטא בעל פעור בסוף פרשת בלק. המספר הכללי של בני ישראל, להוציא את שבט לוי שנמנה בנפרד, במפקד בערבות מואב נתמעט ב1820 נפש.  כלומר יתכן מאוד שהסבר שיווין המספרים בין שני המפקדים נמצא אולי בנספים הרבים של חטאי בני ישראל במדבר, אחרת המספר של בני ישראל לקראת כניסתם לארץ כנען היה גדול בהרבה ממספרם במפקד בצאתם ממצרים. יתכן גם, שתנאי האקלים בכלל והמדבר בפרט המעיטו את הילודה וצמצמו אותה כך שהיחס המספרי בין המפקדים נשמר.

אחרית דבר

המפקד בערבות מואב בפרשת פנחס מעלה תהיות היות ומספר הנפקדים זהה כמעט למספר הנפקדים בצאת בני ישראל ממצרים. על כך נכתבו הסברים שונים שחלקם הגדול אין לו אחיזה בפסוקי המקרא. ישנה אפשרות שהמספר הכמעט שווה בין שני המפקדים נעוץ דווקא בעובדה שבשל חטאי בני ישראל והרג החוטאים הדבר יצר סוג של שיווין דמוגרפי.

שבט שמעון הוא דוגמא טובה לכך, בגלל חטא נשיאם זמרי בן סלוא. חטא זה גרע שלושים ושבע אלף ומאה נפשות, 62.5 אחוז פחות ממספרם לאחר צאתם מארץ מצרים. האם יש כאן תשובה מוחלטת לשאלתנו? לדעתי לא, אולם בתשובות האמורות ישנו כיוון שיכול להאיר ולו במקצת את תהיית מספרם השווה של שני המפקדים של בני ישראל למרות הפער של 38 שנים ביניהם.

[לאוסף המאמרים על פרשת פנחס, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על פרשת פינחס.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2019), פרשת פינחס באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 14/7/19.

[1] יומא, פרק ז', משנה א' ;  מנחות, פרק ד', משנה ג',

[2] במדבר, פרק א', פסוק א'.

[3] שם, פסוק נ"ב.

[4] שם, פרק ב', פסוק ל"ד.

[5] שמות, פרק י"ב, פסוק ל"ז.

[6] הטבלה על פי – אלחנן סמט, דעת, פרשת במדבר, ישיבת מעלה אדומים.

[7] ראה גם – אבי הראל, מפקד אוכלוסין אז והיום, ייצור ידע, יוני, 2019

[8] עולם המקרא, במדבר, דודזון – עתי, ת"א, 1997, עמודים:156 – 157.

[9] שופטים, פרק י"ח, פסוק י"א.

[10] שם, פרק ו', פסוק ט"ו.

[11] מארי היא עיר עתיקה בסוריה, ששכנה במיקום שכיום הוא תל חרירי, על גדתו המערבית של נהר הפרת. העיר הייתה מיושבת כבר באלף החמישי לפנה"ס. בשיאה הייתה מרכז מדיני, כלכלי, ותרבותי חשוב בעולם העתיק.