[בתמונה משמאל - ירי זיקוקים על בית בכפר מנדא, 4.2.2019; מתוך ציוץ בטוויטר של סמי עבד אל חמיד (חדשות ערוץ 10). מימין - אריזות זיקוקים שנתפסו על ידי המשטרה 3.2.2019. המקור : דובר המשטרה]

[לריכוז המאמרים על המגזר הערבי בישראל, לחצו כאן]

ניצב משנה יגאל חדד הוא קצין משטרה. פיקד בעבר על תחנות - רמלה, קרית שמונה ועפולה; הקים את מרחב כנרת ושימש כמפקדו הראשון. הוא בעל תואר ראשון בחוג למדעי בעלי חיים, בפקולטה לחקלאות שבאוניברסיטה העברית; ובעל תואר שני במינהל ומדיניות ציבורית מאוניברסיטת בן גוריון. חומרים אלה הם חלק מעבודת הגמר שלו במכללה לביטחון לאומי, צה"ל.

*  *  *

החזקה, נשיאה או שימוש בנשק בלתי חוקי, הינן עבירות חמורות מסוג פשע (שדינן מעל שלוש שנות מאסר, בהתאם לעבירה הספציפית) ובאופן טבעי, אדם המחזיק נשק בלתי חוקי יעשה כל שניתן כדי להסתירו ולא ישתף פעולה עם הרשויות. לכן, קשה מאוד לאמוד מה היקפה של התופעה, כמה נשק בלתי חוקי יש במגזר הערבי בישראל. ישנן הערכות רבות של אנשי משטרה, אנשי ציבור, פעילים חברתיים ואנשי תקשורת.

להלן מספר דוגמאות:

• "תופעת אירועי הירי בחברה הערבית נובעת בין היתר מהמצאות כמות גדולה של אמל"ח זמין לשימוש".. – דו"ח מיוחד מבקר המדינה 2018 (מבקר המדינה, 2018).
• "ההערכה הרווחת היא שכיום ישנם עשרות אלפי כלי נשק לא חוקיים שמסתובבים במגזר ללא כל פיקוח, חלק מההערכות מדברות אפילו על 100 אלף"   - אוהד חמו וגלעד שלמור, כתבה באתר חברת החדשות' Mako, ה-30 בינואר 2018.
• "כמעט בכל בית, בכל משפחה יש נשק" – רסול סעדה, יוזמות קרן אברהם, ראיון 29 בנובמבר 2018. (סעדה ולוין, 2018)
• "כמעט בכל בית שלישי רביעי יש היום נשק..." – סלים גומד, נצרת, ראיון 18 בדצמבר 2018. (סלים גומד, 2018)
• "ב 2013 המשטרה העריכה כי מספר כלי הנשק הקל, הבלתי חוקיים בישראל עומד על 400 אלף" – נשק קל במרחב האזרחי (מזלי, 2017)[1]
• "על פי הערכות המשטרה יש כיום בישראל כ-400 אלף כלי נשק בלתי חוקיים בידי אנשים מהמגזר הערבי והיהודי" – אתר ISRAELDEFENCE  22 בפברואר 2012.
• השר גלעד ארדן: "יש "אלפי מקומות" במגזר הערבי שבהם מוחבא נשק" – ציטוט מתוך כתבה של עומרי נחמיאס באתר וואלה,"ארדן בכנסת: "לפיגוע בת"א אין קשר לסוגיית הנשק הלא חוקי במגזר",  6 בינואר 2016.
• ראש חטיבת המודיעין במשטרת ישראל: "כמות כלי הנשק שנמצאת היום בשוק הפלילי היא כל כך גדולה שמדברים באלפים רבים של נשק לא חוקי"...כמויות האמל"ח שנמצאות בידי המגזר הערבי הן עצומות" (נחנסון, 2017).

[התמונה היא צילום מסך מסרטון היו טיוב: משטרה החרימה נשק לא חוקי- מיצור עצמי. אנו מאמינים שאנו עושים בו שימוש הוגן]

אינדיקטורים נוספים שיכולים להעיד על היקף תופעת הנשק הבלתי חוקי הם:

• היקפי השימוש בנשק בלתי חוקי - אירועי הירי ותיקי חקירה שנפתחו במשטרה.
• שיעור הנפגעים כתוצאה משימוש בנשק – כמה אנשים נפגעים כתוצאה מירי ומה המגמות.
• היקפי החשיפה של המשטרה - כמה כלי נשק ואמצעי לחימה נתפסים בפעילות משטרתית (יוצג בפרק נפרד).
• עמדות בציבור הערבי ביחס לחומרת הבעיה והיקפה – עד כמה הבעיה שכיחה ופוגעת בביטחון האישי של האזרח בחברה הערבית.
• היקפי השימוש בנשק בלתי חוקי

טרם ההצגה והדיון בנתונים, יש להדגיש כי לנתוני המשטרה יש מספר מגבלות:

• רמת דיווח נמוכה – רק חלק מאירועי הירי מדווחים למשטרה על ידי הציבור הערבי. בדרך כלל שיעור הדיווח עולה כאשר יש נפגעים או נזק משמעותי או כאשר הירי נשמע ביישובים סמוכים (יהודיים) ומדווח על ידם.
• רמת דיוק נמוכה – לא בהכרח, כל אירועי הירי המדווחים למשטרה מעידים על ירי בנשק בלתי חוקי. לעיתים, מתקבלים במשטרה דיווחים אודות אירועי ירי שמתבררים כאימון של צה"ל או ירי חוקי של ציידים או שכלל לא מדובר בירי, אלא, בזיקוקים, נפצים וכד'.
• מיקום הירי – לעיתים מתקבלים דיווחים על אירועי ירי שנשמע בשטחים פתוחים (לעיתים בסמוך מאוד ליישובים) אך לא ניתן לאתר את מקום הירי ולא ניתן לברר את מהות האירוע. ישנם מקרים שבהם הניסיון לאתר את המקור מתעתע מאוד עקב תופעות אקוסטיות כמו ההד המוחזר מהרים או ואדיות. מכאן שלעתים לא ניתן לקבוע האם האירוע שייך למגזר הערבי או לא.
• חוסר התאמה בין אירועי ירי לתיקי חקירה – קיימים פערים בין הנתונים הנובעים מתהליכי העבודה במשטרה. אין מדובר בתקלה או תהליך לא תקין, אלא, בעובדה שלא יפתח תיק חקירה בכל אירוע ירי שדווח למשטרה שכן, חלק מהאירועים אינם מבוררים מהסיבות שצוינו לעיל ואין אפשרות לדעת האם בכלל בוצעה עבירה. המשטרה נוקטת במדיניות מחמירה הגורסת שיש לפתוח בחקירה בכל אירוע ירי אולם עדיין כמות אירועי הירי תמיד תהא גדולה יותר מכמות תיקי החקירה.

התפלגות אירועי  הירי לפי אוכלוסייה – ערבית מול יהודית

על פי דו"ח מבקר המדינה, בין השנים 2014 עד 2016, 95% מתיקי החקירה (הגלויים[2]) שנפתחו בגין ירי בשטח בנוי הם בחברה הערבית (יישובים ערביים או שכונות ערביות ביישובים מעורבים). בסך הכל, בתקופה הנדונה, נפתחו 2555 תיקי חקירה ומתוכם, ב 2417 תיקים (95%) נחקר חשוד ממוצא ערבי (מבקר המדינה, 2018).

תרשים 15: תיקי ירי על פי אוכלוסיה (מתוך דו"ח מבקר המדינה – "התמודדות משטרת ישראל  עם החזקת אמצעי לחימה לא חוקיים  ואירועי ירי ביישובי החברה הערבית  וביישובים מעורבים",2018)

בדו"ח מבקר המדינה נבחנה המגמה בשני מחוזות של המשטרה המהווים נתח משמעותי מכלל אירועי הירי במגזר הערבי:

תרשים 16: תיקי ירי באזור מגורים במחוזות צפון ומרכז 2014 עד 2016 (מתוך דו"ח מבקר המדינה – "התמודדות משטרת ישראל  עם החזקת אמצעי לחימה לא חוקיים  ואירועי ירי ביישובי החברה הערבית  וביישובים מעורבים", 2018)

בין השנים 2014 ל- 2016 ניכרת מגמת עלייה מובהקת במספר תיקי הירי שנפתחו במחוזות צפון ומרכז. בשני המחוזות, הרוב המכריע של האירועים התרחשו במגזר הערבי- יישובים ערביים ושכונות ערביות בערים מעורבות. נתונים אלה בשילוב עם תהודה ציבורית חזקה בשנת 2016, כתוצאה מפיגוע הירי בדיזנגוף על ידי מחבל ערבי-ישראלי, הביאו את המשטרה לרכז מאמץ רב בהתמודדות עם אירועי הירי והחזקת נשק ואמצעי לחימה. כתוצאה מכך חלה תפנית בשנת 2017 שהביאה לירידות חדות בהיקף אירועי הירי, אלא, שבשנת 2018 שוב התהפכה המגמה והיקף האירועים שב לעלות. יש להדגיש כי בשנת 2018 התקיימו הבחירות לרשויות המקומיות שהביאו עמן אירועי אלימות רבים, לרבות אירועי ירי, הצתות והשלכת רימונים ומטענים.

התרשים הבא מציג את תיקי הירי בכל מחוזות המשטרה בהשוואה בין השנים 2017 ל- 2018. ניכרת עלייה משמעותית במחוז צפון גם בהשוואה ל- 2016 (638 תיקים לעומת 521) וגם בהשוואה לשנת 2017 (638 תיקים לעומת 440). זאת, למרות שנושא הנשק הבלתי חוקי והשימוש בו נקבעו כיעד ראשון במעלה ליחידות המחוז ולמרות עלייה חדה בפעילות חשיפה שבאה לידי ביטוי בתפיסת מאות כלי נשק והגשת עשרות כתבי אישום. עם זאת רוב אירועי האלימות בבחירות לרשויות המקומיות היו בתחום המחוז הצפוני - בטובא-זנגריא, כפר מנדא, נצרת, טורען ועוד.

בשנת 2018 חלה עלייה מעט מתונה יותר, במחוז הדרומי וגם במחוז מרכז ואילו במחוז חוף, הכולל גם את אום אל פחם ואת כפרי ואדי ערה חלה ירידה של כ 15% בתיקי הירי. בסך הכל, חלה עלייה ארצית של כ 13% בכמות תיקי הירי ב 2018 בהשוואה ל 2017.

תרשים 17:  תיקי ירי בחלוקה לפי מחוזות משטרת ישראל 2017 - 2018 (המקור: חטיבת המודיעין של משטרת ישראל)

תרשים 18 מציג את תמונת המצב בתיקי הירי לעומת אירועי הירי בתמונה כלל ארצית. ניתן לראות את הפער הגדול שבין אירועים לתיקי חקירה, כפי שהוסבר קודם לכן.

תרשים 18:  תיקי ירי מול אירועי ירי, כלל ארצי - 2017 -2018 (מקור: חטיבת המודיעין, משטרת ישראל)

ברוב האירועים שבהם ניתן לייחס את החשד למבצע עבירה, עולה כי ישנה דומיננטיות מובהקת לבני המגזר הערבי.

תרשים 19 מציג את התפלגות תיקי החקירה בעבירה של ירי באזור מגורים בין המחוזות ובתוך כל מחוז את ההתפלגות בין חשוד ממוצא ערבי לחשוד ממוצא יהודי או "לא ידוע". ניתן לראות כי במחוזות צפון, חוף ודרום שבהם האוכלוסייה הערבית מהווה מרכיב משמעותי יותר, נמצא ההיקף הגדול ביותר של אירועי ירי. במחוז המרכז, כ- 57% משויכים באופן מובהק למגזר הערבי משתי סיבות – האחת, אירועים פליליים הכוללים ירי והתרחשו בערים הגדולות במחוז כמו נתניה, פתח-תקווה, ראשון לציון ורחובות וכן אירועים בערים מעורבות כמו רמלה ולוד. השנייה – אחוז הגילויים נמוך יותר בגזרות צפופות כמו בערי המשולש הותירו נתח גדול יותר של תיקים תחת קטגוריה "לא ידוע", למרות שבוצעו ביישוב ערבי.

תרשים 19: תיקי ירי בשנת 2018 בחלוקה למחוזות ובפילוח מגזרי (מקור: חטיבת המודיעין משטרת ישראל)

לפי דו"ח מבקר המדינה, בשנים 2006 עד 2013, היה שיעור העבירות בנוגע להחזקה ושימוש באמצעי לחימה ובירי, באוכלוסיה הערבית גבוה פי עשרה ויותר משיעורן של עבירות דומות במגזר היהודי. שיעור עבירות הירי בשנים 2014 ועד 2016 בחברה הערבית היה גבוה פי 17.5 מאשר אותן עבירות בחברה היהודית (מבקר המדינה, 2018).

מרכיב נוסף בנוף אמצעי הלחימה במגזר הערבי הזמין בהיקפים גדולים מאוד הוא הזיקוקים. במהלך קטטות רבות בכפרים, נעשה שימוש בזיקוקים המכוונים בכינון ישיר ומטווחים אל בתי המשפחות או החמולות היריבות. אחת הדוגמאות לכך הינה האירועים בכפר מנדא שכללו קטטות המוניות על רקע תוצאות הבחירות למועצה המקומית. מזה כשלושה חודשים מתחדשות הקטטות הללו, כמעט בכל ערב וכוללות ירי מנשק ושימוש באלפי זיקוקים בירי ישיר. בפעילות המשטרה בכפר, נתפסה כמות עצומה של משלוחי זיקוקים אך הדבר לא השפיע במידה מספקת על המלאי שנצבר.

[לריכוז המאמרים על המגזר הערבי בישראל, לחצו כאן]

הערות

[1] מתייחס לכלל הנשק הבלתי חוקי, גם במגזר הערבי וגם ביהודי

[2]  תיק גלוי הוא תיק שנחקר בו חשוד בביצוע העבירה

מקורות והעשרה

• מבקר המדינה. (2018). התמודדות משטרת ישראל עם החזקת אמצעי לחימה לא חוקיים ואירועי ירי ביישובי החברה הערבית וביישובים מעורבים. ירושלים: מבקר המדינה.
• דניאל נחנסון (במאי). (2017). כאן 11 - שטח הפקר: גניבות נשק מצה"ל [סרט].
• פעיל פוליטי וחברתי בנצרת סלים גומד. (18 12 2018). אלימות ונשק בחברה הערבית. (יגאל חדד, מראיין)
• רסול סעדה ורות לוין. (29 נובמבר 2018). פעילות קרן אברהם בתחום חברה בטוחה. (יגאל חדד, מראיין)