תקציר: מאז החל להתפתח תחום הידע האקדמי של ההתנהגות הארגונית, בשנות ה-40 של המאה הקודמת, ניתן לחלק את הגישות של הוגי הדעות בתחום, לאורך השנים, לשלוש: גישות מכניסטיות רציונליות; גישות חברתיות; ו- גישות מערכתיות. מאמר זה סוקר את הגישות המערכתיות.

[לאוסף המאמרים על גישות ניהוליות בהתנהגות ארגונית, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על חשיבה מערכתית, לחצו כאן]

עודכן ב- 27 בדצמבר 2023

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה.

שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

מאז החל להתפתח תחום הידע האקדמי של ההתנהגות הארגונית, בשנות ה-40 של המאה הקודמת, ניתן ניתן לחלק את הגישות של הוגי הדעות בתחום, לאורך השנים, לשלוש:

1. גישות מכניסטיות רציונליות;
2. גישות חברתיות;
3. גישות מערכתיות.

.

.

מאמר זה יסקור את הגישות המערכתיות. בבסיס הגישות הללו מונחת הקביעה, שארגונים הם מערכות מורכבות, ומערכות מורכבות פועלות על פי תכונות ומאפיינים מוגדרים. על כן, ניתן לקבוע, שתורת הארגון האמתית היא בעצם תורת המערכות המורכבות, הרואה את הארגון ואת מרכיביו - כמו כל מערכת מורכבת אחרת - מתפתח - ומתאים את עצמן לשינויים בסביבתו – תוך כדי קונפליקטים בין מטרות מנוגדות ואינטרסים מנוגדים.

על כן, תורת הניהול יכולה לפתח נושאים שונים על בסיס תורת המערכות המורכבות; אבל, היא אינה יכולה לסתור אותה. מערכות מורכבות אינן פועלות בניגוד למאפייניהן! המפתח להבנת המבנה וההתנהגות של ארגונים נעוצה בחלוקת העוצמה בין פרטים ומחלקות בארגון; ובמאבק העוצמה ביניהם (בפוליטיקה הארגונית) (סמואל 2002, ע' 18).

גישות אלה נולדו ביחד עם התפתחות הקיברנטיקה (Cybernetics), או בקיצור סייבר (Cyber)

זהו תחום במתמטיקה שימושית, העוסק בחקר תהליכי התקשורת, מערכות הבקרה ועקרונות המשוב בין בני אדם (או אורגניזמים אחרים), ארגונים ומכונות. המונח נטבע על ידי נורברט וינר, מאבות התחום, בספרו משנת 1948, קיברנטיקה (Cybernetics or Control and Communication in the Animal and the Machine)וינר, 1964).

על פי הקיברנטיקה, ניתן להגדיר חוקים - הן למערכות מאותו תחום והן למערכות מתחומים שונים - על-מנת שיוכלו לתקשר ביניהם. זה היה הבסיס לתורות המורכבות, בעיקר: לתורת המערכות המורכבות (Complex Systems Theory) ולתורת הרשתות (Networks Theory), המסבירה ומפשטת אותה.

תורת המערכות המורכבות

תורת המערכות המורכבות היא חקר התלות ההדדית המורכבת בין אלמנטים רבים הקיימים בטבע ובקיום האנושי (פסיג, 2008, ע' 34). היא רואה את מכלול הגורמים הפועלים במערכת מורכבת ואת היחסים ביניהם כשלם אחד, ששונה מסכום חלקיו.

היא לא רק מסבירה את התופעות השונות המתגלות במערכת מורכבת, אלא גם מזהה את תכונות המערכת; את החוקים שעל פיהם היא פועלת ואת הגיונה הפנימי. זוהי מסגרת אוניברסלית להבנתן של מערכות מורכבות, בנוסף לכלי חשיבה, לשם הגדרתן וניתוחן הביקורתי (נוה, 2003, ע' 23).

ניתוח רשתות ארגונית (Organizational Network Analysis - ONA)

התקדמות נוספת בחקר הניהול וההתנהגות הארגונית, היה התפתחות התחום של ניתוח רשתות ארגונית (Organizational Network Analysis - ONA). תחום זה, אגב, אינו חדש. האלגוריתמים הבסיסיים שלו מוכרים באקדמיה מאז שנות הששים של המאה הקודמת. אולם הוא שודרג מאוד מאז התפתחו יכולות המחשוב. מקורו במתמטיקה, ממנה התפצלו התחומים הבאים:

• הקיברנטיקה שבה כבר עסקנו, שממנה התפתחו תורות המורכבות, וביניהן, תורת הרשתות. (Networks Theory), המתרגמת מערכת מורכבת לרשת, כדי לפשט ולהסביר אותה;
• הרשתות המורכבות או תורת הגרפים (Graph Theory), הנלמדת במחלקות להנדסה באוניברסיטאות השונות; המודדת את היחסים בין הגורמים השונים ברשת.

המתודולוגיה של ניתוח רשתות ארגוניות (ONA) ממזגת את התובנות של תורת הרשתות ותורת הגרפים: אם ארגון הוא מערכת מורכבת שניתן לתרגמו לרשת; אזי גם ניתן למדוד את היחסים בין הגורמים השונים בו!

אם התחום איננו חדש, מדוע התפתח דווקא עתה?

התשובה נעוצה בהתפתחות המהירה והעצומה של הרשתות החברתיות. במטרה לחקור אותן, פותח על בסיס האלגוריתמים הללו, כלי הקרוי, ניתוח רשתות חברתיות Social Network Analysis) SNA).

כיוון שמערכות ארגוניות הן גם מערכות חברתיות; ובהתחשב בשוני המשמעותי שבין רשתות חברתיות לארגוניות, הוסבו הכלים הללו גם לשימוש בארגונים; ונוצר כלי ניתוח חדש: ניתוח רשתות ארגונית (Organizational Network Analysis - ONA).

מרגע שנבנו מערכות מבוססות רשת לניתוח ארגונים; ומרגע שתוצאות הניתוחים הללו החלו להצטבר, קיבלנו בסיס ידע חדש על ארגונים; שבתחומים מסוימים הוא, שונה לעתים, תכלית שינוי, ממה שהיה כתוב עד היום בספרי הארגון. בעזרת מתודולוגית ה- ONA אנחנו מבינים היום מושגים - כמו שיתוף פעולה, מנהיגות ועוד - בצורה עמוקה הרבה יותר, ושונה מההסברים שאליהם הורגלנו.

[לאוסף המאמרים על גישות ניהוליות בהתנהגות ארגונית, לחצו כאן]

[לאוסף המאמרים על גישות ניהוליות בהתנהגות ארגונית, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על חשיבה מערכתית, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• הרחבה בנושא הגישות המכניסטיות רציונליות.
• הרחבה בנושא הגישות החברתיות.
• הרחבת המושג, 'מערכת מורכבת'.
• הרחבה על 'תורת המערכות המורכבות'.
• הרחבת המושג 'ניתוח רשתות ארגוניות'.
• הרחבת המושג 'ניתוח רשתות חברתיות'.
• הרחבת המושג: 'שיתוף פעולה'.
• אוסף המאמרים: 'הכל על מנהיגות'.
• הרחבת המושג 'תורת הרשתות'.
• הרחבת המושג 'תורת הגרפים'.
• הרחבה בנושא: ה'קיברנטיקה'.
• אוסף המאמרים על חשיבה מערכתית.

מקורות והעשרה

• Greenberg Jerald & Baron Robert A. (2008), Behavior in Organizations, 9ed.
• פנחס יחזקאלי (2014), גישות מכניסטיות רציונליות בהתנהגות ארגונית, ייצור ידע, 14/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), גישות חברתיות בהתנהגות ארגונית, ייצור ידע, 15/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2015), קיברנטיקה, ייצור ידע, 2/2/15.
• פנחס יחזקאלי (2014), תורת המערכות המורכבות, ייצור ידע, 12/6/14.
• יחזקאלי פנחס (2018), הכל על ה'עוצמה' באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 23/8/18.
• פנחס יחזקאלי (2014), תורת הרשתות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), ניתוח רשתות ארגוניות, ייצור ידע, 23/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), ניתוח רשתות חברתיות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), שיתוף פעולה, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי, שרית משיח (2017), הכל על מנהיגות, ייצור ידע, 23/9/17.
• פנחס יחזקאלי (2014), מערכת מורכבת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), תורת הגרפים, ייצור ידע, 12/4/14.
• בר חיים אביעד (2004), התנהגות ארגונית, כרך א', עמ' 16-9.
• פנחס יחזקאלי (2024), חשיבה מערכתית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 15/1/24.