תקציר: 'כלל אצבע' (Rule of thumb או Thumb Rule) הוא כלל חשיבה, המבוסס על הגיון פשוט או אינטואיציה. הוא אינו מתיימר להיות מדויק לחלוטין או מהימן בכל מקרה, אולם, הוא מציע דרך קלה ללמידה, פשוטה ליישום ומהירה לקבלת החלטות ולפתרון בעיות, ללא התעמקות ובמחיר דיוק נמוך, אך באפקטיביות טובה יחסית…

[לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על תפיסה ותפיסה חברתית ומשמעויותן, לחצו כאן]

עודכן ב-8 בינואר 2024

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

האם ידעתם כי ניתן לנבא הצלחת ילדים בפסיכומטרי על ידי השוואת אורך הקמיצה לאצבע? 

ב- 24 במאי 2007 פרסם העיתון 'דה מרקר' מאמר קצר המצטט מחקר חדש, של אוניברסיטת באת', שקובע כי רמות שונות של הורמונים בתקופת הרחם משפיעים על אורך האצבעות ומשקפים אזורים שונים במוח.

לכן, מבט קצר אל כף היד יכול להגיד כיצד ילד יצליח במבחנים מסוג מבחני פסיכומטרי. מחקר חדש טוען כי ילדים אשר הקמיצה שלהם גדולה יותר מהאצבע המורה ישיגו ציון טוב יותר במבחני המתמטיקה. לעומת זאת, ילדים אשר האצבע המורה שלהם גדולה מהקמיצה, יהיו טובים יותר במקצועות הומניים יותר כמו כתיבה ושפות.

המדענים הסבירו כי רמות שונות של הורמונים מסוג אסטרוגן וטסטוסטרון בתקופת הרחם גורמת לאורכי אצבעות שונים, ורמות שונות אלה משקפות אזורים שונים במוח אשר הינם מפותחים יותר מאחרים.

'כלל אצבע' מהו? המשגה

היכולת הזו - לנבא הצלחת ילדים בפסיכומטרי על ידי השוואת אורך הקמיצה לאצבע - היא דוגמה למה שמכונה: 'כלל אצבע' (Rule of thumb או Thumb Rule) הוא כלל חשיבה, המבוסס על הגיון פשוט או אינטואיציה. 'כלל אצבע' אינו מתיימר להיות מדויק לחלוטין או מהימן בכל מקרה; אולם, הוא מציע דרך מהירה לקבלת ההחלטות ולפתרון בעיות, שהיא קלה ללמידה, פשוטה ליישום ומהירה, ללא התעמקות ובמחיר דיוק נמוך, אך באפקטיביות טובה יחסית.

הרעיון שמאחורי כללי האצבע, מבוסס על התכונה של מערכות מורכבות שרק גורמים מעטים, בכל זמן נתון, משפיעים עליה באמת. לכן, הפעלת מנופים שיפעלו על המשתנים המשפיעים הללו תהיה אפקטיבית בהשגת מטרות נתונות.

מושג דומה מאוד - יש האומרים זהה - למושג: 'כלל אצבע' הוא המושג: היוריסטיקה (Heuristic), המתאר דרך חשיבה של המוח האנושי.

כיוון שאין ארוחות חינם, למהירות שכלל האצבע מאפשר לנו לקבל החלטאה, יש מחיר, בדמות הטיות תפיסה לא מעטות.

מה מקור השם: 'כלל אצבע'?

קשה לדעת מהיכן הגיע הביטוי; אבל, השערות על כך יש בשפע; שהרי גם מבחינה אינטואיטיבית, אנו משתמשים באצבענו לא מעט כדי להורות את הדרך, להצביע על מישהו ו/או משהו; וגם, להזקיר את האצבע הטבולה ברוק, כדי לבחון את כיוון הרוח. אנחנו אפילו מאותתים על חוסר שביעות רצוננו בתנועות מגונות עם האצבע...

את ההשערה הציורית ביותר מצאתי בויקיפדיה, שמביאה את הסברה, שלפיה, מקור הביטוי בכלל מהמשפט המקובל בשיטת המשפט האנגלי, מתקופת המלך צ'ארלס השני, אשר התיר לבעל להכות את אשתו במוט שעוביו לא עולה על אגודלו. אולם, אין אף ראיה לסברה זו; ואין שום מקור המרמז על כך שחוק כזה היה קיים (ויקיפדיה: כלל אצבע).

מדידה על פי האגודל מופיע במשנה ובתלמוד במקומות רבים, ו'אצבע' היא מידה עתיקה כפי שמידת הסנטימטר משמשת כיום. בירושלמי, מסכת מגילה (פרק א הלכה ט דף יב.), לדוגמה, כתוב בהקשר של כתיבת מגילה והמרחקים הנדרשים בין האותיות והשורות: "בין תיבה לתיבה: מלוא האות. בין אות לאות: כל שהוא. בין שורה לשורה מלוא גודל", כלומר: בין מילה למילה צריך להיות רווח של אות. בין האותיות צריך להיות רווח כלשהו, ואילו בין שורה לשורה צריך רווח של אגודל (ויקיפדיה: כלל אצבע).

למה אנו נוטים לחשוב פשוט ומהר?

פרופ' דניאל כהנמן (ראו תמונת ספרו למטה), זוכה פרס נובל, מדבר על שתי מערכות חשיבה שיש לכל אחד מאיתנו:

• חשיבה אינטואיטיבית מהירה וזולה במשאבים.
• חשיבה איטית, יסודית ו'זוללת' משאבים.

המוח שלנו יעיל מטבעו. נטייתו הטבעית היא להעביר כמה שיותר פעולות לחשיבה אינטואיטיבית. הוא עושה זאת דרך למוד ויצירת דפוסים/רוטינות חדשים בשביל לעבד מידע יומי בקלות.

גורם נוסף לכללי האצבע - שגם הוא מאפשר לנו חשיבה אינטואיטיבית מהירה וזולה במשאבים - הוא היוריסטיקות (Heuristics) [להרחבה על היוריסטיקות, לחצו כאן].

דוגמאות ל'כללי אצבע'

• השימוש בסְטֵרֵאוֹטִיפּ (Stereotype): סטריאוטיפ הוא הכללה, הנוגעת למאפיינים של אדם, כחלק קבוצה חברתית. סטריאוטיפים, מטבעם, עלולים להיות לא מבוססים. אבל, הם עוזרים לנו לארגן מידע. הם נוצרים משום שאנשים מוגבלים ביכולתם לעבד מידע. הם מהווים סוג של הטיה, השל העובדה שהם יכולים גם להיות שגויים,
• 'אפקט הדומה לי' ("Just Like Me Syndrome”): אנחנו מעדיפים, באופן טבעי, אנשים עם עמדות, ערכים ורקעים דומים לשלנו. ניתן לקרוא על כך בהרחבה בספרו של אדם גרנט: Give & Take (ראו תמונת כריכה משמאל).
• השימוש ב'כללי אצבע' לאבחון ארגוני: אבחון ארגוני הוא, בדרך כלל, תהליך מורכב. אבל, ניתן לקצר את התהליך בעזרת 'כללי אצבע'. אבל 'אין ארוחות חינם'. את מחיר המהירות והפשטות נשלם, מן הסתם, בפרטים הקטנים... ועוד מילה: זו לא המצאת המאה באבחון ארגוני. מן הסתם, כל יועץ ארגוני חכם, עושה את זה, בדרך מובנית או אינטואיטיבית... [להמחשת השימוש ב'כללי אצבע' לאבחון ארגוני, לחצו כאן].
• שימוש - מכוון או אינטואיטיבי - ב'חוקים פשוטים' (Simple Rules) הם 'כללי אצבע', שאנשים וארגונים משתמשים בהם לקבלת החלטות ולנקיטת פעולה מהירה ויעילה. השימוש בהם הוא אסטרטגיה לקיצור דרך, החוסכות זמן ומאמץ (סל ואייזנהרט, 2015, ע' 9) [להמחשת השימוש ב'חוקים פשוטים', לחצו כאן].

[לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על תפיסה ותפיסה חברתית ומשמעויותן, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• המחשת השימוש ב'כללי אצבע' לאבחון ארגוני.
• המחשת השימוש ב'חוקים פשוטים'.
• אוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות.
• אוסף המאמרים על תפיסה ותפיסה חברתית ומשמעותן.
• הרחבת המושג 'אפקטיביות'.
• הרחבת המושג, 'מערכת מורכבת'.
• הרחבת המושג: 'משתנה משפיע'.
• הרחבת המושג: 'מטרה של מערכת'.
• הרחבה על היוריסטיקות.
• הרחבת המושג: 'אין ארוחות חינם'.
• הרחבה על הטיות בתפיסה.

מקורות והעשרה

• ויקיפדיה: הערך "כלל אצבע".
• ויקיפדיה: הערך: היוריסטיקה.
• סל דונלד, אייזנהרט קתלין מ' (2015), חוקים פשוטים. איך להצליח בעולם מורכב, תל אביב: דיונון.
• פנחס יחזקאלי (2015), סל ואייזנהרט: לנצח את המורכבות בעזרת חוקים פשוטים, ייצור ידע, 21/7/15.
• דניאל כהנמן (2011), לחשוב מהר, לחשוב לאט, כינרת.
• פנחס יחזקאלי (2014), מערכת מורכבת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מטרה של מערכת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), משתנה משפיע, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2015), היוריסטיקות: להחלטה מהירה, פשוטה (ובדר”כ) אפקטיבית!, ייצור ידע, 21/7/15.
• פנחס יחזקאלי (2014), אפקטיביות, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2015), קבלת החלטות, ייצור ידע, 8/6/15.
• פנחס יחזקאלי (2020), אבחון ארגוני בעזרת 'כללי אצבע', ייצור ידע, 18/3/20.