[להרחבה בנושא 'הגישה הגאוגרפית ביחסים בינלאומיים', גיאו-אסטרטגיה וגיאו-פוליטיקה, לחצו כאן]
המאמר עודכן ב- 18 בדצמבר 2021
ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.
* * *
זה תמיד הגאוגרפיה טמבל!
מדוע למשל, רוסיה תוקפנית מאוד ביחסי החוץ שלה? כיוון שבתרבותה צרובה, לאורך השנים, הטראומה של פולשים שחדרו אליה שוב ושוב מהמערב:
- בפלישות הללו, באמצע המאה ה- 16 למשל, היא אף איבדה את השליטה על עיר בירתה.
- בפלישת נפוליאון לרוסיה 1812, ניצלה הבירה דאז, סנט פטרבורג, אחרי שנפוליאון בונפרט כיוון פעמיו למוסקבה דווקא, שעלתה באש.
- ב'מלחמה הפטריוטית הגדולה' (מלחמת העולם השנייה) ניצלה ברית המועצות מאבדן הבירה מוסקבה בדקה ה- 90 ממש. במלחמה זו. איבדה רוסיה 23,200,000 איש, מתוכם 11,400,000 אזרחים, שלא לדבר על הפצועים והנכים; וההרס העצום של עריה.
על כן, כל שלטון רוסי יחשוד תמיד במעצמות המערב שכוונתם תוקפנית כלפי רוסיה; ויראה בחגורת הגנה של מדינות גרורות מרכיב חיוני בביטחון הלאומי שלה.
[לקובץ המאמרים בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה, לחצו כאן] [להרחבת המושג 'ביטחון לאומי', לחצו כאן]
[בתמונה: קרבות סטלינגרד במלחמת העולם השנייה. הגרמנים היו רק פולש אחד בשרשרת פולשים שחוותה רוסיה. אין גוזמה בעוצמת הטראומה שהותירו הפלישות הללו, בקרב מקבלי ההחלטות ברוסיה; וזה הרקע לצורך הרוסי בחגורת ביטחון של מדינות שתגן עליה מפני אויב פוטנציאלי בעתיד. התמונה היא נחלת הכלל]
גאופוליטיקה מהי? המשגה
גאופוליטיקה (Geopolitics) הוא תחום מחקר המנתח את מערכת היחסים הבינלאומיים מנקודת מבט גאוגרפית ודמוגרפית, ושואף לחזות התרחשויות בינלאומיות על בסיס אלה (ויקיפדיה: גאופוליטיקה).
הנחת היסוד המרכזית של הגאופוליטיקה היא שמיקומה של מדינה, גבולותיה והטופוגרפיה שלה, מהווים גורמים משמעותיים בעיצוב מדיניות החוץ שלה (ויקיפדיה: גאופוליטיקה).
הגאופוליטיקה התגבשה כתחום מחקר בסוף המאה ה-19.
הגישה הגאוגרפית ביחסים בינלאומיים
תחום בתוך הגאופוליטיקה, ש'לוקח אותה עד הסוף - משמע, הופך אותה לחזות הכל - קרוי הגישה הגאוגרפית ביחסים בין לאומיים.
על פי גישה זו, ההיגיון של היחסים הבינלאומיים הוא גאוגרפי ודמוגרפי. היחסים הבינלאומיים נשלטים על ידי הגאוגרפיה, ולטריטוריה יש כוח עלינו, על תרבותנו ועל מסורותינו. גישה זו כורכת בתוכה מגמות גאוגרפיות, דמוגרפיות וטכנולוגיות. זוהי מטריצה המשלבת כמה מגמות יחד: טכנולוגיות, גאוגרפיות ודמוגרפיות (פסיג, 2010, עמ' 17, 22).