תקציר: בפרשות משפטים ומסעי אנחנו פוגשים את עונש המוות המקראי כלפי רוצחים. לכאורה, מחמיר המקרא עם רוצחים. למעשה, הוא יוצר תנאים שבהם ניתן יהיה לוותר על הריטואל הזה… (ביחסים בין האדם לבין המקום, קרי, בסוגיית העבודה הזרה על היבטיה השונים, המקרא סלחני הרבה פחות…).

עודכן ב- 2 באוגוסט 2024

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

בפרשות משפטים ומסעי אנחנו פוגשים את עונש המוות המקראי כלפי רוצחים.

לכאורה, מחמיר המקרא עם רוצחים. בפרשת משפטים נקבע דינו של רוצח – מיתה. "מַכֵּה אִישׁ וָמֵת – מוֹת יוּמָת"(כא, יב). אך משה מבהיר את ההבדלים בין רצח בכוונה תחילה, לבין גרימת מוות שלא בזדון ללא כוונה מראש וקובע: "אֲשֶׁר לֹא צָדָה וְהָאֱלֹהִים אִנָּה לְיָדוֹ וְשַׂמְתִּי לְךָ מָקוֹם אֲשֶׁר יָנוּס שָׁמָּה" (כא, יג)

גם בפרשת מסעי, בפרק ל"ה בספר במדבר, יוצר המקרא הבחנה חשובה בין רוצח בכוונה תחילה לרוצח בשגגה:

עונשו האולטימטיבי של רוצח בכוונה תחילה הוא עונש מוות; ולא ניתן לפדותו בכופר: לא וְלֹֽא־תִקְח֥וּ כֹ֨פֶר֙ לְנֶ֣פֶשׁ רֹצֵ֔חַ אֲשֶׁר־ה֥וּא רָשָׁ֖ע לָמ֑וּת כִּי־מ֖וֹת יוּמָֽת. כדי להבטיח שלא יוצאו להורג חפים מפשע מחייב המקרא שני עדים שיעידו בבית הדין: ל כָּל־מַ֨כֵּה־נֶ֔פֶשׁ לְפִ֣י עֵדִ֔ים יִרְצַ֖ח אֶת־הָרֹצֵ֑חַ וְעֵ֣ד אֶחָ֔ד לֹא־יַעֲנֶ֥ה בְנֶ֖פֶשׁ לָמֽוּת.

אבל לרוצח בשגגה יש דרך מילוט ממבקשי נקמה, בדמות ערי המקלט, שם יוכלו להיות מוגנים: ו וְאֵ֣ת הֶֽעָרִ֗ים אֲשֶׁ֤ר תִּתְּנוּ֙ לַלְוִיִּ֔ם אֵת שֵׁשׁ־עָרֵ֣י הַמִּקְלָ֔ט אֲשֶׁ֣ר תִּתְּנ֔וּ לָנֻ֥ס שָׁ֖מָּה הָרֹצֵ֑חַ וַעֲלֵיהֶ֣ם תִּתְּנ֔וּ אַרְבָּעִ֥ים וּשְׁתַּ֖יִם עִֽיר ׃ ז כָּל־הֶעָרִ֗ים אֲשֶׁ֤ר תִּתְּנוּ֙ לַלְוִיִּ֔ם אַרְבָּעִ֥ים וּשְׁמֹנֶ֖ה עִ֑יר אֶתְהֶ֖ן וְאֶת־מִגְרְשֵׁיהֶֽן.

הוצאה להורג על פי ההלכה היהודית

על פי ההלכה, עונש מוות נוהג רק בזמן שהסנהדרין יושבת בלשכת הגזית, כך שמאז סוף ימי בית שני ענישה זו אינה מתקיימת. גזר דין מוות והוצאה להורג יכולים להיגזר רק על ידי "סנהדרין קטנה", בתי דין של 23 דיינים שישבו במקומות שונים בארץ, למעט מספר עבירות מצומצם שנידונו רק על ידי הסנהדרין הגדולה (ויקיפדיה: ארבע מיתות בית דין).

ארבע מיתות בית דין

ההלכה היהודית קובעת ארבע מיתות בית דין. משמע, ארבע שיטות של הוצאה להורג שבאמצעותן מתבצע עונש מוות. חז"ל גזרו מתוך החוק המקראי ארבע שיטות הוצאה להורג, שכל אחת מהן גורמת לנידון סבל במידה שונה. שיטת ההוצאה להורג נקבעה לפי חומרת המעשה שבגינו הורשע הנידון. השיטות הללו מפורטות, בפירוט, במסכת סנהדרין (ויקיפדיה: ארבע מיתות בית דין).

ארבע השיטות מסודרות לפי דרגת חומרתן, מן הכבד אל הקל בשתי גישות (לחצו להרחבה על כל אחת מהשיטות) (ויקיפדיה: ארבע מיתות בית דין):

- האחת המקובלת: סקילה; שריפה; הרג (עריפה: התזת הראש בחרב); וחנק.

- השנייה - לשיטתו של רבי שמעון: שריפה, סקילה, חנק והרג.

טקס ההוצאה להורג על פי ההלכה

פרטי הביצוע של ארבע המיתות מבוארים במסכת סנהדרין בפרקים ו–ז; להלן שלבי התהליך:

1. לפני ההוצאה להורג היו מוליכים את הנידון למקום ההריגה, וכרוז היה עובר לפניו ומודיע את חטאו ואת עונשו ושואל אם יש מישהו שיכול ללמד עליו זכות. אם נמצא אדם כזה היו מחזירים אותו לבית הדין ושומעים את טענותיו, ואף הנידון היה יכול לבקש ללמד זכות על עצמו, שמא דעתו התבלבלה עליו בשעת המשפט.

2. הנידון היה צריך להתוודות על חטאו, בדרך כלל במרחק של עשר אמות ממקום הריגתו; ובמקרה של סקילה, במרחק של ארבע אמות.

3. היו מפשיטים אותו (אך אישה לא הייתה מופשטת). על פי הרמב"ם, ההפשטה נועדה לזרז את מותו.

4. לאחר מכן, היו מטשטשים את דעתו של הנידון בסם המהול ביין.

5. מכאן משתנה הביצוע לפי סוגי המיתות השונות.

[לאוסף המאמרים על עונש מוות והוצאה להורג, לחצו כאן]; [למאמרו של ד"ר אבי הראל: 'עונש המוות במקורות היהדות מציאות או דמיון?', לחצו כאן].

[לאוסף המאמרים על 'פרשת משפטים', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא 'פרשת מסעי', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על עונש מוות והוצאה להורג, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על 'פרשת משפטים';
• אוסף המאמרים על 'פרשת מסעי';
• אוסף המאמרים על עונש מוות והוצאה להורג;
• הרחבה בנושא סקילה;
• הרחבה בנושא שריפה;
• הרחבה בנושא עריפה;
• הרחבה בנושא חנק;
• מאמרו של ד"ר אבי הראל: 'עונש המוות במקורות היהדות מציאות או דמיון?';

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2019), פרשת משפטים באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 1/2/19.
• פנחס יחזקאלי (2019), פרשת מסעי באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 28/7/23.
• פנחס יחזקאלי (2019) הוצאה להורג בסקילה – אין אכזרית ממנה, ייצור ידע, 10/5/19.
• פנחס יחזקאלי (2019), הוצאה להורג בשריפה – השיטה האכזרית מכולן? ייצור ידע, 10/5/19.
• פנחס יחזקאלי (2019), "הסירו את ראשו" – הוצאה להורג בעריפה, ייצור ידע, 10/5/19.
• פנחס יחזקאלי (2019), הוצאה להורג בחניקה. השיטה ההומנית ביותר? ייצור ידע, 28/7/19.
• אבי הראל (2018), עונש המוות במקורות היהדות מציאות או דמיון? ייצור ידע, 5/1/18.