[לקובץ המאמרים, 'הכל על ביורוקרטיה', לחצו כאן] [לאסופת המאמרים בנושא המלחמה הבאה, לחצו כאן]
האלוף במילואים יצחק בריק שירת בחיל השריון כמפקד חטיבה, אוגדה וגיס וכיהן כמפקד המכללות הצבאיות. לחם כמפקד פלוגה במילואים במלחמת יום הכיפורים ועוטר בעיטור העוז; כיהן מעל עשור שנים כנציב קבילות חיילים.
בשנת 2018 יצא בביקורת קשה על מוכנות צה"ל למלחמה, ונאבק באומץ, בהתנגדות צה"ל לביקורת זו.
* * *
מובאים כאן פניכם דבריו של מפקד אגד לוגיסטי מרחבי (להלן: אלמ״ר) בדרגת תת אלוף, המדברים בעד עצמם... האלמ״ר כפוף לפיקוד, ובו נימצאים המלאים של התחמושת, הדלק, המזון, חלקי חילוף, אמצעי הקשר, אמצעי האופטיקה, אמצעי הרפואה , האפסנאות , הציוד הצבאי ועוד. תפקידו של האלמ״ר לדחוף את כל אלה לאוגדות הנלחמות בחזית. חוסר כשרותו תעמיד את היחידות הלוחמות מלכת, ולא תאפשר להן אורך נשימה בלחימה..."לפני כשנתיים, מבקר מערכת הביטחון הציג לנו ולפיקוד הבכיר את כל הבעיות הקשות שהביקורת מצאה בשטח. לא השתנה אף דבר מהותי ומאז, המצב רק הולך ומידרדר. היות ובכל שנתיים לערך, מתחלף ראש אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה (אט"ל), כל מי שנכנס לתפקיד מנסה להמציא את הגלגל מחדש.
מסכת השינויים הזו הפכה בלתי נגמרת. היא מביאה לחוסר שליטה, ואין באלמ"רים ובצבא בכלל הבנה על הכיוון, שאליו אנו הולכים. אנשי הקבע הטובים עוזבים אותנו, בעוד הבינוניים נשארים, ונגדים ראשוניים לא רוצים לשרת למעלה משלוש שנים. אין דור המשך. אנחנו מאבדים את הידע שצברנו בשנות דור...
[למאמר: “להמציא את הגלגל מחדש” – סימפטום של חולי ביורוקרטי, לחצו כאן]
במסגרת תפקידי כקצין לוגיסטי בכיר, במלחמת לבנון השנייה, נחשפתי למצב ששרר בפיקוד הצפון. ה'ברוך' היה אדיר. לצערי, המצב היום, לא רק שלא השתפר מאז, אלא נעשה קשה בהרבה. לא נעשה שינוי או שיפור בתפיסת הניהול בצה"ל. אותן הבעיות עמן התמודדנו אז, קיימות גם היום, והן הולכות ומחריפות. אנו הולכים מדחי אל דחי...
בצבא יש בעיות כשירות קשות מאוד. באלמ"רים, המצב הוא הגרוע ביותר; אך למשרתי האלמ"ר אין איך להשפיע. אותם מפקדים בכירים איבדו את היכולת להשפיע ולשנות, כי אין להם למי לפנות. המפקדים שלי במלחמה ייסעו על הרכבים האזרחיים שלהם. לא תהיה להם דרך אחרת.
לא מתקיים סנכרון בין אגפי המטה הכללי, והמון נושאים 'נופלים בין הכיסאות'. יש לנו חוסר עצום בכוח אדם, קבע וסדיר, וזה פוגע קשות ביכולת שלנו לעמוד בתוכניות העבודה. קיצוצי כוח אדם בצה"ל שברו את יכולת המשרתים באלמ"רים לקיים את תוכניות העבודה, ולתת אחזקה שוטפת לרכבים ולאמצעים; והם מפחדים לדבר בטענות או להעלותן, שמא יבולע להם.
אותם השינויים - שמביאים עימם ראשי אט"ל המתחלפים - לא רק שלא משפרים את התנהלות הצבא, אלא רק פוגעים בו יותר... אני כבר לא מגיע לכנסי הפורום הבכיר. להרגשתי, זהו בזבוז של הזמן שלי. אף אחד מן המפקדים הבכירים לא פוצה פה וטורח להציג בעיות. הכל מבוסס על 'קשר שתיקה'. לצערי, גם בפיקוד הבכיר, אין מי שמוכן לקחת על עצמו אחריות!
