תקציר: במאמר הזה אטבע מספר כללי עשה ואל תעשה, שיסייעו לכם לא ליפול למלכודת של הפרת זכויות היוצרים; ואם נפלתם, לנסות ולהיחלץ ממנה בשלום, יחסי או מוחלט… חשוב לציין שהעקרונות הללו ניתנים לפרשנות שונה על ידי בתי המשפט. (כמעט) הכל בידי המתדיינים והשופט הרלוונטי…

[לאוסף המאמרים על זכויות יוצרים והפרתן, לחצו כאן]

עודכן ב- 10 בינואר 2023

אורלי ארבל היא עורכת דין, והיועצת המשפטית של האתר.

*  *  *

העשור האחרון הוא במידה רבה העשור של זכויות היוצרים (Copyright), שבו התקבעה ההגנה שנותן החוק ובתי המשפט ליוצר או לבעלים של יצירה מפני שימוש בלתי מורשה ביצירה שהיא קניין רוחני שלו.

רוח גבית לחוק, שנחקק ב- 2007 - חוק זכויות יוצרים התשס”ח – 2007 - נתנה גם הטכנולוגיה, שאפשרה איתור מפרי זכויות יוצרים ברשת בקלות רבה.

על הבסיס הזה קמו משרדי עורכי דין שהתמחו בתחום זה; ובעצם, תעשייה שלמה של חיפוש מפרים ותביעתם. קיימים היום 'רובוטים' הסורקים את הרשת כל העת בחיפוש אחר הפרת זכויות.

אם פתחתם בלוג ו/או אתר ושיבצתם - גם אם בהיסח הדעת - טקסט או תמונה לא מורשים להפצה, זה רק עניין של זמן עד שמכתב ממשרד עורכי דין המייצג את בעל הזכויות, 'ינחת' בתיבת הדואר שלכם (יחד עם זאת, חשוב לציין כי פסיקות בתי המשפט בשנים האחרונות ממתנות מאוד את המגמה הזו).

'מפר תמים'

אחד הטיעונים המאפשרים למפרי הזכויות להיחלץ, יחסית בשלום, מהתביעות הללו, מקורו בסעיף 58 לחוק, המגדיר את מה שהוא מכנה: “מפר תמים”. ההגנה הזו של “מפר תמים” אינה שוללת את ההפרה, אבל, מונעת תשלום פיצויים.

"... 58.     הופרה זכות יוצרים או זכות מוסרית, ואולם המפר לא ידע ולא היה עליו לדעת, במועד ההפרה, כי קיימת זכות יוצרים ביצירה, לא יחויב בתשלום פיצויים עקב ההפרה...". [לחוק זכויות יוצרים התשס”ח – 2007, לחצו כאן]

במאמר הזה אטבע מספר כללי עשה ואל תעשה, שיסייעו לכם לא ליפול למלכודת; ואם נפלתם, לנסות ולהיחלץ ממנה בשלום, יחסי או מחלט... חשוב לציין שהעקרונות הללו ניתנים לפרשנות שונה על ידי בתי המשפט. (כמעט) הכל בידי המתדיינים והשופט הרלוונטי...

כללי 'אל תעשה': מתי אין הגנת 'מפר תמים' למפר זכויות?

אציין שלושה כללים כאלה, שיפורטו בהמשך:

1. כאשר המפר לא נקט באמצעים מספיקים; כדי לוודא שהיצירה מוגנת (השאלה הפתוחה תהיה אלו אמצעים הם מספקים! ואלו לא).

2. העתקה ממעתיק אינה מקנה זכות למפר לטעון לתמימות!

3. צילום מסך של תמונה - שבתוכה יצירה מוגנת - אינה מקנה זכות למפר לטעון לתמימות.

[בתמונה משמאל: כללי 'אל תעשה'... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Peggy_Marco לאתר Pixabay]

1. חובה על משתמש ביצירה לבצע פעולות מתחייבות, על מנת לוודא שאיננו פוגע בזכויות!

מנוסח הסעיף ברור, שאין די בכך שמפר זכויות סבר לתומו שהוא נוהג נכון. חובה על משתמש ביצירה שיכולים להיות עליה זכויות יוצרים, לבצע את הפעולות המתחייבות, על מנת לוודא שאיננו פוגע בזכויות. הוא חייב להוכיח כי לא היה ער ולא היה צריך להיות ער לקיום זכויות יוצרים ביצירה, כי לא היה לו יסוד סביר לחשוד בקיומן של זכויות יוצרים כלל [ת.א. (מרכז) 5311-04-08 צבי נרקיס ואח’ נ’ מיקרוסופט ישראל בע”מ].

2. העתקה ממעתיק אינה מקנה זכות למפר לטעון לתמימות!

העתקה ממעתיק אינה מקנה זכות למפר לטעון לתמימות: "אין נפקא מינה אם ההעתקה נעשתה באופן ישיר מהיצירה המקורית או מהעתקה אחרת המעתיקה את היצירה המקורית, שכן דין העתקה מהעתקה – הפרת זכויות יוצרים" [תא (ביש"א) 4384-12-13 אפרים שריר נ' טלטל ערוצי תקשוב בע"מ].

צילום מסך של היצירה, גם אם היא חלק מיצירה אחרת, מהווה גם היא הפרה [תא (ביש"א) 4384-12-13 אפרים שריר נ' טלטל ערוצי תקשוב בע"מ]: במקרה זה פורסמה באתר וואלה כתבה על כתבה שפורסמה באתר לבנוני (גם שם ללא מתן קרדיט), ובו שובצה תמונתו המפורסמת של שר הביטחון מביט דרך משקפת סגורה. הצלם תבע את מפעילי האתר וזכה.

נקבע, שכדי לבחון האם אתר וואלה הפר את זכויות הצלם, יש לבחון את הכתבה לגופה, תוך התייחסות לתוכן הכתבה ולצורתה. בחינת הכתבה מלמדת כי התמונה זכתה להתייחסות בגוף הכתבה ולא רק בצילום המסך, באופן היוצר קורלציה בין התוכן לבין החזות. הכתבה לא עסקה בכתבה הלבנונית בלבד, אלא גם בתמונה עצמה, שעמדה במוקד שתי הכתבות.

3. צילום מסך של תמונה - שבתוכה יצירה מוגנת - אינה מקנה זכות למפר לטעון לתמימות!

זאת, בעיקר אם היצירה זוכה להתייחסות הגוף הכתבה הנלווית!

'כללי עשה': מה מסייע למפר זכויות להיות פטור מפיצוי על ההפרה?

אציין שבעה כללים כאלה, שיפורטו בהמשך:

1. אם הוכיח שפעל בתום לב.

2. לא צריך לבדוק זכויות מעבר לסביר; ויש גבול לכמות הבדיקות שצריך לבדוק.

3. כאשר אין קורלציה בין התוכן לבין החזות.

4. גם אם המפר אינו תמים, אבל הפרת זכות היוצרים נעשתה למטרה חינוכית לימודית.

5. כאשר ההפרה אינה משפיעה על ערכה של היצירה ועל השוק הפוטנציאלי שלה.

6. כאשר השימוש בתמונה הוא אגבי.

7. כאשר השימוש משרת ערכים של חופש ביטוי ומידע והתנהלות חברתית תקינה.

[בתמונה משמאל: שבעה 'כללי עשה', שמסייעים למפר זכויות להיות פטור מפיצוי על ההפרה]

1. וודאו שפעלתם בתום לב

קל לדבר, קשה לעשות... ההגנה חלה כאשר המשתמש - כמו כל אדם סביר במקומו - סבר כי היצירה היא נחלת הציבור; או שפגו זכויות היוצרים ביצירה. היא לא תחול, למשל, על מפרים שטעו בזהות בעלי זכויות היוצרים.

זכרו: לעולם לא יינתן פטור לראובן להפרת זכויותיו של יהודה רק משום שסבר (או שלא הקדיש את הזמן לבדיקה) אם הוא מפר את זכויותיו של בנימין...

[בתמונה משמאל: וודאו שפעלתם בתום לב... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי Ralphs_Fotos לאתר FIXABAY]

בפסק הדין שניתן בע"א 2312/02 דרוק נ' דנציגר, פ"ד נט (2005) ופסקי הדין הרבים המאוזכרים שם, שבהם נקבע כי הגנת המפר התמים אינה חלה על מי שסבר בתום לב שהזכויות הן של אדם אחר, אלא רק על מי שהוכיח כי לא ידע ולא היה לו יסוד לחשוד שקיימת זכות יוצרים ביצירה לאדם כלשהו... "לפיכך, גם אם ההפרות בוצעו בטעות ובתום לב מוחלט, אין בכך כדי לפטור את הנתבעת מתשלום פיצוי לתובע בגין הפרת זכותו המוסרית, אך כפי שיפורט בהמשך פסק הדין, יש לתת את הדעת לעניין זה בעת קביעת סכום הפיצוי. על כן, אין לקבל את הטענה כי עומדת לנתבעת ההגנה של "מפר תמים"" [ת"א (שלום ת"א) 19977-03-11 אריאל ירוזולימסקי נ' ישראל פוסט - מדיה פרסום בע"מ (פורסם בנבו, 20.01.2014)].

סעיף 58 לחוק זכות יוצרים התשס”ח-2007 שכותרתו “מפר תמים” קובע כך: "הופרה זכות יוצרים או זכות מוסרית, ואולם המפר לא ידע ולא היה עליו לדעת, במועד ההפרה, כי קיימת זכות יוצרים ביצירה, לא יחויב בתשלום פיצויים עקב ההפרה"

היטיב להגדיר זאת כב' השופט טירקל  (המצטט את עו"ד גרינמן): “החוק עצמו אינו ‘תמים’ והוא יודע להבחין בין תמימות להיתממות. הוא פוטר רק את זה ‘שבתאריך ההפרה לא ידע ולא היה לו יסוד נאמן לחשוד שקיימת זכות יוצרים ביצירה’. נטל ההוכחה רובץ על הנתבע ויקשה עליו מאוד להרימו. לא תועיל לו הטענה, כי לא ידע על קיום זכות היוצרים של התובע דווקא; או שסבר, אף בתום לב, שהזכויות הן של מאן דהוא אחר. עליו להוכיח שלא ידע, ולא היה עליו לדעת, על קיום זכות היוצרים ביצירה.” [ע”א 2312/02 דרוק נ’ דנציגר, פ”ד נט (6) 421, 431 (2005)]. [תא (ביש"א) 4384-12-13 אפרים שריר נ' טלטל ערוצי תקשוב בע"מ].

[בתמונה: מתי ייחשב מפר זכויות יוצרים ל'מפר תמים'? תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי mstlion לאתר Pixabay]

2. חובה לבדוק מי היוצר לפני השימוש

כבר נקבע בבית המשפט כי חובה על המעוניין לעשות שימוש ביצירה מוגנת בזכויות יוצרים לברר מיהו היוצר בטרם עשותו שימוש בה, ולקבל את אישורו. בהעדר ידיעה מי בעל זכויות היוצרים ביצירה, עליו להימנע מלעשות שימוש בה. (ת”א (מחוזי חיפה) 20499-03-10 רו”ח (עו”ד) זאב שלום נ’ בריטמן אלמגור זהר ושות’ רואי חשבון (פורסם במאגר נבו, החלטה מיום 30.10.11).

3. יש גבול לכמות בדיקת זכויות

בית המשפט השלום בת"א קבע, שלא צריך לבדוק זכויות מעבר לסביר; ויש גבול לכמות הבדיקות שצריך לבדוק: "בעידן של מרחב ממוחשב, כאשר הודעות (כגון: תמונות, מסרים וכו') מועברים במהירות למשתמשים רבים, סבר בית המשפט כי לא ניתן לצפות שיתבצעו חקירות אינסופיות למקור מידע, ומעבר לבדיקה סבירה, כפי שנעשה בעניינו" [תא (שלום ת"א) 11451-03-15 עומר כרמון נ' קו מנחה שירותי מידע ותקשורת בע"מ (פורסם בנבו)].

[בתמונה: חובה לבדוק מי היוצר לפני השימוש... חלק מתמונה חופשית לשימוש, ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי GraphicMama-team לאתר fexels]

3. אסור שתהיה קורלציה בין התוכן לחזות

כך למשל, אדם - שעיטר את הבלוג שלו בתמונה שהתבררה כתמונה מוגנת - יהיה מוגן יחסית אם יוכיח שהתמונה אינה חלק מנושא המאמר והשיבוץ שלה למאמר אינו פרי מחשבה מכוונת. זאת בניגוד, למשל, ב- ת"א 4384-12-13 אפרים שריר נ' טלטל ערוצי תקשוב בע"מ, שם היצירה נשוא התביעה היתה גם הנושא המרכזי בכתבה של המפר [תא (ביש"א) 4384-12-13 אפרים שריר נ' טלטל ערוצי תקשוב בע"מ].

4. שימוש למטרות חינוכיות

בהתאם לסעיף 19(א) לחוק זכויות יוצרים, השימוש ביצירה יהא בגדר שימוש הוגן, אם הוא נעשה למטרות כגון לימוד עצמי, מחקר ביקורת, סקירה, דיווח עיתונאי, חינוך והבאת מובאות. אם השימוש נעשה לאחת מהמטרות הנ"ל, אין חובה על המשתמש לקבל היתר מבעל זכויות היוצרים [תא (ביש"א) 4384-12-13 אפרים שריר נ' טלטל ערוצי תקשוב בע"מ].

5. כאשר ערך היצירה והשוק הפוטנציאלי שלה לא נפגעו 

ב- ת"א (שלום ראשל"צ) 48263-11-13, יואל רונן נ' עמותת "תנו לחיות לחיות" (פורסם בנבו 5/1/16), נקבע כי יש למפר הגנה מסוימת, כאשר ההפרה אינה משפיעה על ערכה של היצירה ועל השוק הפוטנציאלי שלה; וכאשר הפרסום האמור אינו מופנה לאותו שוק עימו מתכתבת היצירה המקורית.

[בתמונה: מתי ייחשב מפר זכויות יוצרים ל'מפר תמים'? תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי khaase לאתר Pixabay]

6. שימוש אגבי ביצירה

סעיף 22 קובע כי: "שימוש אגבי ביצירה בדרך של הכללתה ביצירת צילום, ביצירה קולנועית או בתקליט, וכן שימוש ביצירה שבה הוכללה היצירה כאמור, מותר; לעניין זה, הכללה במתכוון של יצירה מוסיקלית, לרבות המילים הנלוות אליה, או של תקליט שבו היא טבועה, ביצירה אחרת, לא תיחשב לשימוש אגבי". 

[בתמונה שימוש אגבי ביצירה... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי PanJoyCZ לאתר Pixabay]

שימוש אגבי הוא למשל, צילום רקע שאיננו עומד במרכז הכתבה; אין בכתבה כל התייחסות לצילום זה; ואין בו משום מתן עומק או "צבע" לכתבה. התמונה יכולה להיות קשורה לסוג האתר, אך אינה מהווה עיקרו [תא (שלום ת"א) 11451-03-15 עומר כרמון נ' קו מנחה שירותי מידע ותקשורת בע"מ].

7. טעות בתום לב

בתי המשפט מכירים בתום הלב של אלה שטעו, למשל במתן הקרדיט לצלם אחר [תא (שלום ת"א) 11451-03-15 עומר כרמון נ' קו מנחה שירותי מידע ותקשורת בע"מ].

8. השימוש משרת ערכים של חופש ביטוי ומידע והתנהלות חברתית תקינה

במקרה שהשימוש משרת ערכים של חופש ביטוי ומידע והתנהלות חברתית תקינה, רשאי המשתמש לעשות בה שימוש אף  אף מבלי לקבל את רשות התובע [ת"א (שלום ראשל"צ) 48263-11-13 יואל רונן נ' עמותת "תנו לחיות לחיות" (פורסם בנבו, 05.01.2016)]

[לאוסף המאמרים על זכויות יוצרים והפרתן, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• חוק זכויות יוצרים התשס”ח – 2007.
• אוסף המאמרים על זכויות יוצרים והפרתן.

מקורות והעשרה

• חוק זכויות יוצרים התשס”ח – 2007.
• פנחס יחזקאלי (2020), זכויות יוצרים והפרתן באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 4/4/20.