[לריכוז המאמרים על על שחיתות שלטונית ואחרת, לחצו כאן]
עו"ד יאיר רגב הוא קצין משטרה בגמלאות, שמילא תפקידים רבים במערך החקירות והמודיעין. בין היתר שימש כעוזר לראש האגף לחקירות ולמודיעין, ראש מפלג חקירות כלכליות וביטחוניות ביאחב"ל, ראש לשכת החקירות במרחב השפלה ועוד.
רגב ניהל מספר רב של חקירות - בישראל ובחו"ל - כנגד ארגוני הפשיעה הפעילים בישראל, ופענח מקרי שוד ורצח רבים.
הוא משמש כיום כעורך דין פרטי (משרד עורכי-דין יאיר רגב ושות'); וכמרצה בסוגיות של חוק ופשיעה.
* * *
אות משרד המשפטים ל"מצוינות צוותית" לשנת 2018 הוענק ביום שני השבוע לעורכות הדין הילה גבאי וקרן צבירן-לצטר - שתי הפרקליטות שמנהלות את התיק הפלילי נגד ראש עיריית אשקלון לשעבר, איתמר שמעוני, המואשם בשוחד ובעבירות נוספות (מענית, 2019).
תיק איתמר שמעוני ותיקי ראש הממשלה בנימין נתניהו שונים מהרבה בחינות; אבל, יש להם קו משותף - בשני המקרים מואשם נבחר ציבור בכך שקיבל שוחד, בין היתר באמצעות הטיה של סיקור תקשורתי! (מענית, 2019).
ראש הממשלה נתניהו מואשם כזכור בתיק 4000, בכפוף לשימוע, כי קיבל שוחד מבעל השליטה לשעבר בבזק, שאול אלוביץ', בדמות סיקור חיובי באתר וואלה מקבוצת בזק. זאת, בתמורה להטבות רגולטוריות שהעניק ראש הממשלה לקבוצה. אלוביץ מואשם, בכפוף לשימוע, בעבירה של מתן שוחד (מענית, 2019).
[לכתבה המלאה של חן מענית בגלובס, לחצו כאן]
אז כמה מילים על עבירת השוחד...
סעיף 290. (א) לחוק העונשין: עובד הציבור הלוקח שוחד בעד פעולה הקשורה בתפקידו, דינו – מאסר עשר שנים.
שוחד הוא תשלום או טובת הנאה, הניתנת בחשאי לעובד הציבור ע"י אזרח בתמורה לקידום ענייניו, על מנת שיפעל באופן הנוגד את ייעודו וימעל בתפקידו.
עבירות של מתן וקבלת שוחד מתבצעות, בדרך כלל, במחשכים ובאין רואה; תוך מידור מרבית הסובבים, והפחתת מספר המעורבים למינימום הנדרש. זאת, על מנת למזער את הסיכוי לחשיפת העבירות. מסיבה זו היא קשה להוכחה!
לצורך הוכחת עבירת שוחד, נדרש להוכיח את אופיה המושחת, של נתינתה ולקיחתה של טובת ההנאה, ואת המודעות שהשוחד ניתן בעד פעולה הקשורה בתפקיד.
תמיד, המבחן להכרעה בעבירת השוחד הוא מבחן המטרה, של הנתינה או הלקיחה; והמטרה נקבעת על-פי ראייה כוללת של הנסיבות. שהרי אין המטרה גלויה, בדרך כלל, לעין כול, ועל בית משפט לעמוד עליה מתוך ניסיון החיים, השכל הישר ומכלול נסיבותיו של כל מקרה.
מכאן, ששוחד הוא מתת, הניתנת בעד פעולה הקשורה בתפקיד של עובד הציבור. החלק העובדתי של תיאור העבירה חייב לכלול מקרים שבהם קיים קשר בין המתת לבין התפקיד הציבורי - פעולה הקשורה בתפקידו של עובד הציבור.
רכיב ה"בעד" מבטא את הצורך בקשר סיבתי בין ה"מתת" השוחדי המושחת, לפעולה הקשורה בתפקידו של עובד הציבור, וללא קיומו של קשר סיבתי כזה, לא נעברה עבירת השוחד !!!
על כן: מתן ה"מתת" חייב להיות בעל אופי מושחת והוא הופך ל"שוחד", אך ורק כאמור, כאשר המתת ניתן לעובד הציבור ונלקח על ידו, "בעד" פעולה הקשורה בתפקידו !!!
מגבלה נוספת שעל הפרקליטות מוטלת החובה להוכיח כי על נותן השוחד להיות מודע לעובדה כי השוחד הינו בזיקה למילוי תפקידו של לוקח השוחד ו"בעד" פעולה הקשורה למילוי תפקידו של לוקח השוחד, שגם הוא חייב מצידו להיות מודע מדוע ניתנת לו טובת הנאה זו...
בקיצור, לפרקליטות ישנה בעיה מהותית וקשה להוכיח, בנסיבות שתוארו בכתבה, את המתת השוחדי ואת עבירת השוחד.
