תקציר: אחת הטעויות הקלאסיות בחשיבה מערכתית, של מנהלים, היא, מתן פתרון ליניארי פשוט, מהמעלה הראשונה, לבעיות מורכבות מהמעלה השנייה. התוצאה: המצב רק מחמיר. המאמר מביא את הרקע התיאורטי שבבסיס העיקרון הזה, וממחיש בדוגמאות.

[לאוסף המאמרים על ליניאריות וחוסר ליניאריות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על חשיבה מערכתית, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן]

עודכן ב- 20 במרץ 2024

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר שלישי מתוך שלושה על בעיות, פתרונות ושינויים מהמעלות, הראשונה והשנייה; ועל ההבדלים ביניהם. למאמרים האחרים:

• פנחס יחזקאלי: בעיה ושינוי מהמעלה הראשונה – שינוי בתוך המערכת;
• פנחס יחזקאלי: בעיה ושינוי מהמעלה השנייה – שינוי במבנה המערכת.

*  *  *

אחד המוקשים המאיימים לפרק ממשלות בישראל, טמון בסוגיית גיוס בני הישיבות, שתלויה כ'חרב דמורקלס' מעל קואליציות, שבהן חברות המפלגות החרדיות. פניות לבג"ץ רק סיבכו את העניינים ללא מוצא, וכל מתווה מוצע עומד בצילו של החשש שהחוק ייפסל.

ב- 19 במרץ פורסם כי בקואליציה מתגבשת הצעה שגיל הפטור מגיוס יעלה משמעותית מ- 26 ל- 40-35, מתוך מחשבה, שלחרדים יהיה קשה להישאר בישיבות שנים ארוכות, והם ילכו לשירות צבאי או לאומי... (שלזינגר, 2024).

זה יצליח? כמובן שלא! שוב חושבים באופן ליניארי, ושוב מביאים פתרונות שרק יחמירו את הבעיה. שהרי, מקור כוחם של העסקנים וראשי הישיבות הוא גיל הפטור. הם מקבלים 'חיילים' הסררים שנים למשמעתם, בפחד הגיוס. אז מה עושים? מעלים את זמן ה'שבי', ואיתו את העומס בישיבות, עד לגיל 40...

זכרו, אחד הסימנים בחשיבה מערכתית לפתרון שגוי הניתן לבעיה מורכבת, הוא קשר ישיר בין הבעיה לפתרון ולהיפך. פתרון מורכב פותר את הבעיה בדרך עקיפין שאיננה מאפשרת בדר"כ להבין במבט שטחי את הקשר שלה לבעיה.

והפתרון הנכון במקרה שלנו הפוך להגיון: לפטור את החרדים לעשר שנים מגיוס לצה"ל. להפתעתכם תגלו, תוך מספר שנים הישיבות תתרוקנה, כמות המתגייסים תעלה והמפלגות החרדיות תעלמנה.
לא מאמינים לי? תציעו את זה לראשי הישיבות ותראו את ההתנגדות...

אבל בואו ונתחיל מההתחלה: קצת רקע תיאורטי

הטעות הזו - של מתן פתרון ליניארי לבעיה מורכבת, אובחנה כבר בתחילת החצי השני של המאה העשרים בספרם הקלאסי של ואצלאוויק, ויקלנד ופיש - שינוי - עקרונות של יצירת בעיות ושל פתירת בעיות. הספר ראה אור בעברית ב- 1979 (ראו תמונת כריכה למטה), והביא גישה רעננה לפתרון בעיות, המבוססת על הבנת המורכבות (מה שמכונה, חשיבה מערכתית). 
מעטים ספרי הניהול שהצליחו לשמור על הרלוונטיות שלהם כל כך הרבה שנים. זהו, בהחלט, אחד מהם!

ואצלביק ואח' מבדילים בין מה שהם מכנים: 'שינוי מהמעלה הראשונה' ל- 'שינוי מהמעלה השנייה':

• 'שינוי מהמעלה הראשונה', המטפל ב'בעיות מהמעלה הראשונה', שיש קשר ישיר בינן לבין הפתרון, שמבוסס על הוספת 'עוד מאותו דבר'. זהו שינוי המתרחש בתוך מערכת נתונה, כאשר המערכת עצמה אינה משתנה.
• ל- 'שינוי מהמעלה השנייה', המטפל ב'בעיות מהמעלה השנייה', שלכאורה לא נראה קשר בינן לבין הפתרון הנכון להן. במקרים כאלה, שינוי מהמעלה הראשונה אינו מביא לתוצאה הרצויה, כיוון שמבנה המערכת עצמה הוא החייב לעבור שינוי (שינוי בגוף החוקים השולטים במערכת, במבנה שלהם או בסדר הפנימי.

הדוגמה של וצלאביק וחבריו: חטיפת מירנדה היפה

וצלאביק וחבריו מביאים לנו דוגמה לכך מהרומן של ג׳ון פאולס, 'האספן', שם התאהב בחור צעיר בתלמידת, אומנות מירנדה היפה, חטף אותה וכלאה בבית מבודד ונידח בכפר. אף על פי שהיא, לגמרי, נתונה לשליטתו; המצב שהוא יצר הפך אותו לאסיר שלה, באותה מידה שהיא אסירה שלו: (ואצלביק ואח', 1979, עמ' 28-27).

• הואיל והוא מקווה, בכל מאודו, שבמשך הזמן היא תתחיל לאהוב אותו; אין הוא יכול לכפות עליה את עצמו, ואף לא לשחרר אותה.
• הוא אינו יכול לשחרר אותה גם מסיבות מעשיות: הוא ייאסר על פשע חמור, אלא אם כן היא תטען, שהלכה אחריו מרצונה טוב.
• היא מוכנה להבטיח זאת; אולם, הוא יודע שזאת אולי תהיה מצויה מצידה תחבולה כדי להשיג את שחרורה; וכי לעולם היא לא תחזור אליו.

בנסיבות יוצאות דופן אלו, גם הוא וגם היא מנסים בכל כוחם לגרום לשינוי (הוא בנסותו להביא אותה לאהוב אותו, והיא בנסותה להימלט. אולם, כל צעד של אחד מן השניים הוא שינוי מהמעלה הראשונה, שאך ורק מחזק וסבך את חוסר המוצא.

שורשי הטעות: לטענתם של וצלביק ואח' (1979, ע' 52) קיימות שלוש דרכים בסיסיות להיווצרות מה שהם מכנים: 'טיפול כושל'

המקרה שלנו (משמע, מתן 'פתרון מהמעלה הראשונה' ל'בעיה מהמעלה השנייה') הוא האחרון שבהם:

1. מנסים פתרון על ידי הכחשה כי הבעיה היא בעיה: דרושה פעולה, אולם זו אינה נעשית.
2. נעשים ניסיונות לשנות קשיים שאינם ניתנים לשינוי, או שהם בלתי קיימים: ננקטת פעולה במקום שבו היא אינה דרושה.
3. נעשית טעות בסיווג הלוגי של הבעיה (מאובחנת בעיה מהמעלה הראשונה במקום מהמעלה השנייה) ונוצר 'משחק אין סוף'.

לטענתם (1979, ע' 53), השילוב הזה של הכחשת הבעיה וההתקפה עליה, נובע מפשטנות גסה בהבנת מורכבות יחסי הגומלין של מערכות חברתיות, ובאופן כללי יותר, של עולמנו המודרני, המורכב מאוד.

הטעות הנפוצה: מתן 'פתרון מהמעלה הראשונה' ל'בעיה מהמעלה השנייה'

הטעות הנפוצה אצל מקבלי ההחלטות היא, כאמור, ההפשטה של הבעיה. משמע, זיהוי בעיה מורכבת, מהמעלה השנייה כבעיה ליניארית, מהמעלה הראשונה, ועל כן, מתן פתרון מהמעלה הראשונה.

הבעיה היא שבעוד שבמישור התאורטי המובהק, קל יחסית לקבוע הבחנות ברורות בין שינוי מהמעלה הראשונה  ל- שינוי מהמעלה השנייה, הרי שאבחנה זו קשה, לעתים, עד מאוד במצבים מציאותיים.

ההתעלמות מהבדל זה והבלבול בין שתי רמות השינוי עלולים להתרחש בקלות; ובמצבים קשים, עלולים בני אדם לנקוט בפעולות, שלא זו בלבד שאינן גורמות לשינוי המיוחל, אלא מסבכות יותר את הבעיה שלמענה חיפשנו את הפתרון (ואצלויק ואח' 1979, ע' 27), אם כי יכולה להיות, בתחילה, יש הקלה מסוימת בסימפטומים של הבעיה, אולם בטווח הארוך, היא מחמירה.

דוגמאות

2015: על נופשים והטרדות מיניות...

איך פותרים את הבעיה של יחסים אסורים בתוך המשטרה? פוגעים ומצמצמים את הנופשונים היחידתיים של השוטרים...

1997: הקוד האתי של משטרת ישראל כ'עלה תאנה' ארגוני...

אתיקה מקצועית היא העיסוק בהבנת הזהות העצמית של הארגון (בניגוד לחשיבה המקובלת, לא המוסר לבדו עומד במרכז האתיקה המקצועית), ודרושה מידה רבה של בשלות לעסוק בתחומים אלה.

אבל, משטרת ישראל לא הגיעה לעסוק באתיקה המקצועית שלה כפועל יוצא של בשלות ארגונית. העיסוק בקוד לא היה כלל-ארגוני; אלא של אנשי מטה (ולא שטח!!), "משוגעים לדבר", שכאילו התעקשו לשנות במו ידיהם את המשטרה, ולגאול אותה מפגעי התרבות הארגונית שלה (יחזקאלי, 2015).

בטווח הקצר, אימוץ הקוד האתי על ידי המשטרה התקבל בשנת 1997 בהערכה רבה בתקשורת ובציבור (לצערנו, גם אלה וגם אלה מגיבים טוב יותר למסרים ליניאריים, משום שהם קלים להבנה...). נטען, כי "הופעת מסמך כזה - המבטא, גם את הנאמנות המסגרתית לעקרונות המדינה הדמוקרטית וגם את הנאמנות המקצועית לעקרונות השירות הציבורי בתחום אכיפת החוק - היא בשורה טובה לשוטר ובשורה טובה לאזרח"... לא פחות!

רק שהשטח (והתרבות הארגונית) חשבו אחרת… בתוך המשטרה, הסיפור היה אחר לחלוטין: השוטרים ראו בקוד האתי עלה תאנה ואליבי להתנהגויותיהם החריגות; והקצונה הבכירה ראתה עצמה פטורה מהעיסוק בו. אימוץ הקוד האתי - ואפילו הכרת מרכיביו - לא שינה את התנהגותם. להיפך. 

[למאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: 'המשטרה, המצב והאתיקה המקצועית', לחצו כאן] [למאמרם של ולדימירסקי ואדרעי: הליניאריות של האתיקה המשטרתית, לחצו כאן]

1992: גירוש פעילי החמאס

המחשה טובה לתופעה זו, בתחום הביטחון הלאומי, הינה גירוש פעילי החמאס ללבנון, ב-17 בדצמבר 1992, שהשיגה את ההיפך הגמור:

• פעילי הטרור הוצגו כקורבנות;
• ההתארגנות העצמית ביניהם יצרה וחישלה את דור המנהיגות הבא של המאבק הפלסטיני;
• העברת ידע טכנולוגי - כמו בניית מכוניות תופת ומטעני חבלה - שדרגה את המאבק העתידי עשרות מונים;
• תורות לחימה של טרור וגרילה שהועברו להם - וביניהם טרור המתאבדים - הפכו לנשק העיקרי כנגד ישראל עד היום.

[למאמר: 'הליניאריות של גירוש פעילי החמאס, 1992', לחצו כאן]

1996: חוק הבחירה הישירה

חוק זה היה אמור לחזק את ראש הממשלה ולהפחית מכוחן של מפלגות לשון המאזניים: בשנת 1996 התאפשרה לראשונה בחירה בשני פתקים: בחירת ראש הממשלה בבחירה ישירה, ובחירה נוספת במפלגה לכנסת. בין שנת 1996 לשנת 2003 התקיימו 3 מערכות בחירות תחת חוק זה.

מהר מאוד נתגלה, שהחוק גרם לתוצאות ההפוכות: תלות הממשלה במפלגות הקטנות התעצמה בגלל התחזקותן כתוצאה מפיצול פתקי ההצבעה‏.

[לאוסף המאמרים על ליניאריות וחוסר ליניאריות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על חשיבה מערכתית, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על ליניאריות וחוסר ליניאריות;
• אוסף המאמרים על חשיבה מערכתית.
• הרחבת המושג: 'מורכבות'.
• הרחבת המושג, 'מערכת מורכבת';
• הרחבת המושגים: בעיה ושינוי מהמעלה הראשונה.
• הרחבת המושגים: בעיה ושינוי מהמעלה השנייה.
• הרחבה בנושא 'התארגנות עצמית'.
• אוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות.
• אוסף המאמרים על תרבות, סטייה ושחיתות שוטרים באתר ייצור ידע'.
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: 'המשטרה, המצב והאתיקה המקצועית'.
• מאמרם של ולדימירסקי ואדרעי: הליניאריות של האתיקה המשטרתית.

מקורות והעשרה

• יהודה שלזינגר (2024), הסעיף המהפכני והדרמטי בחוק הגיוס: העלאת גיל הפטור ל-40, ישראל היום, 18/3/24.
• פנחס יחזקאלי (2024), חשיבה מערכתית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 15/1/24.
• פנחס יחזקאלי (2014), ליניאריות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), חוסר ליניאריות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מערכת מורכבת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מורכבות, ייצור ידע, 12/4/14.
• ווצלביק פ', וויקלנד ג', פיש ר' (1979), שינוי - עקרונות של יצירת בעיות ושל פתירת בעיות, תל אביב: ספריית הפועלים, 1979.
• פנחס יחזקאלי (2016), בעיה ושינוי מהמעלה הראשונה, ייצור ידע, 1/11/16.
• פנחס יחזקאלי (2016), בעיה ושינוי מהמעלה השנייה, ייצור ידע, 1/11/16.
• יחזקאלי פנחס (2014), תורת המערכות המורכבות, ייצור ידע, 12/6/14.
• פנחס יחזקאלי (2015), משוב חיובי, ייצור ידע, 3/3/15.
• יחזקאלי פנחס (2014), התארגנות עצמית, 12/4/14.
• שני ספיר, מאיה גור לוי (2017), הליניאריות של גירוש פעילי החמאס, 1992, ייצור ידע, 13/1/17.
• פנחס יחזקאלי (2015), קבלת החלטות, ייצור ידע, 8/6/15.
• פנחס יחזקאלי (2018), תרבות, סטייה, אלימות ושחיתות שוטרים באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 14/7/18.
• פנחס יחזקאלי (2015), 'המשטרה, המצב והאתיקה המקצועית', ייצור ידע, 3/7/15.
• פנחס יחזקאלי (2024), חשיבה מערכתית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 15/1/24.