[תמונתו של שר החוץ האיראני זרף, נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Bundesministerium für Europa, Integration und Äusseres. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY 2.0]

[לאוסף המאמרים על תפיסה ותפיסה חברתית ומשמעויותן, לחצו כאן]

אחרי עמר דנק (Omer Dank) שווה לעקוב. הוא אחד האנשים המעצבנים בחיים – הוא מאלץ אותך לחשוב ועושה את זה די חד עם המון ציניות וחיוך ממזרי. במאמרו מקסימליזם מנימליסטי ניסה עמר לנתח את הסיבות שהביאו את נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ להזמין את שר החוץ האיראני, מוחמד ג'וואד זריף, לבית הלבן.

בבסיס טיעוניו של עמר עומדות שלוש הנחות יסוד:

1. האיראנים מעדיפים הסכם על פצצה – דהיינו האיראנים מעדיפים להישאר מדינת סף ודרך היותם מדינת סף (או כמעט מדינת סף) למקסם את השגיהם הבינלאומיים.
2. טראמפ לא רוצה מלחמה עם האיראנים ומוכן לתת לאיראנים הכל בשביל לנהל איתם מו"מ.
3. הפער בין המינימום שטראמפ מוכן לקבל למינימום שהאיראנים מוכנים לתת גדול מדי.

בהתייחס למציאות כרגע, אני בהחלט מסכים עם הנחות היסוד א' ו ג'; רק חושב, שהאיראנים סתגלנים ובתנאים מסויימים, שינוי בהנחות היסוד האיראניות בהחלט אפשרי.

המסקנה של עמר משלושת הנחות היסוד היא, שטראמפ שלפן. על כן, שלח את ראנד פול בסוג של hail mary, להזמין את זריף לבית הלבן. בבסיס המסקנה של עמר עומדת הטיית תפיסה (לכולנו יש) שעיקרה: טראמפ הוא אידיוט. תרשו לי לחלוק על עמר!

[למאמרו של עמר דנק: 'מקסימליזם מינימליסטי', לחצו כאן]

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי OpenClipart-Vectors לאתר Pixabay]

מהתבוננות של ארבע שנים בהתנהלותו של טראמפ אפשר להבחין, שטראמפ הוא אדם מתוכנן מאוד, הגיוני וסתגלן, שמסוגל להעריך את מצבו בעולם משתנה תדירות ומסוגל לבצע עדכון תדיר של עמדותיו לנוכח המציאות המשתנה:

• את היכולת האדפטיבית שלו אפשר לראות לאורך הקמפיין לנשיאות והחילופין שהוא עשה בהנהלת הקמפיין.
• את היותו אדם הגיוני שניתן לשכנוע אפשר לראות, בהגדלת הסד"כ בסוריה - למרות הצהרותיו על נסיגה תוך 4 חודשים.
• ואת היותו אדם מתוכנן אפשר לראות, לנוכח קמפיין גיוס הכספים לריצה לכהונה השניה, שמתנהל מהיום הראשון לכהונתו כנשיא; וממצב אותו, משמעותית, טוב יותר מכל נשיא אחר באותה נקודת זמן.

ובחזרה לאיראנים ולאסקלציה במפרץ...

בדמוקרטיה המערבית מנהיג מחוייב לנקוט במשנה זהירות לפני הפעלת כוח צבאי; ומוטלת עליו חובה מוסרית, להפוך כל אבן בניסיון להימנע מכך. הפעלת כוח צבאי הינה האופציה האחרונה ולא האופציה הראשונה.

לרשות טראמפ עומדים גופי הערכה מהטובים בעולם, ואני לא מכיר הערכה אמריקאית אחת שמניחה שהאיראנים ירצו לנהל מו"מ עם האמריקאים, לפני בחירות 2020. לכן, הסיכוי שטראמפ שלח את ראנד פול בסוג של Hail Mary לא קיים!

לפני הפעלת כוח צבאי כל נשיא אמריקאי מחוייב לגייס את דעת הקהל. ב- 12 ליולי, העביר בית הנבחרים חוק שנועד להגביל את יכולתו של הנשיא להקצות תקציבים למחלמה באיראן, בלי אישור בית הנבחרים. הסנאט העביר חודש לפני כן הצעת חוק דומה, ברוב דו מפלגתי של 88 תומכים ו- 8 מתנגדים.

הצעות החוק הללו חסרות משמעות מעשית (עניין של סמכויות הנשיא כמפקד העליון וכו') והנשיא הצהיר שיטיל עליהן וטו; אולם, הם כן פוגעות בתמיכה הפוליטית ממנה נהנה הנשיא בבואו להפעיל כוח צבאי.

וכאן אנחנו חוזרים לראנד פול (ראו תמונה משמאל) ולמחויבות המוסרית של נשיא מערבי להפוך כל אבן לפני הפעלת כוח צבאי:

ראנד פול הסנאטור מקנטקי הוא אחד מחברי הסנאט הבדלנים ביותר; ואולי הבדלן שבהם, עמדה שאותה ירש מאביו חבר הקונגרס הליברטאני רון פול מטקסס. ראנד נהנה מההילה הציבורית של אחד שמתנגד להפעלת כוח צבאי בכל מחיר ומוכר על ידי שתי המפלגות בסנאט ככזה.

[תמונתו של הסנטור ראנד פול היא נחלת הכלל]

בחודשים האחרונים הצבא האמריקאי נערך לאסקלציה במפרץ. אפשר לראות את זה בהעברת הכלים וכוח האדם למפרץ. טראמפ יודע שלאסלקציה חיים משלה; ונערך למצב שבו, לנוכח הלחץ הצבאי האיראני על האירופאים, הוא יאלץ להגיב בכוח.

להפעלת כוח יש מגבלות. אחת מהן היא שאתה יודע מה נקודת ההתחלה; אתה יודע לאן אתה רוצה להגיע (לפחות האמריקאים); אבל, לא תמיד נהירה לך הדרך שתעבור לנוכח צעדי הצד השני.

טראמפ שלח את ראנד פול לנהל מו"מ עם זריף, כיוון שהוא נערך להפעלת כוח צבאי במקרה שיידרש; והעובדה שבחר לניהול המו"מ בבדלן הכי גדול בסנאט, תאפשר לו מרווח שכנוע פוליטי!

[לאוסף המאמרים על תפיסה ותפיסה חברתית ומשמעויותן, לחצו כאן]