[מאמר זה ראה אור במקור באתר של עמר דנק]
המחבר (ראו תמונה משמאל), סא"ל במיל' עמר דנק, עשה את שירותו הצבאי בחיל האוויר ובחטיבה האסטרטגית באג"ת. הוא מהנדס מערכות מידע, מוסמך ביחסים בין לאומיים מטעם אוניברסיטת חיפה. מרתוניסט...
* * *
לאחרונה פורסם, שנשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, הזמין את שר החוץ של איראן לפגישה בבית הלבן בזמן שהגיע לאו"ם בחודש שעבר. ההצעה הועברה דרך הסנטור הרפובליקני ראנד פול שנפגש עם זריף. בכך קיבלנו עוד אישוש לכך שטראמפ רוצה מו"מ עם איראן (ראו את הכתבה בניו יורקר למטה):
.
[לכתבה המלאה בניו יורקר, לחצו כאן]
הנחת העבודה שלי - לאור ההתנהלות האיראנית עכשיו, ובעשור שקדם להסכם הגרעין - שהאינטרס האיראני מעדיף הסכם על-פני פצצה (בשונה מהאינטרס הבסיסי של מנהיג צפון קוריאה).
לאור ההנחה הזאת, צריך להסביר מדוע האיראנים סירבו לפגישה. ההסבר שלי הוא, שהאיראנים לא סבורים שניתן להגיע לסיכום כלשהו עם טראמפ, לא בגלל שהוא אמן מו"מ (הוא לא), אלא בגלל שהמרחב בין המינימום של טראמפ למינימום האיראני הוא קבוצה ריקה. גם אם מניחים כמוני - שטראמפ מוכן לתת לאיראנים הכל, העיקר לקבל קצת יותר מאובמה - זה לא מתכנס לכך שבמצב הנוכחי, לאיראנים יהיו דרישות שלא יאפשרו לטראמפ להציג ניצחון היסטורי (כמו ערבויות לקיום ההסכם ופיצוי על הפרתו).
ההבדל היסודי בין האיראנים לשליט הצפון קוריאני, קים, הוא; שהם לא זקוקים לפוטואופ ולהכרה בלגיטימיות המשטר שלהם, שקים השיג בפגישות עם טראמפ. האיראנים הם שחקן לגיטימי בזירה הבינ"ל, נפגשים עם כל המדינות כשווים, ובעלי ברית של רוסיה (לעומת קים שמתקיים בחסות סינית רוסית).
לפני שנה עזב טראמפ את הסכם הגרעין, אחר כך פומפיאו הציב 12 תנאים בלתי סבירים. בעיתון שמדברר את ראש הממשלה הודיעו לנו שהחגיגה של איראן נגמרה.
[למאמרו של עמר דנק: '12 התנאים של פומפיאו – מזווית אחרת', לחצו כאן]
מהתנאים של פומפיאו (מופיעים למטה) לא נותר אפילו תנאי מספר 12. הסנקציות בשיטת "מקסימום לחץ" מכאיבות לאיראן, אבל לתכנית של טראמפ אין ענפים ואין עלים, ארה"ב נותרה ללא כלים משמעותיים להגביר את הלחץ או להגיב למהלכים איראניים שמפירה את ההסכם טיפין טיפין, בפרט, כאשר מלחמה אינה חלופה שטראמפ מעוניין בה.
מנגד גם לאיראנים אין כלים משמעותיים למעט הפרות מינוריות של המו"מ, כיוון שהם מעוניינים להיות בצד הצודק, בעיני השותפים האירופיים להסכם.
איראן וטראמפ נמצאים במבוי סתום, שכרגע נראה בלתי פתיר. עד ינואר 2021, הסכם הגרעין כבר יהיה אות מתה. גם אם כל הדמוקרטים יצהירו שבכוונתם לחזור להסכם, אם למישהו יש רעיונות כיצד ניתן למצוא מכנה משותף מינימלי, שיקום!
האם ייתכן שבחירה חוזרת של טראמפ תאפשר לאין תכנית שלו ללבלב? בודאי שייתכן.
האם לטראמפ יש מושג כיצד זה יכול לקרות? לדעתי לא. טראמפ מעוניין בפגישות מתוקשרות, לא בהסכמים רציניים שבהם צריך לוותר בצורה הדדית. איראן לא בדרך לכניעה. ההפגנות באיראן דועכות, והתקוות ל"נפילת המשטר" בגלל הסנקציות מתפוגג (אגב, גם התקוות היו יותר משאלת לב, שנועדה למנף תדמיתית את המהלך תוך התעלמות מהסיבות הפנימיות שהובילו למחאות).
ב-2002 נשא בנימין נתניהו נאום בקונגרס, והבטיח כמה נפלא יהיה כאן אחרי שיופל משטרו של סדאם חוסיין: איראן תחזור בתשובה, והשלום יפרח במזרח התיכון:
.
לגישה המקסימליסטית יש נטייה להיות קוסמת עד הרגע בו היא נתקלת במציאות. לדבקים בה יש את מלחמת העולם להתרפק עליה, אבל אם לא ניתן ללכת על הכל... כדאי שלתכנית יהיו ענפים, אחרת היא נשארת שדופה כמוט!
12 התנאים של פומפיאו:
- איראן חייבת למסור דין וחשבון מלא על ההיבטים הצבאיים שהיו לתכנית הגרעין שלה, ולנטוש באופן קבוע ובר-וידוא כל עיסוק בהיבטים אלו.
- איראן חייבת להפסיק להעשיר אורניום ולסגור את כור המים הכבדים שלה, ולעולם לא לעבד מחדש פלוטוניום.
- איראן חייבת להעניק לסבא"א גישה מלאה ובלתי מותנית לכל האתרים ברחבי המדינה.
- איראן חייבת לחדול מהפצת טילים בליסטיים ולעצור את פעולות הניסוי והפיתוח הקשורות לטילים בעלי יכולת גרעינית.
- איראן חייבת לשחרר את כל האזרחים האמריקנים המוחזקים תחת האשמות שווא, כמו גם את האזרחים של שותפותיה ובנות בריתה של ארה"ב.
- איראן חייבת לחדול לתמוך בארגוני טרור במזרח התיכון, לרבות בחזבאללה, חמאס, והג'יהאד האסלאמי.
- איראן חייבת לכבד את הריבונות של עיראק ולאפשר את הפירוק של המיליציות השיעיות במדינה.
- איראן חייבת להפסיק להעניק תמיכה צבאית במורדים החות'ים בתימן ולעזור בקידום פתרון פוליטי למשבר בתימן.
- איראן חייבת להסיג את כל הכוחות הנמצאים תחת פיקודה בסוריה.
- איראן חייבת להפסיק לתמוך בטליבאן ובארגוני טרור אחרים באפגניסטן ובאזור ולהפסיק לתת מקלט לאל-קאעידה.
- איראן חייבת למנוע מכוח קודס של משמרות המהפכה מלהעניק תמיכה למחבלים ולגורמים עוינים.
- איראן חייבת לחדול מההתנהגות המאיימת כלפי שכנותיה, ובכלל זאת לא לאיים בהשמדת ישראל.
