[בתמונה: למה התכוון אריאל שרון בהתנתקות? התמונה היא צילום מסך מתוכניות כאן 11]

[לקובץ המאמרים על ההתנתקות ותוצאותיה, לחצו כאן] [המאמר מבוסס בחלקו על כתבתו של אייל לוי במעריב, מה- 17/8/19. אנו מאמינים שאנו עושים בחומר שימוש הוגן] [לאוסף המאמרים על 'דחיפה' (Perturbation) ומהלומה מערכתית, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על חשיבה מערכתית, לחצו כאן]

עודכן ב- 22 באוגוסט 2022

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים. משמש היום כעמית מחקר במרכז בגין-סאדאת (בס"א), באוניברסיטת בר אילן.

*  *  *

אניגמה: למה התכוון ראש הממשלה לשעבר, אריאל שרון ז"ל בהתנתקות, בקיץ 2005?

שרון זיהה אז איפה עמד אז מפעל ההתנחלות ואיפה טעו מנהיגיו באי־היכולת לחברו לאהדת הציבור.

האם ביקש להשיג בגוש קטיף הישג דרסטי של דה־לגיטימציה למתנחלים, כי חשב שהם יעשו טעויות שעם ישראל לא יוכל לסבול ואז הוא יעבור לצעד הבא שהוא הנסיגה ביהודה ושומרון? (לוי, 2019).

ישנה טענה רווחת בציבור, ש"כעומק החקירות המשטרתיות שהיו נגד שרון, כך עומק העקירה"; אולם, מי שדבק בטיעונים כאלה, עושה, לדעתי, לעצמו עבודה קלה. שרון 'רכב' על אינטואיציה שזיהתה משהו עמוק בחברה הישראלית, כמו שאביגדור ליברמן מזהה שהמאבק נגד החרדים והמשיחיים ישרת אותו; ומרגע שזיהה אותו, עשה מעשה (לוי, 2019).

שורשיו של שרון ברוסיה, ותבנית/דפוס החשיבה האסטרטגית הסובייטית-רוסית תמיד דיברה אליו. גם הפעם הוא עשה, כדרכו, את מה שאני מכנה 'אסטרטגיה סובייטית-רוסית'. אני מכיר היטב את הגישה הזו, כיוון שגם אני פועל כך! (לוי, 2019).

[להרחבה בנושא: תבניות/דפוסים חוזרים, לחצו כאן]

[בכרזה: שורשיו של שרון ברוסיה, ותבנית/דפוס החשיבה האסטרטגית הסובייטית-רוסית תמיד דיברה אליו... תמונתו של ולדימיר פוטין היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי 6964520 לאתר Pixabay]

בין תבנית חשיבה רוסית למערבית

תבנית חשיבה מערבית מסתמכת על תכנון מוקדם ומדוקדק: על מהלך רציונלי, שבנוי על תכנון מהסוף להתחלה. אתה מגדיר לאן אתה רוצה להגיע ואז בוחן את הדרך, ככה עושים פס ייצור. אין מצב שאמרתם למנהל ‘תייצר מכונית' וייצא אוטובוס.

אבל במלחמה יש גם יש! הסובייטים הבינו לעומק את ההיגיון הזה. תבנית החשיבה הסובייטית-רוסית גורסת, שמהרגע שהלחימה מתחילה, המערכת משתנה: נוצרים דברים חדשים. לכן, צריך לייצר גלים דרך פעולה, ואחר כך לגלוש על הגלים שיצרת! התפיסה הזו משתקפת היטב בפלישה הרוסית לאוקראינה ב- 2022. מרגע שקרסו הנחות היסוד שהניעו את המנהיג הרוסי, הוא התאים את עצמו במהירות למציאות החדשה ושינה את מטרות המלחמה בהתאמה...

[להרחבת המושג, 'מערכת מורכבת', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על יחסי רוסיה - אוקראינה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על ההיבטים השונים של מטרה, לחצו כאן]

[בכרזה: האלוף במיל' גרשון הכהן על תבנית החשיבה הסובייטית רוסית. התמונה המקורית היא צילום מסך. הכרזה: ייצור ידע]

להעביר מערכת למציאות חדשה...

הגישה הזו מבוססת על המושג 'דחיפה' (‘Perturbation’), הלקוח מתורת המערכות המורכבות ומתורת הכאוס: דחיפה היא עשיית מעשה שמשנה מציאות ומזיז מערכת מורכבת ממצב אחד ('מושך' בתורת המערכות המורכבות) למצב חדש (רזי ויחזקאלי, 2007, ע' 222).

מילה נוספת בעברית שיכולה לתאר נכונה את המושג היא 'זריקה' מלשון 'לזרוק' – אירוע או תופעה שמשנה קיצונית את מהלך העניינים השוטף ואת מצב שיווי המשקל שהיה עד לאותה נקודה ו'זורק' את המערכת למצב חדש.

[להרחבת המושג: 'דחיפה', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'מושך', לחצו כאן] [להרחבה בנושא 'תורת המערכות המורכבות', לחצו כאן] [להרחבת המושג, 'מערכת מורכבת', לחצו כאן] [להרחבה בנושא 'תורת הכאוס', לחצו כאן]

[בתמונה: דחיפה... לטלטל את המערכת המחייבת שינוי... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]

שרון הבין שביהודה ושומרון הוא מסודר ובעזה הוא תקוע...

לכן, הוא יצא למהלך שהגיונו הוא הטלטלה: אתה נותן בעיטה למערכת ואומר ‘נראה מה יהיה'; ואז, פועל ומנצל הזדמנויות על פי ההתרחשויות בשטח...

ולדימיר פוטין פועל ככה. נכנס לסוריה; ואחרי זה בבת אחת הודיע שהוא יוצא... (לוי, 2019).

[תמונתו של ולדימיר פוטין משמאל, היא תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0,  שהועלתה על ידי Mark Rain לאתר flickr]

אתה יוצר וקטור למערכת שמתארגנת מחדש ואז לומד ובוחן הזדמנויות. שהרי לתקוף בעזה זה מומנטום יזום; וגם לסגת זה מומנטום יזום, וזו תפיסה סובייטית ברורה (לוי, 2019).

כששרון יצא באופן חד־צדדי, המערכת יצרה מכלול של שינויים, חלקם טובים וחלקם רעים:

• שינוי אחד מבורך הוא הפיצול שחל במחנה הפלסטיני לשתי מדינות. זה שינה לחלוטין את מערך היחסים הבינלאומיים; ואת יחסן של מדינות לפלסטינים; והחליש מאוד את האויב העיקרי שלנו, שטוען לריבונות על שטחי מדינת ישראל.
• ובראיה ארוכת טווח, גם "האביב הערבי" יכול להיחשב תוצר של משק כנפי הפרפר של ההתנתקות.

אריאל שרון הלך לעולמו לפני שהמבצע הכולל שיזם הושלם. למה התכוון בדיוק, לא נדע לעולם; אבל משימת ההתמודדות עם תוצאותיה, מוטלת על כתפינו...

[על אפקט הפרפר בתורת הכאוס, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על ההתנתקות ותוצאותיה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'דחיפה' (Perturbation) ומהלומה מערכתית, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על חשיבה מערכתית, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2022), יחסי רוסיה – אוקראינה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 21/1/22.
• פנחס יחזקאלי (2014), מטרה אסטרטגית, ייצור ידע, 2/5/14.
• אייל לוי (2019), "ההתנתקות הייתה טעות": האיש שפיקד על הכוחות המפנים פותח את הפצע, מעריב, 17/8/19.
• רזי עפרון, יחזקאלי פנחס, העולם איננו ליניארי - תורת המערכות המורכבות - גורם חדש בניהול, תל אביב, משרד הביטחון, ע' 30, עמ' 58-56, 222.
• פנחס יחזקאלי (2014), מושך, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), תורת המערכות המורכבות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מערכת מורכבת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), תורת הכאוס, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), דחיפה - (‘Perturbation’): להזיז מערכת למצב חדש, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), תבנית - דפוס חוזר, ייצור ידע, 12/6/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מערכת מורכבת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), אפקט הפרפר, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2024), חשיבה מערכתית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 15/1/24.