[בתמונה: נטילת דם ורידי... התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי MatthewLammers. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 4.0]

אסתר אברג'ל היא פלובוטומיסטית מומחית בקופת חולים כללית

*  *  *

נטילת דם ורידי ברפואה, הוא הליך של נטילת דגימת דם מוריד של נבדק, לצורך ביצוע בדיקות מעבדה דיאגנוסטיות. אצל חלק מהמטופלים זהו הליך קל ופשוט יחסית.

אצל אחרים - המכונים בעגה המקצועית: 'אנשים מאתגרי ורידים' - כל נטילת דם כרוכה בסיוט ממש. שם במיוחד, רמת מומחיותו וניסיונו של הפלובוטומיסט קריטיים לחוויה של המטופל ולכאביו....

החדשנות המהירה - שמתרחשת בתחום הבריאות על תחומי ההתמחות השונים שבו - אינה פוסחת גם על תחום הזה. ההתפתחויות הטכנולוגיות בתחום בדיקות הדם גורמות לרבים להאמין, כי בעתיד הקרוב, הטכנולוגיות החדשות, לשאיבת דם ורידי, יחליפו את הפלובוטומיסטים במרפאות ובקופות החולים.

הבשורה שהכזיבה...

בשנת 2014 נפל, לכאורה, דבר בתחום הפלובוטומיסטיקה: יזמית צעירה בשם אליזבת הולמס - שהקימה ב־2003 את הסטארט-אפ תרנוס (Theranos) - קראה תגר על דרך ביצוע בדיקות הדם המוכרת, והבטיחה פיתוח חדשני של בדיקות דם ביתיות.

ההתלהבות הייתה אדירה. המגזין "פורבס" כינה אותה: היזמית הצעירה המצליחה ביותר; מגזינים התחרו בשיבוץ תמונתה בעמוד בשער (ראןו אותה למטה על שער הפורצ'ן...); ו'תרנוס' הצליחה לגייס במהירות 400 מיליון דולר לפי שווי אסטרונומי של כ־9 מיליארד דולר; כמו גם, שמות נוצצים רבים לדירקטוריון שלה... אבל הבשורה הסתיימה באכזבה. 'תרנוס' הסתבכה עם הפיתוח שלה (ועם הרשויות...) ונסוגה ממנו...

[בתמונה: אליזבת הולמס - כוכבת לרגע... ההר הוליד עכבר אבל המגמה לא ניתנת לעצירה...]

יחד עם זאת, המגמה שנולדה עם תרנוס, להקל על אוכלוסיית הנבדקים הולכת ומתעצמת; וכבר שמענו על פיתוח ישראלי שהצליח לתת תוצאות בדיקות הזהות לבדיקות המעבדה מטיפות דם ספורות; והוא יוצב בקרוב מאוד לניסוי בחדרי המיון.

האם עידן ההפלובוטומיסטים מתקרב לסופו?

קשה להניח...

בראש ובראשונה צריך להכיר בכך, שבפעילויות - המבוססות יותר על אינטראקציה בינאישית - קשה מאוד למצוא תחליף לגורם האנושי: אמפתיה, חמלה, יצירתיות וכישורי פתרון בעיות - מהווים מרכיב חשוב במשימות מבוססות אינטראקציה, כמו שאיבת דם  בילדים ובחלק מהמבוגרים; או בסיטואציה אחרת של חרדת המטופל מהסביבה הרפואית; או בזיהוי חרדה אצל המטופל וטיפול בה, על ידי תשומת לב. מצבים כגון אלה מחייבים כישורים כגון: מיומנויות תקשורת פנים מול פנים; ולפעמים, טיפול באיבוד הכרה של המטופל והדאגה לביטחונו.

למרות שהעבודה הפיזית והמאומצת עם אנשים ביום יום יכולה להיות שוחקת וחסרת הכרת תודה, אני יכולה להעיד על עצמי, שאני מביאה הרבה תשוקה ואהבה למקצוע בכל יום עבודה - וחושבת באופן אישי על כל מטופל ומטופל, שמניח את ידו בתוך ידי, מתוך אמונה וידיעה שאעשה בשבילו את העבודה בצורה הרגישה, המכבדת והמשמעותית ביותר עבורו, בפרק זמן קצר; ללא כאב ונזק ככל הניתן. הסיפוק והשגת היעדים שמניתי למעלה הם הדרייב האישי שלי בעבודה.

האהבה למקצוע נולדה אצלי מתוך כאב אישי עמוק ו'טנגו נצחי' עם מחלת הסרטן במשפחתי, בו איבדתי לטובת המחלה את שני הורי ואחותי. הימים, החודשים והשנים הארוכות, בהם ישבתי מול אחותי הגוססת; חוסר התקווה והפרוק הפיזי של משפחתנו - כל אלה הביאו אותי להילחם ולמרוד במחלה בכל כוחי. התקוות והמראות - שליוו אותי בזמן הארוך שביליתי עם אחותי בבית החולים - עשו אותו לבית שני עבורי; והמקום בו תמיד חזרתי אליה בזיכרונות.

[בתמונה: האם עידן המבחנות הצבעוניות הולך להיעלם? התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Tannim101. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY 3.0]

ההתמחות שלי באה כתוצאה של חידוד בלתי פוסק של המיומנויות למציאת הוריד האולטימטיבי והגישה אליו שוב ושוב, העבודה היומיומית בבית חולים, עם:

• אנשים מאתגרי ורידים, עקב טיפולי כימותרפיה;
• או קטועי גפיים;
• אנשים שגופם נפוח מרוב נוזלים ובצקות, שהגישה הוורידית אליהם כמעט חסרת סיכוי;
• מבוגרים שמחכים לגואלם;
• ותשושים מחוסרי ורידים, כגון חולים ב- Scleroderma - מחלה אוטואימונית כרונית, שגורמת לעור להפוך עבה; ולאבד את גמישותו;
• מצולקים לאחר שריפה;
• או להבדיל, נרקומנים, שמיצו את כל הוורידים בגופם והגישות אליהם...

ויש עוד מקרים ודוגמאות רבים לצורך בכישורים, במיומנות וביצירתיות אנושית, במקרים חסרי תקווה לשאיבת דם ורידי.

הטכנולוגיות החדשות - המוצעות כיום בתחום - עדיין רחוקות מאוד מביצוע התפקידים הללו. בינה מלאכותית למשל, עשויה לפנות זמן יקר בחדרי מיון ללקיחת ספירת דם פשוטה. אך בדיקות מורכבות יותר יבצעו על ידי הפלובוטומיסט וישלחו למעבדה לתוצאות איכותיות ואמינות, לטיפול מיטבי במטופל.

ככל שהטכנולוגיות תתפתחנה, יהיו המכשירים הללו מעורבים יותר ויותר בתהליכי נטילת הדם; אבל, עוד שנים רבות זה יקרה לצידו של אדם מקצועי, אשר מבין את הרגישות ונקודות התורפה של המטופלים, שנותנים משוב רלוונטי ומעורבים לאורך כל תהליך.