[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי PublicDomainPictures לאתר Pixabay]
ד"ר אבי ברוכמן שירת במשטרת ישראל בתפקידי פיקוד מטה והדרכה. בתפקידו האחרון שימש כראש המחלקה לשיטור קהילתי, בדרגת ניצב משנה. הוא עוסק במחקר ייעוץ והוראה בתחומי קרימינולוגיה ומערכת אכיפת החוק.* * *
לאחרונה, נחשפנו לדוח הנזיקין של משטרת ישראל לשנת 2018:
המשטרה שילמה בשנה זו - בגין מעשי רשלנות שבוצעו במהלך פעילותה - 23.5 מיליוני שקלים כפיצויים, הן במסגרת דרישות פיצוי שהופנו אליה והן במסגרת תביעות שהוגשו לבתי המשפט.
לצורך השוואה, בשנת 2017 שילמה המשטרה 22.6 מיליוני שקלים פיצויים. הסכום הגבוה ביותר באותה שנה שולם בגין שימוש בכוח, ועמד כ-7.5 מיליוני שקלים.
בשנת 2015 שילמה המשטרה 15,219,608 ₪. הגידול ברור...
בסך הכל שילמה המשטרה בחמש השנים האחרונות כ-100 מיליוני שקלים בגין תביעות שהוגשו נגדה - כך עולה מנתוני הנזיקין שפורסמו על ידי המשטרה:
[למאמר המלא של איציק סבן ב'ישראל היום', לחצו כאן]
לא צריך להיות פרופסור לכלכלה, מומחה בראיית חשבון ואו מומחה במנהל עסקים כדאי לזהות את גודל המחדל. ברשויות מקומיות בהן התגלו פערים גדולים בתקציבן, השר הממונה שר הפנים מינה חשב מלווה מטעמו ובמקרים חריגים ראש רשות ממונה על מנת שיבריא כלכלית את הרשות המקומית. בחברות פרטיות וציבוריות היה נדרש המנכ"ל לתת הסברים ובמקרים רבים היה מודח מתפקידו על אחריותו בניהול כושל. בחברות כאלו יש דירקטוריון שיש לו גם אחריות חוקית למאזני הרווחה, תחום שננסה במאמר זה להקבילו לארגון המשטרה.
ארגון המשטרה מוגדר כ"ארגון ממשלי ציבורי שתכלית קיומו הוא להגן על האדם ועל זכויותיו ולפעול למען איכות חיו" (גימשי, 2007). מכאן, נחזור לכותרת של המאמר, ארגון המשטרה הוא ארגון של הציבור וקיים בשביל הציבור. ברם, התקציב שהארגון מקבל מאתנו , מתקציב המדינה, מבוזבז על חוסר מקצועיות, עוולות שנעשות על ידי שוטרים כנגד אזרחים שהם הציבור. במאמרים בעבר התייחסנו לתרבות המשטרתית הקלוקלת. אחד ממאפייניה של תרבות זאת, ניתוק וסגירות בפני הציבור. כאשר אין יחסי גומלין בין המשטרה, נוצר מצב של חוסר אמן וחוסר תמיכה ציבורית.
[למעלה: כרזת מחאה שפורסמה ברשתות החברתיות, לאחר שפורסם שסכום הפיצויים בגין עוולות ששילמה המשטרה לאזרחים ב- 2015 עמד על 91,580,862 ש"ח. היוצר: משה הלוי. התמונה הועלתה ע"י עו"ד פנחס פישלר לקבוצת הפייסבוק: לואי דה פינס]
כיצד מתקיימים יחסי הגומלין בין המשטרה והציבור?
לצורך הדיון נציג שתי דוגמאות מהעולם האחת מיפן והשנייה אנגליה.
ביפן, משטרה לאומית אחת (כמו בישראל), הכפופה לראש הממשלה, משטרה זאת מופעלת על ידי ועדה לאומית לביטחון הציבור. ועדה זאת מורכבת משישה חברים בראשות שר בקבינט הממונה על ידי ראש הממשלה. מפקד המשטרה הלאומית מתמנה לתפקידו על ידי אותה ועדה והוא אחראי על ניהול המשטרה.( כלומר...ועדה של הציבור קובעת מי יהיה המפכ"ל).
במבנה הארגוני מתחת לרמה הארצית משטרת יפן נחלקת ל- 47 משטרות מחוזית. הפיקוח על משטרת המחוז נעשה על ידי ועדה אזרחית מחוזית לביטחון הציבור שממנה המושל. מכאן, שיש איזון ומגבלות על ארגון המשטרה על ידי ועדות אזרחיות ציבוריות שמפקחות עליה.
באנגליה, מודל המשטרה מכונה "שיטור משותף" ואו "שיטור מאוזן". המשטרה באנגליה מורכבת מ- 43 ארגוני משטרה, הכפופים לממשלה (לשר הפנים; ל- Home Office) ולרמות המקומיות ברחבי המדינה יחד. בעיר לונדון פועלים 2 ארגוני משטרה מתוך 43 הארגונים. למשרד הפנים סמכויות משמעותיות כלפי המשטרות והוא מתקצב 51% מתקציבן, כאשר 49% מהתקציב מגיע מועדות המשטרה האזוריות.
מעל כל אחד מארגוני המשטרה יש "רשות משטרה" (Police Authority). זהו גוף אזרחי ציבורי, שממיצג את תושבי האזור ,כאשר, בין תפקידיו: תקצוב, מינוי מפקד המשטרה וסגניו, פיטורי מפכ"ל, גודל המשטרה, עדכון לגבי עבירות משמעת של שוטרים, וטיפול בדיני נזיקין שמוגשים כנגד שוטרים. בנוסף, הפיקוח על ארגוני המשטרה נעשה על ידי שמונה מפקחים (Inspector of Constabulary) שהיו בעברם מפקדי ארגוני משטרה והם מפקחים על ארגוני המשטרה מטעמו של שר הפנים.
השר לביטחון הפנים ומשרדו אינם יכולים לייצג נכוחה את רחשי הציבור ולפקח פיקוח אמתי על המשטרה בישראל. מחויבת חשיבה אמתית, אחרת ואמיצה לאמץ ואו להתאים מודל פיקוח על המשטרה, ולשלב ועדה אזרחית מעיין דירקטוריון אזרחי שיפקח על המשטרה באופן שוטף, זאת על מנת לצמצם ככל האפשר את הכשלים של המשטרה שבאים לידי ביטוי בדוח הנזיקין שלה.
[למאמר: 'דירקטוריונים למחוזות המשטרה ולאגפיה', לחצו כאן] [להרחבה על מועצות מייעצות לגופי משטרת ישראל ולשירות בתי הסוהר, לחצו כאן]
המשטרה היא הציבור והציבור הוא המשטרה... חייבים לעשות מעשה!
מקורות
- גימשי, ד' (2007) מערכת הצדק בפלילים.
- איציק סבן (2019), הנתונים נחשפים: המשטרה שילמה יותר מ-100 מיליון שקלים פיצויים על רשלנות בחמש שנים, ישראל היום, 19/8/19.
- פנחס יחזקאלי (2015), מועצות מייעצות לגופי משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר, ייצור ידע, 15/12/15.
- פנחס יחזקאלי (2014), דירקטוריונים למחוזות המשטרה ולאגפיה, ייצור ידע, 6/11/14.
מאמר מעולה.
גם תשלום פיצויים בסך של 1 ש"ח מעיד על טעות בשיקול הדעת שחלקו הגדול נובע מאי הבנת התפקיד. צדק ד"ר ברוכמן בקביעתו כי הצבור והמשטרה חד הם. כל עוד דבר לא לא יופנם נמשיך להיתקל בבעיות קשות.
ד"ר אבי זלבה, קרימינולוג
אבי.
אתה טועה במספרים.
תקציב המשטרה הוא במיליארדים ולא מיליונים.
משנה את כל התמונה .5 שנים תקציב משטרה מעל 50 מיליארד ש"ח….
על פי מפתח התקציב, תקציב מ"י עומד על כ – 12 מיליארד ש"ח לשנת התקציב 2017.
2.82 = גמלאות
6 = שכר
1.7 = קניות
0.6 = רכישת שירותי כח אדם (???)
0.32 = מטא"ר
——————
אני לא רואה סעיף שנקרא "הדרכה". משטרת ישראל מניחה שאם יקחו מישהו, ילמדו אותו במשך 4 חודשים את סעיפי החוק, שימוש באמצעים וישתמשו בו תוך כדי התקופה גם כבשר תותחים – המישהו הזה יהיה שוטר בכל רמ"ח אבריו.
אז זהו – שלא.
אין לי פרטים על אורך מסלולי ההכשרה בעולם אבל אני מוכן לחתום – ששלנו הכי קצר אחרי זימבבואה – וגם זה לא בטוח.
לא ניתן לחנך למקצועיות ולהקנות שיקול דעת מבוסס ערכים והבנת השטח תוך 3-4 חודשים ולא יעזור כלום – פשוט אי אפשר.
חוסר המקצועיות חרות על דגל ההכשרה של המשטרה ואני רואה את זה כבר 40 שנה, ורק 6 כשוטר מן המניין. כל השאר – כמתנדב. למרבית צערי – הרבה מדי שוטרים שאני פוגש אינם מבינים כלל את תפקידם ו"באים לעבודה". 15 מליון ש"ח זה כנראה כסף קטן במשטרה – הוא באמת לא מספיק כדי להוסיף אפילו שבוע של הכשרה. מה שכן – ניתן היה לרכוש בעזרתו 100 ניידות – ואולי הייתי זוכה לעבוד על ניידת שלא חצתה את סף חצי מליון הקילומטרים…
פספסת כמה אפסים בתקציב המשטרה 2014 אבל מה זה חשוב…