[התמונה היא צילום מסך מהראיון עם גרשון הכהן ברשת ynet. הראיון המוקלט מופיע בסוף המאמר]
[לאסופת המאמרים בנושא המלחמה הבאה, לחצו כאן]
[מאמר זה מבוסס על ראיון טלוויזיוני, שנתן האלוף גרשון הכהן ל- , ב- 25 באוגוסט 2019]
אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים. משמש היום כעמית מחקר במרכז בגין-סאדאת (בס"א), באוניברסיטת בר אילן.
* * *
הפער שבין צה"ל לאויבים מסביב הולך ומצטצם; ולא בגלל שצה"ל נחלש. ההפך הוא הנכון. צה"ל משתפר מאוד אבל הפער הולך ונסגר, כיוון שמוצרי מדף פשוטים - שאזרח יכול לקנות באיביי, כמו רחפנים, מל"טים, כמו טלפונים סלולריים שניתן להפעיל איתם מטען חבלה וכדומה - הם תחת הישג ידו של כל אדם, ואלה היום מערכות נשק. משמע, אנחנו נמצאים בעידן חדש.
לפני עשרים שנה היה צה"ל אחד הצבאות היחידים בעולם שהפעילו מזל"טים. בסוף, העליונות הטכנולוגית ממצה את עצמה: כשם שכולנו היום יודעים לנהוג וכולנו מפעילים מחשב; כך יש לכולם מערכות נשק די דומות.
גם האמריקנים הבינו את זה. עוד בתקופת הנשיא, ברק אובמה, נעשתה עבודה אצל מזכיר ההגנה דאז, אשטון קרטר (ראו תמונה משמאל), והוא קבע לאורה, כי תם עידן העליונות הטכנולוגית האמריקנית!
[התמונה משמאל - של מזכיר ההגנה האמריקני האחרון בעידן אובמה, אשטון קרטר - היא נחלת הכלל]
חשוב להבהיר: המירוץ הטכנולוגי הוא אין סופי, אבל כמו בכל דבר, יש בו סוג של תפוקה שולית הולכת ופוחתת. משמע, הפער - בין זה שמוביל לזה שלקח מוצר מדף פשוט והתאים אותו לצרכיו - הולך ונסגר.
זה מחייב את מדינת ישראל בזירה הסורית ליצור חיכוך. הוא בהחלט מסכן אותנו ויכול לצאת משליטה ולהביא למלחמה, אבל אם נמנע מזה, זה ילך ויצטבר כמו שהצטברו מעל מאה אלף רקטות מסביבנו, שיכולים היום לאיים על מרכזי אוכלוסיה וריכוזים אסטרטגיים.באיום הנוכחי - הפריסה האיראנית - אנחנו מטפלים לפני שזה קורה; החיכוך הזה מלמד. הוא יוצר תודעה, גם אצלנו וגם אצל אויבנו; ואולי דווקא החיכוך המתמיד הזה יוכל בעתיד, למנוע מלחמה.
אינני מודאג מן האויב. אני מודאג מעצמנו. אנחנו יכולים להזיק לעצמנו אם נרדם. אם נסמוך הסתמכות יתר על העליונות שלנו; ונעריך הערכת חסר את יכולות האויב. דוגמה לגישה כזו היא למשל, המאמר האחרון של אהוד ברק ב'הארץ' - שמציע לנו שוב 'היפרדות' ושתוצאות מה שהוא מציע, יביאו לנו את משמרות המהפכה ומיליציות שיעיות לגבול כפר סבא...
[למאמרו של אהוד ברק ב'הארץ', לחצו כאן]
העליונות הטכנולוגית הישראלית מאותגרת היום יותר ויותר. מערכות שנתנו לנו יתרונות גדולים בעבר, הניתנים היום לרכישה בקלות באיביי. כשהצד השני משלים את הפער בקלות ובזול, הולך היתרון ומצטמצם, ונוצר שווי משקל.
לכן, אין ברירה אלא להעז וללכת על הסף. זה למשל, מה שעושה יחייא סינואר בפיקחות רבה בעזה, בשנה וחצי האחרונים. כשיש לך כוח, אם אינך מעז ללכת ולהפעיל אותו, אז אין לו משמעות! מבחינה זאת, עצם המוכנות להעז ולפעול - גם אם נשגה וגם אם נגיע בטעות למלחמה שלא רצינו בה - עצם זה הוא סוג של הרתעה.
וצריך לזכור עוד, שנוצרת מולנו מערכת אחודה בסוריה ובלבנון, והיא מתהדקת. היא יוצרת איום שהולך וסוגר עלינו. יש חיזבאללה בקרבת הגבול. ואחד היתרונות בנשקים החדישים של תקופתנו, כמו רחפנים, שאתה יכול לשים אותו בבגאז' של האוטו. אתה הולך לעבודה, באוטו פשוט ליד הגדר, לגזום את המטע, פותח את הבגאז' ומשחרר רחפן תקיפה לאוויר. זוהי מלחמה היברידית, במובן הזה שסימני ההיכר הצבאיים המובהקים - המוכרים לנו מהעבר - נעלמו.
ולזה צריך להוסיף את הקשרים של איראן עם חמאס בעזה. זה הכל מערכת גדולה אחת, כולל ההצלחות של האיראנים עם החות'ים בתימן; וכדאי ללמוד לעומק את כישלונות צבא סעודיה לדכא אותם. הצבא הסעודי הוא צבא טוב ומצויד היטב. אבל האיראנים נתנו בידי החות'ים מערכות נשק מתקדמות, כולל טילי שיוט, לטווחים של מאות קילומטרים.
כל הדבר הזה הוא זירה אחת כוללת-גלובלית שמקיפה אותנו. מבחינה זו, היו לנו עשר שנים נוחות מאוד, עם האביב הערבי ומלחמת האזרחים בסוריה. עכשיו מתארגנת מערכת חדשה, קשה למנהיגים פוליטיים לבוא ולספר לנו ש"עננים מתקדרים מעל ראשנו",
![[התמונה משמאל - של מזכיר ההגנה האמריקני האחרון בעידן אובמה, אשטון קרטר - היא נחלת הכלל]](https://he.wikipedia.org/wiki/אשטון_קרטר#/media/קובץ:Ash_Carter_DOD_Secretary_Portrait.jpg){kind=link}