ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.
* * *
אחד הספרים המעניינים שראו אור בעת האחרונה הוא ספרו של יובל דרור: 'קוד סמוי' - כל מה שלא רוצים שתדעו ואתם חייבים לדעת על החיים בעידן הדיגיטלי.
כדרכי, לא אטפל בכל הספר ובמסריו, אלא אתן לכם טעימה מאחד התחומים שבהם הוא עוסק, ולאו דווקא המרכזיים שבהם.
בתחילת הספר, מסביר דרור את תופעת 'אפקט הפרפר' או 'משק כנפי הפרפר' (Butterfly Effect) שמהווה את בסיסה של תורת הכאוס (מבלי לקרוא לה בשמה...).
משמעותו של 'אפקט הפרפר' היא, שאירוע פעוט ערך בצד אחד של העולם יכול לגרום לתגובת שרשרת שאיננה ליניארית; שאינה ניתנת לחיזוי, שתביא לתוצאות הרות גורל בצידו השני, מבלי שיתחייב קשר ישיר ביניהם.
[להרחבה בנושא 'אפקט הפרפר', לחצו כאן] [להרחבה בנושא: 'תורת הכאוס', לחצו כאן][לקובץ המאמרים על ליניאריות וחוסר ליניאריות, לחצו כאן]
ההסברים שנתן דרור לתופעה זו, הם, לטעמי, היפים והמובנים שמצאתי בספרות. הוא ממשיל את "משק כנפי הפרפר" לטיפת דיו הנופלת לתוך כוס מים:
"שחקן חדש שמצטרף לסביבה, פועל כמו טיפת דיו שמטפטפים לתוך כוס מים צלולים. טיפת הדיו אינה מייצרת סביבה, שבה מתקיימים מים צלולים ולצדם טיפת דיו, אלא מובילה לערבוב של כל המולקולות, שמשנה את צבע המים (לסגול לא ברור); את הטעם שלהם (ארומה של עט נובע); את חשיבותם הבריאותית (מומלץ להימנע); את ערכם הכלכלי (לא שווים אגורה שחוקה); וכן הלאה. טיפת הדיו משנה את הסביבה כולה (ע' 18-17). הנה לכם: כל תורת הכאוס על רגל אחת!
'אפקט הפרפר' של חזרת הזאבים לפארק ילוסטון
את הדוגמה המצוינת ל'אפקט הפרפר' שלף דרור מספרו של הסופר והאקטיביסט הבריטי ג'ורג' מונבּיוֹט, (George Monbiot), שעוסק בחזרת הזאבים לפארק ילוסטון (ע' 17-14):
“הפארק הלאומי ילוסטון הוא משמורות הטבע הפופולריות והייחודיות בארצות הברית, ובעולם. עד אמצע שנות ה־20 של המאה הקודמת, בני האדם צדו והכחידו את כל הזאבים בפארק. 70 שנה אחר כך, ב־1995, הוחלט להחזיר את הזאבים אל המרחב העצום. זה גרם לתגובת שרשרת אקולוגית...
כאשר הזאבים וחזרו על הפארק, הם החלו, לא רק להרוג את האיילים הקנדים - שאוכלוסייתם גדלה עד אז בצורה ניכרת - אלא גם להשפיע על התנהגותם: האיילים החלו להימנע משיטוט בעמקים ובערוצי הנחלים, כי שם הזאבים יכלו ללכוד אותם ביתר קלות.
כתוצאה מכך, עשב ועצים, שכמעט ונעלמו באזורים אלו - איילים קנדים הם יצורים רעבתניים, שמחסלים תשעה קילוגרמים של צמחייה ביום - החלו לצמוח בחזרה; ובתוך שש שנים, גבהו העצים פי חמישה.
העצים, שגדלו בגדות הנהרות והנחלים, סיפקו צל ומחסה לדגים ולבעלי חיים ימיים אחרים כשבו למערכת האקולוגית, לאחר היעדרות ארוכה. גם מספר ציפורי השיר הלך ותפח, בתוך כמה שנים.
הצמחייה מתחדשת בגדות הנהרות הובילה לריבוי אוכלוסיית הבונים; ומספר המושבות שלהם גדל, ממושבה אחת ב-1996 ל-12 מושבות ב-2009. גם בונים יוצרים סביבות חדשות באמצעות הסכרים שהם בונים. בסביבות מחיה אלו הופיעו בעלי חיים נוספים, כמו: לוטרות, ברווזים, צפרדעים ועוד. הזאבים הרגו גם זאבי ערבות, מה שהוביל לגידול באוכלוסיית הארנבים והעכברים; שבתורה, הובילה לגידול במספר העיטים, הניצים, השועלים והגיריות, שצדו אותם, וזהו הוביל לגידול במספר הדובים, שנהנו מהפגרים שהותירו ציפורי הטרף, וטרפו את עופרי האיילים הקנדים, מה שתרם להפחתה נוספת במספרם של האחרונים.
שיעור הנתרן באדמה ירד בין רבע למחצית, כיוון שצמצום מספר איילים הוביל לצמצום כמות הגללים שלהם, אחד המקורות העיקריים להצטברות ושל נתרן. ירידה בשיעור הנתרן הובילה להופעתם של מיני צמחים שלא נראו בפארק עשרות שנים. העצים שגדלו על גדות הנהרות הובילו לירידה בקצב הבלייה של הגדות; ולכן, הנהרות - שקודם לכן התפתלו בשל התמוטטות הגדות - הפכו יציבים וישרים יותר.
זה אולי נשמע מוזר... אבל הנהרות שינו את מסלולם בגלל הזאבים. דוגמה זו מלמדת, לא רק על ההשפעה שיש לשחקן חדש על סביבה קיימת, שהוא נכנס אליה; אלא גם מצביעה על השפעתו העקיפה על שחקנים אחרים, שפועלים בסביבה. לכאורה, אין להם קשר ישיר אליו, ובכל זאת, הם מגיבים לעצם נוכחותו...".
מקורות והעשרה
- יובל דרור (2019), 'קוד סמוי' - כל מה שלא רוצים שתדעו ואתם חייבים לדעת על החיים בעידן הדיגיטלי, כנרת זמורה דביר.
- פנחס יחזקאלי (2019), ליניאריות וחוסר ליניאריות באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 14/8/19.
- פנחס יחזקאלי (2014), אפקט הפרפר: הכל בגלל מסמר קטן..., ייצור ידע, 11/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), תורת הכאוס, ייצור ידע, 12/4/14.
