[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי suju לאתר Pixabay]

[לאסופת המאמרים בנושא המלחמה הבאה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על חימוש מדויק לכוחות היבשה, לחצו כאן]

אלי בר און הוא כלכלן המתמחה בניתוח מערכות וחקר ביצועים

*  *  *

אתמול כשצפינו בטלוויזיה בחדשות ראינו כתבה בה ראש הממשלה מסביר למשפחה בקריית אתא את ההבדל בין רקטה סטטיסטית לטיל מדויק.

ניכר היה שבני המשפחה אנשים רגילים, מתקשים להבין. זאת, למרות שנתניהו היטיב להסביר להם, שכעת החיזבאללה והאחרים יכולים בקלות - ורק אם ירצו - לפגוע בכל מבנה מוגדר בסביבתם, כולל בבניין בו הם מתגוררים וכולל במפעלים המסוכנים הסמוכים.(מי שמתגורר בקריות יודע).

לצערי, מערכת הביטחון - כשם שלא השכילה להתמודד עם הנושא הכבד הזה - גם לא טרחה (לדעתי במכוון) להסביר לציבור התמים, את ההבדל המהותי בין רקטה סטטיסטית וטיל מדויק; להוציא, כמובן, את חיל האוויר, שמשתמש שנים רבות בפצצות חכמות.

עתה, הציבור בצדק מבולבל, ומרביתו מתקשה להבין את חומרת האיום שנחת לפתע על ראשו.

מה השתנה בחודשים האחרונים? מה השתנה וכל כך לחומרה שאנחנו חייבים לתקוף כל יום בכל מקום במזרח התיכון?

רבותי, אנחנו מבצעים מלחמת מאסף שלא תצליח לעצור את הבלתי נמנע. לאמור, במוקדם או במאוחר כל הרקטות הכבדות וארוכות הטווח שלהם יוחלפו בטילים מדויקים מאוד. בנוסף, ירכשו טילים מדויקים חדשים עוצמתיים יותר.

זו דרך העולם מאז קיים האדם. "ישן מפני חדש תוציאו". בדיוק כפי שהעגלות הרתומות לסוסים ולחמורים הוחלפו במכוניות. כך גם מכונות הכתיבה במדפסות הממוחשבות, עששיות הנפט לתאורה בנורות החשמל, ספינות המפרש בספינות ממונעות ועוד ועוד.

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי klimkin לאתר Pixabay]

הסבר כללי

רקטה סטטיסטית - שמכונה גם רקטה ארטילרית - משוגרת לכיוון כללי של האזור, העיר, המתקן החיוני, שמתכוונים לפגוע בהם.

בגלל גורמים רבים, הרקטה נופלת באזור הכללי בו ממוקמת המטרה:

• זווית שיגור לא מדויקת;
• בערת מנוע לא מדויקת, מבחינת משך הבערה ועוצמתה;
• ובעיקר, התנועה באטמוספרה, שאינה אחידה מבחינת לחץ האוויר; ומתקיימים בה תנועות אוויר (רוחות).

יש קשר בין המרחק שממנו משוגרת הרקטה לרמת חוסר הדיוק. לאמור, אם רקטות - שמשוגרות מעומק הלבנון לחיפה והסביבה - יפלו במעגל שקוטרו, נניח, 4 ק"מ, אזי רקטות שישוגרו מאותו המקום לת"א רבתי יפלו במעגל שקוטרו נניח 8 ק"מ.

עיקר הסיכון הוא בפגיעה ישירה של ראש נפץ כבד ומהיר מאוד במבנה מאוכלס. מאחר ומרבית השטחים הגדולים הנ"ל הם שטחים לא בנויים, שכוללים: ים, נחלים ואגמים, כבישים ומדרכות, גנים ציבוריים, מרכזים מסחריים גדולים (כולל מגרשי החניה) מבני משרדים תעשייה ומלאכה, בתי ספר וגנים, מבני ציבור ותרבות רבים; ומאחר וכל אלה לא יהיו מאוישים בזמן מלחמה; וכל מי שאינו בתפקיד, ישב בעת ההזעקה במרחב המוגן והממד, הסיכון של רקטה אחת לפגיעה במבנה מאוכלס הוא, להערכתי, אחד ל- 20.

אין זה אומר שפגיעה מרקטה שנפלה בסמוך לאנשים שלא יהיו באזור המוגן אינה אפשרית; אבל צפוי, שמרבית האבדות והנפגעים שלנו בעורף יהיו כתוצאה של פגיעה אקראית של הרקטה הכבדה במבנה מאוכלס.

כעת אומרים לנו: הרקטה הישנה והלא מדויקת - ולכן גם פחות מסוכנת - הולכת להסבה מהירה ובעלות זניחה. כעת היא תהיה טיל מסוכן מאוד זאת מאחר הטיל יהיה מדויק מאוד. טיל כל כך מסוכן עד כי הם יוכלו לבחור כל מבנה מוגדר חיוני או מאוכלס שירצו ולוודא את הפגיעה הקטלנית בו באמצעות שיגור של 2 טילים בלבד.

לאמור, באמצעות שיגור של 100 טילים מדויקים כבדים וארוכי טווח האויב יעשה כאן הרבה יותר הרס ונזק כולל למתקנים חיוניים ובייחוד יגרום לנפגעים רבים. הרבה יותר הרס והרג מאשר באמצעות שיגור של 1,000 רקטות "טיפשות" וכבדות.

לצערי, אין כאן הפתעות נושא דיוק הטילים ידוע וצפוי בעולם כ- 20 שנה. יותר מכך, מדינת ישראל עצמה מייצרת שנים רבות טילים מדויקים, מהטובים בעולם, והיא הייתה חייבת להבין שמה שאנחנו מייצרים יהיה גם לאויב.

נכון שהנושא הכבד הזה ומסיבות רבות - בחלקם גם אינטרסים כלכליים - לא קיבל מענה הגנתי סביר מבת בריתנו החזקה ארה"ב. אבל אנחנו לא ארה"ב, שמוגנת ע"י שני אוקיינוסים וצבא אדיר. אנחנו מדינה קטנה וצפופה שמוקפת באויבים אכזריים שרוצים לחסל את המדינה הזו. לאמור, לא כל מה שטוב לארה"ב טוב למדינת ישראל.

אז יפה שראש הממשלה ושריו סוף סוף התעוררו, באיחור ניכר, והבינו את חומרת הבעיה; כך גם מערכת הביטחון, שם עובדים מיקצוענים. כעת. חייבים למצוא מענה הגנתי אקטיבי ליירוט רקטות כבדות וטילים מדוייקים (לא ניתן להבדיל בינם וזו אחת הבעיות, חייבים ליירט את כולם). אני חוזר על המנטרה כמו שקאטו הרומאי הזקן (ראו תמונה משמאל) שדרש בכל נאום בסנט להחריב את קרתגו.

[תמונתו של קאטו הזקן, משמאל למעלה, היא נחלת הכלל]

 [בתמונה: מה ההבדל בין טיל לבין רקטה סטטיסטית? תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0,  שהועלתה על ידי Steve Jurvetson לאתר flickr]

טילים נגד טילים ומכל הסוגים לא מיועדים לעמוד במטלה הכבדה הזו של מתקפה נרחבת של רקטות כבדות וטילים מדויקים. רק יירוט באמצעות לייזר ורק באמצעות לייזר רב עוצמה, ורק באמצעות מערכת סקייגרד. חבל על הזמן והכסף שיושקע בפתרונות סרק אחרים.

הסכנה מתעצמת כל יום!

[לאסופת המאמרים בנושא המלחמה הבאה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על חימוש מדויק לכוחות היבשה, לחצו כאן]