[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי PIRO4D לאתר Pixabay]
[לקובץ המאמרים בנושא אזורי סְפַר, לחצו כאן]
[מאמר זה ראה אור לראשונה בכתב העת ליברל. הוא מועלה לכאן באישורו ובאישור המחבר]
אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים. משמש היום כעמית מחקר במרכז בגין-סאדאת (בס"א), באוניברסיטת בר אילן.
* * *
לא מוסרי להתעלם מסבלם המתמשך של תושבי עוטף עזה. גם לא ניתן להתעלם מתחושת ההשפלה שחשים תושבי צפון מערב הנגב, לנוכח קוצר ידה של ממשלת ישראל למנוע את טרור הרקטות ושלל האיומים האחרים שהפכו לשגרת יומם. מותר וראוי לאזרחים לצפות ממדינתם לקיום בביטחון גם אם הם חיים בקרבת הגבול.
כבר משנותיה הראשונות נאלצה מדינת ישראל להתמודדות עם איומי טרור בגבולותיה. הרמטכ"ל משה דיין (ראו תמונה למטה), בנאומו בקורס קצינים 1955, הסביר במבט נוקב את הגיון פעולות התגמול:
"לניצחונותינו ולכישלונותינו בקרבות זעירים לאורך הגבול ומעבר לו, נודעת חשיבות מרובה, לא בלבד בשל השפעתם הישירה על הביטחון השוטף, אלא אף בגלל משמעותם בהערכת הערבים את כוח ישראל ובאמונת ישראל בכוחה... שומה היה עלינו, לעשות מאמץ עליון כדי להבטיח חיי שלום ותנאיי עבודה ויצירה תקינים ביישובי הגבול ובפנים הארץ."
מדינה ריבונית אכן נדרשת להענקת ביטחון לתושביה גם בקדמת הגבול. אין על כך עוררין, ובכל זאת, השיח הישראלי הרווח, הרחיק לכת צעד נוסף בהצבת דרישה "שוויונית" לביטחון ליישובי הגבול ברמה לא פחותה מביטחון תל אביב. מי שהעז, דוגמת השר צחי הנגבי (ראו תמונה משמאל), לערער על מוסכמה זו, חטף ביקורת ונדרש לחזור בו.
[מקור תמונתו של השר צחי הנגבי: פייסבוק]
אלא שהיה בדבריו של הנגבי הגיון אסטרטגי מושתת על אמות המידה המקובלות של תפיסת ביטחון לאומי.
ליישובי הגבול כמרחב סְפַר, יש תפקיד של בלימת זעזועים, כמו בולמי זעזועים ברכב שטח. עד רמה מסוימת מותר למדינה לספוג אלימות במרחב הסְפַר מבלי להתדרדר למלחמה לא נחוצה בעיתוי לא רצוי. לשם כך נדרש השיח הביטחוני לשני מושגים שנמחקו מהשיח הישראלי: "מרחב סְפַר" ו"חלוציות".
[למאמר: 'פוליטיקאי אמר אמת, ותראו מה עושים לו!', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'ביטחון לאומי', לחצו כאן]
סְפַר במובן של "frontier" הוא משהו אחר מהמושג גבול, ותושבי הסְפַר כחלוצים אינם אזרחים רגילים. במשך למעלה מעשור עד יוני 1967, סבלו יישובי עמק החולה מקיום מתמיד תחת איומי ירי מהרמה הסורית. לא זו בלבד שנאחזו ביישוביהם בגבורה, אלא אף נטלו חלק פעיל במאבק על הריבונות בחריש עד קצה הגבול. בתיאום עם צה"ל, נשלחו חקלאים לעיבוד שדותיהם בגבול, גם תחת איום התדרדרות לתקריות גבול קשות. וודאי שאין אפשרות לדרוש סיכון כזה מאזרח רגיל. זו תמצית החיבור ההכרחי בין קיום במרחב הסְפַר לבין תודעה חלוצית.
[להגדרת המושג סְפַר, לחצו כאן]
נוח למדינה לשלוט באזרחיה כשהם עסוקים במיצוי חייהם הפרטיים ומשליכים יהבם על מנגנוני המדינה המוסדיים. זה מצליח עד למבחני שעת החירום, המתפרצים בתדירות גבוהה במרחבי סְפַר.
בראשית ימי האינתיפאדה שפרצה בדצמבר 1987, התמודד יצחק רבין כשר הביטחון עם ביקורת המתנחלים על אבדן הביטחון. באופן נוקב דרש מהם כוח עמידה כמצופה מאזרחים חלוצים במרחב הסְפַר. ואמנם, עם דעיכת האתוס החלוצי גברה הדרישה האזרחית מן המדינה להעניק לתושבי הסְפַר את אותה רמת ביטחון המתקיימת בתל אביב.
הדיון מתחבר בנקודה זו לברור מערכת הזיקות הרצויה במדינה דמוקרטית, בין האזרח והחברה האזרחית לבין המדינה ומנגנוניה. מנקודת מבט ליברלית, ציפייה מאזרחים בסְפַר לאורח חיים חלוצי, נתפסת כאנומליה השייכת לסדר חברתי שעבר זמנו. אכן בעניין זה כמו בעניינים אחרים, דוד בן גוריון ומפלגות הפועלים החלוציות, ממש לא החזיקו בעמדה ליברלית.
בכל דרך, מדינת ישראל נדרשת לתיאום ציפיות מחודש. אתגרי הביטחון במרחב הסְפַר שונים; וראוי שיוכרו כשונים מאתגרי הביטחון בלב המדינה. מערכת הביטחון נתבעת, כמובן, למאמצים מתמידים להענקת ביטחון ושגרת חיים יציבה גם לתושבי הסְפַר, אולם למרחב הסְפַר ישנו תפקיד קבוע כבולם זעזועים מערכתי. בכך הוא מעניק למדינה לא רק את מרחב ההחלטה לא להיגרר למלחמה בעיתוי בלתי רצוי, אלא אף בהתנהלות נכונה, למנוע את התפרצותה.
![[תמונתו של יצחק רבין משמאל צולמה והועלתה לויקיפדיה ע"י יעקב סער, לע"מ, אוסף התצלומים הלאומי. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]](https://he.wikipedia.org/wiki/יצחק_רבין#/media/קובץ:Flickr_-_Israel_Defense_Forces_-_Life_of_Lt._Gen._Yitzhak_Rabin,_7th_IDF_Chief_of_Staff_in_photos_(11).jpg){kind=link}