[בתמונה: מה ניתן להסיק מהדוגמאות בפרק זה על המלחמה בדרום ובצפון? תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Pexels לאתר Pixabay. הכרזה: ייצור ידע]

[לאסופת המאמרים בנושא המלחמה הבאה, לחצו כאן] [לאסופת המאמרים בנושא הלוחמה התת-קרקעית, לחצו כאן]

"הגישה העקיפה חיונית להשגת הניצחון" ~ סון טסו

המאמר עודכן ב- 24 בינואר 2021

המחבר, אינג' יהודה כפיר, הוא מהנדס אזרחי, מנהל פרויקטי בנייה ותשתיות ובעברו קצין בינוי מבצעי, קצין מודיעין שדה ושטח ולוחם בסיירת גבעתי.

כל מי שמעוניין לעקוב אחר ההתפתחויות והפרסומים בנושא מוזמן להירשם לקבוצת הפייסבוק: "מוצאים פתרונות למנהרות!!!".

זהו מאמר שלישי בסדרה של מאמרים בתחום הלוחמה התת- קרקעית.

• למאמר הראשון, חזון הלוחמה התת-קרקעית – פתיח, לחצו כאן.
• למאמר השני: קרב איוו ג’ימה – קרב הגנה תת-קרקעי, לחצו כאן.

*  *  *

בדצמבר 2019 פרסמה חברת אימג'סאט אינטרנשיונל תיעוד, המצביע על בנייה תת-קרקעית בבסיס "האימאם עלי", המשרת את המיליציות הפרו איראניות בסוריה. על פי התמונות, המנהרה נבנית סמוך למעבר הגבול עם עיראק ומטרתה היא אחסון ושמירה על טילים (בר, 2019).

המנהרה שנחשפה מוכיחה כי הבסיס נבנה כבסיס קדמי לאחסון נשק מתקדם שעשוי לשמש את האיראנים במקרה של עימות כולל עם ישראל. לאחרונה דווח בכלי תקשורת זרים על נחיתה של מטוסי תובלה איראניים בבסיס T4 בסוריה וגורמים שונים העריכו כי מדובר במשלוחי נשק מטהרן עבור כוח קודס במדינה (בר, 2019).

על פי הערכת חברת ISI, מאפייני בניית המנהרה מאפשרים כניסה של משאיות לתוך המתקן והיא יכולה לשמש מחסה לכלי רכב גדולים כמו רכבי שיגור טילים.  כשהמנהרה תהיה תפעולית היא תוכל, לפי ההערכה, להחזיק מספר גדול של טילים ולהגן עליהם מפני תקיפה אווירית (בר, 2019) (ראו הכתבה למטה).

ברוכים הבאים לתופעת מנהרות הלחימה: התווך התת קרקעי היה תמיד חלק מהלחימה. בעולם הלחימה המודרני הוא עושה 'קמבק' משמעותי...

[לכתבה המלאה של נטע בר ב'ישראל היום', לחצו כאן]

ב-16 בדצמבר 2019, נתן האלוף מיקי אדלשטיין, ממפתחי תורת התקיפה נגד המנהרות בעזה - ראיון לחנן גרינווד ב'ישראל היום', ובו  מבט על פניה של המלחמה הבאה: 

"... יש מאה אחוז סיכוי שנתמודד עם האתגר של המנהרות בעזה ובלבנון... בכל כפר יש מנהרות. כל היתרונות שיש מעל הקרקע מצטמצמים כמעט לאפס מתחת לאדמה - אם ביכולת ירי, קשר ותנועת כוחות... אחת הבעיות היא שאין לנו את היכולת המודיעינית בנוגע למיקום של כל מנהרה. אחד הפערים שהיו לנו היה הצורך לזהות במהירות כל מנהרה, לנוע בלי יותר מדי נפגעים ולנטרל אותה באמצעים שונים. אין יחידה אחת שמסוגלת לעשות את זה, ויש צורך באסטרטגיה שלמה על מנת להתמודד עם הנושא... למרות שנטרלנו מנהרות רבות, לא הצלחנו עדיין לשנות את תבנית הפעולה של ארגוני הטרור... הצלחנו לשנות מעט את המצב בכל הנוגע למנהרות התקיפה, אך לא בנוגע למנהרות ההגנה, הפיקוד ושיגור הטילים שלהם... אנחנו צריכים לשאול את עצמנו אם טיפול במנהרה ספציפית לא יאט אותנו יותר מדי, לעומת המשימה הגדולה... (גרינווד, 2019).

[לכתבה המלאה של חנן גרינווד ב'ישראל היום', לחצו כאן]

מנהרות רבות נמצאות באזורים אזרחיים ובמבנים אזרחיים. אם אתה רוצה להשמיד מטרה, אבל תיאלץ להרוס בניין בן עשר קומות כדי לעשות זאת, האם זה מוצדק מבחינה מוסרית?... האזרחים לא תמיד מודעים למה שמתרחש מתחת לרגליהם. חלק מהכניסות למנהרות הן אמנם בבניינים, אבל ארגוני הטרור לא חופרים אותן עד הסוף, במטרה להכין אותן לזמן אמת. המחבלים חופרים עד מרחק של חצי מטר מהבניין, כדי שבמלחמה הם יוכלו להיכנס לבניין ולפעול ממנו נגד הלוחמים שלנו. חלק מהאזרחים מודעים לפעילות, אבל אחרים לא. את חלקם מכריחים לאפשר בניית מנהרות מתחת לבתיהם" (גרינווד, 2019).

לחימה בתווך התת קרקעי היא ללא ספק, ממאפייני לחימת המחר; אבל, היא לא התחילה היום. להלן, סקירה היסטורית:

מנהרות תופת בקו החפירות במלחמת העולם הראשונה

הכוחות נערכו זה מול זה לאורך קו הגבול. עמדות הגנה ותצפית נבנו; ולתקופה מסוימת, היה נראה כי השקט והשפיות חזרו למקום. הפרחים לבלבו והטבע שיקם עצמו לאחר הקרבות הקשים שהתחוללו באזור.

אבל, כל זה היה מטעה. מתחת לקרקע - בשקט ובחשאיות - עבדו צוותי חפרים בקדחתנות וחפרו עשרות מנהרות תופת מתחת לעמדות ההגנה. חלק מהמנהרות התגלו וננטשו, אך במקומן נחפרו מנהרות חדשות.

במנהרות הונחו עשרות טונות של חומרי נפץ, וחיכו לרגע המתאים.

ואכן הפקודה הגיע . בשעה שנקבעה מראש פוצצו מהנדסי החפירות את מנהרות התופת והאדמה רעדה. טונות של עפר ובהם מבנים, אנשים ובעלי חיים התעופפו באוויר לגובה של מאות מטרים ונחתו מרוסקים על הקרקע; או נקברו מאות מטרים מנקודת הפיצוץ. הרעש נשמע מאות ק"מ מהגזרה. זגוגיות רעדו בקצווי הארץ מכשירי המדידה התריעו על רעידת אדמה. כששקט השתרר לבסוף, נותרו רק עשרות מכתשים דמויי הר געש לאורך קו הגבול אלפים הוכרזו כהרוגים ונעדרים.

הפיצוץ האדיר היה רק הפתיחה למתקפה חזיתית, שהתגברה ללא קושי על אלפי החיילים ההמומים...

תיאור זה אינו תרחיש דמיוני (ארקין, 2019).  זה קרה במלחמת העולם הראשונה, לפני קצת יותר ממאה שנה, בשביעי ליוני 1917 בקרב מסינס (ראו תמונה למטה. חופרי המנהרות היו בריטים והנפגעים - גרמנים...); ויכול להתרחש שוב בכל מקום שבו כוחות ערוכים זה מול זה, במשך זמן ממושך.

[שרידי חיילים גרמנים הרוגים בהריסות ביצורים תוצאת פיצוץ מנהרת תופת, 1917. כ - 10,000 חיילים גרמנים נהרגו בעת התפוצצות המנהרות]

האם, בניגוד להצהרות ישראל, זו גם תוכנית החיזבאללה בצפון? האם כך עלולה להיפתח מלחמה בארץ, כאשר ישובים ובסיסים שלמים נבלעים במעבה האדמה, או קורסים תחת מאות טונות של עפר? איך תיראה מלחמה, כל מלחמה, כשזו נקודת ההתחלה שלה?

מנהרות תקיפה בקוריאה

בתחילת שנות ה- 70 של המאה הקודמת, חשפו עריקים צפון קוריאנים כי מנהיג צפון קוריאה דאז, קים איל-סונג (ראו תמונה משמאל), הורה לכל חטיבת צבא - המוצבת לאורך הגבול עם דרום קוריאה - לחפור לפחות שתי מנהרות תקיפה מתחת לאדמה.

[תמונתו של קים איל סונג משמאל, הועלתה לויקיפדיה על ידי Gilad Rom. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY 2.5]

האנקדוטה הזו, שנכתבה בכמה כלי תקשורת במערב, הייתה נותרת לא יותר מאשר אגדה אורבנית נחמדה, אלמלא יחידה של צבא דרום קוריאה - שפטרלה על הגבול - הבחינה, בבוקר ה- 15 בנובמבר 1974, באדים העולים מהאדמה. כשהתקרבו למקום, גילו שלא מדובר במעיין מים חמים שבקע, אלא במנהרה שנבנתה חצי מטר מתחת לפני הקרקע ואורכה כקילומטר. כשהחלו לחקור את התעלה, נפתחה עליהם אש מכיוון צפון קוריאה.

בדיקה שנעשתה מאוחר יותר גילתה, שהמנהרה חוזקה בבטון, הותקנו בה תשתיות חשמל ותאורה, אוכסן בה נשק ונבנו לאורכה מסילות, שעליהן הוסעו עגלות משא. למעשה היא הייתה גדולה מספיק כדי להסתיר בתוכה בריגדת לוחמים; או להעביר אלפי טרוריסטים צפון קוריאנים לתוך דרום קוריאה בתוך שעה (אפוק טיימס, 2018).

עברו כמה חודשים, ובמארס 1975 התגלה בור שהוביל למנהרה התקפית נוספת. גובהה 2 מטרים, רוחבה קצת פחות מ- 2 מטרים ואורכה כ- 3.2 קילומטרים, שמתוכם כ- 900 מטר כבר נבנו מתחת לאזור המפורז, לעומק דרום קוריאה. טנקים אמנם לא יכלו לעבור במנהרה, אבל תותחים נגררים כן (ראו תמונה למטה):

[בתמונה: המנהרה שהתגלתה ב- 1978 מתחת לאזור המפורז שבין שתי הקוריאות א'. בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

[בתמונה: המנהרה שהתגלתה ב- 1978 מתחת לאזור המפורז שבין שתי הקוריאות ב'. בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

[בתמונה: המנהרה שהתגלתה ב- 1978 מתחת לאזור המפורז שבין שתי הקוריאות ג'. בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

[התרשים: מבצע מנהרות צפון קוריאה מתחת לאזור המפורז. התמונה: אינג' יהודה כפיר]

באוקטובר 1978 נחשפה מנהרה שלישית שנבנתה ממש בכיוון סאול, בירת דרום קוריאה, ומנהרה רביעית נחשפה במארס 1990, למרות שנחפרה בעומק, שלא נראה קודם לכן. לאחר שהחלו לחפור, הצפון קוריאנים ירדו בשיפוע לעומק של כ- 150 מטר מתחת לפני השטח; ואז, סללו נתיב לתוך דרום קוריאה. החשש הוא שהצפון קוריאנים בנו באופן דומה עשרות מנהרות נוספות, במה שנראה כמו רשת תת-קרקעית שטרם התגלתה.

קיימות תיאוריות רבות לגבי מטרות מנהרות אלו. יש המעריכים, כי דרכם יפרצו דיביזיות הפלישה; ויש הסבורים כי ישמשו לכוחות קומנדו שינחיתו מכה מקדימה וישתלטו על נקודות מפתח. יש אף הסבורים, שדרכם יחדרו כוחות מחופשים לאזרחים, לביצוע פעולות חבלה והטעייה.

דבר אחד ברור: הנזק שיגרם ממנהרות רחבות ויציבות אלו הוא רב ומשמעותי, לפגיעה ביכולת ההגנה של דרום קוריאה (אפוק טיימס, 2018).

מה לדעתכם ניתן להבין, משתי הדוגמאות שהבאתי בפרק זה על סיבוב הלחימה הבא, בצפון ובדרום?

[בתמונה: מה ניתן להבין ממקרה הבוחן הצפון קוריאני לגבי המלחמה בדרום ובצפון? תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Alex_Berlinלאתר Pixabay]

[לאסופת המאמרים בנושא המלחמה הבאה, לחצו כאן]

מנהרות הגנה ותקיפה באיראן

בינואר 2016, שודר בטלוויזיה האיראנית תמונה בה נראים טילים בליסטים המאוחסנים על משאיות מתחת לקרקע (ראו התמונה למטה). המתקן התת קרקעי הראשון של איראן נחשף באוקטובר 2015. במרץ 2016, טען הגנרל אמיר עלי חג'ידה, מפקד סוכנות החלל האיראנית, כי לאיראן מנהרות תת קרקעיות במדינה כולה ומתחת להרים, שם הם מאחסנים את טילי התקיפה שלהם; וכי לא ניתן להרוס את המנהרות גם על ידי פצצות גרעיניות...

[בתמונה: מנהרת תקיפה באיראן... מקור התמונה: התקשורת האיראנית (באדיבות המרכז הירושלמי, 2019)]

[לאסופת המאמרים בנושא המלחמה הבאה, לחצו כאן] [לאסופת המאמרים בנושא הלוחמה התת-קרקעית, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

• נטע בר (2012), צילומי לוויין חושפים: איראן בונה מנהרות לאחסון טילים במזרח סוריה, ישראל היום, 10/12/19.
• דן ארקין (2019), מהפכת החיל האפור, ישראל דיפנס, 7/5/19.
• יהודה כפיר (2019), חזון הלוחמה התת-קרקעית – פתיח, ייצור ידע, 19/9/19.
• יהודה כפיר (2019), קרב איוו ג’ימה – קרב הגנה תת-קרקעי, ייצור ידע, 21/9/19.
• איל לוינטר (2018), מה אפשר ללמוד מהמנהרות של צפון קוריאה על סיבוב הלחימה הבא בצפון?, אפוק טיימס, 10/4/18.
• המרכז הירושלמי (2019), איראן: ממשיכים לחפור 24/7 מנהרות לטילים, המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, 10/10/19.
• חנן גרינווד (2019), מפתח תורת הלחימה נגד המנהרות בעזה מזהיר: "איום המנהרות בצפון הוא חד משמעי", ישראל היום, 16/12/19, ע' 9.
• Major Allen D. Reece (no date), An Historical Analysis of Tunnel Warfare and The Contemporary Perspective.