[לאסופת המאמרים בנושא המלחמה הבאה, לחצו כאן]
אלי בר און הוא כלכלן המתמחה בניתוח מערכות וחקר ביצועים
* * *
בעבר - במלחמת יום הכיפורים 1973 וגם במידה מופחתת במלחמת שלום הגליל - נלחמנו בדרך המלחמה המקובלת על האנושות, במאות השנים האחרונות.
שמם המקצועי של המלחמות הקודמות הוא מלחמות סימטריות (זה המינוח המקצועי) לאמור:
- מטוסי הקרב שלנו לחמו במטוסי הקרב של האויב.
- הטנקים והתותחים שלנו לחמו בטנקים ובתותחים שלהם.
- החי"ר, המצויד בנק"ל, שלנו לחם בחי"ר שלהם.
- כך גם חיל הים וספינות הקרב.
מלחמות ישראל התרחשו, בעיקר, בשטחים לא מיושבים. העורף גם אם וכאשר הופצץ ונפגע, היה זה לתקופות קצרות מאוד; והפגיעות לא היו משמעותיות מבחינת האבדות והנזק לרכוש הפרטי, הציבורי ולמתקנים חיוניים.
[לריכוז המאמרים בנושא מלחמת יום הכיפורים, לחצו כאן]
לא עוד!
מלחמות ההווה והעתיד הן כבר היום - וכך תהיינה בעתיד - מלחמות א-סימטריות. אנחנו אמנם נותרנו עם הטנקים, המטוסים וספינות הקרב. אבל, האויב לבש צורה אחרת והפך ללא נראה: חייליו לבושים כאזרחים וכלוחמים, מ'כפרים המבוצרים' ('שמורות הטבע' לשעבר) - שהוכנו מראש - ומהערים.
דרך ההתקפה של האויב היא הרקטות והטילים: האויב הצטייד בכמות עצומה (כ-150 אלף) של רקטות וטילים בליסטיים שמגיעים לכל מקום בארץ. בנוסף, הוא הצטייד במאות מרגמות כבדות, עשרות מל"טים תוקפים; ועשרות טילי שיוט מדויקים.
אלה יפציצו יומם וליל, במטחים כבדים, את העורף האזרחי והמתקנים החיוניים.
[למרות תפוצתה הרבה של התמונה באתרים השונים, בעל הזכויות לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]
העורף הוא מטרתו העיקרית של האויב
דרך ההגנה של האויב מיועדת לבלום ולגבות מחיר יקר מצבא היבשה שלנו, שינסה להפסיק את מטר הרקטות והטילים: לכן האויב הצטייד באלפי טילי נ"ט; וחפר מנהרות רבות, שמהן לוחמיו יוצאים לפעולות; ובהן הם מוצאים מחסה.
כל עוד כמויות הרקטות והטילים היו בשיעור של כעשרת אלפים, או מעט יותר, ניתן היה "להסתדר" בנוסח מלחמת לבנון השנייה בשנת 2006. אך, עם כמויות גדולות פי 10 - וזה המצב הנוכחי - לא ניתן "להסתדר". הפגיעה בעורף תהיה גדולה פי 10.
איכויות: מספר הרקטות הכבדות והטילים, ארוכי הטווח, שהיה בשנת 2006 זניח, גדל פי 100. נוספו גם מאות רקטות כבדות, קצרות טווח ('בורקנים') לא ניתן "להסתדר" וליירט אלפי רקטות וטילים להם ראשי קרב של חצי טון. אלה הם ראשי נפץ כבדים, שגם הממ"ד והמרחב המוגן לא תוכננו - ולכן, גם לא יעמדו - בפני פגיעה ישירה בהם (רק מקלטים שנבנו לפני תקופת בממ"דים). אבל, למרבית האוכלוסייה שלנו אין מקלטים; ואם יש, אזי מרביתם אינם ערוכים לשהות ארוכה.
דיוק: זו הבעיה החמורה ביותר. האויב מסב בקלות ובמהירות את הרקטות ה"טיפשות" הכבדות שלו לטילים מדויקים. בנוסף, האויב מקבל מאיראן טילים מדויקים חדישים וארוכי טווח (טווח ארוך יותר מהטילים המוסבים). טילים שיפגעו במדויק בכל מטרה שהאויב יבחר: מתקן חיוני, סמל לאומי, מגדל מגורים וכד'. עוצמתו של טיל מדויק עולה פי 10 ויותר על זו של רקטה "טיפשה" שלרוב לא פוגעת ישירות במטרה; ואם היא פוגעת, אזי מטרה אקראית.
לסיכום
ברור שמלחמות ההווה והעתיד יהיו עקובות מדם. העורף האזרחי הוא שיותקף באכזריות חסרת תקדים.
חייבים מענה יעיל כדי להתמודד עם הכמויות העצומות והאיכויות המשופרות. טילים נגד טילים, כהגדרה, הם יקרים מאוד; ולפיכך, מעטים; וגם יעילות היירוט שלהם מוגבלת. הם לא יוכלו לעמוד במשימה הכבדה הזו.
[התמונה באדיבות היצרן]
מדינת ישראל תשלם מחיר יקר וכואב על הערכים המעוותים שהשמאל מנחיל לה. האוייבים צריכים לדעת שאזרחים שלהם ישלמו מחיר חיים כבד על כל פגיעה בחיים בארץ. כרגע אזרחי לבנון מאפשרים לחיזבאלה להכות שורש בלבנום מתוך ידיעה שהמחיר הכבד ביותר שישלמו על ירי טילים על ישראל הוא , הפסקת חשמל.זה לא יגרום לאף אזרח בלבנון לרצות להעיף את החיזבאלה.לעומת זאת עשרות אלפי אזרחים הרוגים בלבנון.יגרמו לתושבי לבנון להעיף את חיזבאלה לכל הרוחות.
אני מסכים.
ברצוננו או שלא ברצוננו לשם זה הולך.
חורבן נוסח מלחמת העולם השנייה.
הבעיה
כל יום שעובר אנחנו פגיעים יותר.
חייבים פתרון טכנולוגי ליירוט טילים.
בנפשנו הדבר.