אלי בר און: מלחמה א-סימטרית – מה צופן העתיד הקרוב (5 שנים)

[הכרזה: ד"ר אלי מירון. תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי ArtTower לאתר Pixabay]

[לאסופת המאמרים בנושא המלחמה הבאה, לחצו כאן]

אלי בר און הוא כלכלן המתמחה בניתוח מערכות וחקר ביצועים

*  *  *

המאמר הוא המשך מורחב למאמר הקודם, שפרסמתי על המלחמה ה א-סימטרית הצפויה לנו בקרוב.

אתחיל מהמסקנה: להערכתי בשנים הבאות ההתעצמות של ארגוני הטרור והמדינות שתומכות בהם צפויה להיות אדירה. יכולתם לגרום לאבדות ונזקים למתקנים החיוניים ולאוכלוסיה האזרחית תגדל בסדר גודל וגם יותר. יהיו ברשותם אמצעי תקיפה שקיימים היום רק ברשות המעצמות ומדינות מפותחות.

זו הבעיה הביטחונית מס' 1 שלנו; אבל, מסתמן שגם של מדינות אחרות באזור וגם של ארה"ב.

הסבר

מקור הבעיה הוא בתהליך טכנולוגי שמשרת את כולנו. הכפלת עוצמת המחשוב לנפח ולעלות מחשב בגודל נתון. התהליך הזה - שמתרחש כבר 40 שנה, בקצב של אחת לשנתיים (חוק מור, שהנוסח המלא שלו: צפיפות הטרנזיסטורים במעגלים משולבים במחיר מינימלי, תוכפל כל שנה וחצי עד שנתיים) - הוא מקור הברכה והקללה.

זאת, בנוסף להתפשטות המהירה בשנים האחרונות של האינטליגנציה המלאכותית, שמשפרת משמעותית את יכולת הטילים להזיק למטרות (מחשב הטיל הוא שיחליט היכן יפגע ...)

[בתמונה: כישלון שיגור הלוויין של האיראנים; אבל, הם לומדים מהר... המקור: טוויטר]

להלן פרטים - לפי סדר החשיבות - ביכולת החימוש המדויק להזיק

1, צפוי גידול ברמה של פי 10 ויותר במס' הטילים הבליסטיים הכבדים, ארוכי הטווח והמדויקים; בהשוואה לכמות הנוכחית שלהם, תוך כדי שיפור איכות הפגיעה שלהם. זאת, באמצעות התהליכים הבאים:

  • הסבת הכמות הגדולה של הרקטות הנוכחיות, הכבדות וארוכות הטווח (רקטות "טיפשות"): הסבה זו מתבצעת במהירות ובעלות זניחה; וכך, מתקבלים טילים קטלניים פי 10 ויותר. זאת, מבחינת היכולת שלהם לפגוע במבנה מטרה חיוני, חשוב ומוגדר; ולא סתם במבנה אקראי .
  • הצטיידות בטילים איראנים חדשים, כבדים, מדויקים וארוכי טווח.
  • צפוי שיפור משמעותי מאוד של רמת הדיוק של חלק מהטילים, באמצעות שימוש במנגנון להשוואת תמונה, טרם הפגיעה ביעד. בנוסף, לא ניתן לשבש את פגיעתו של טיל כזה, שאינו מונחה ע"י gps.
  • הקניית יכולת תמרון תוך כדי טיסה למטרה לטילים מדויקים. כעיקרון, לא ניתן ליירט טילים מתמרנים באמצעות טילים נגד טילים (הם מאבדים אותם).
  • הצטיידות בטילים כבדים, מדויקים קצרי טווח. כאן ניתן יהיה לשגר מטחים כבדים וקטלניים על מטרות צבאיות ואזרחיות, בעוטפי הגדר.

2, הצטיידות בטילי שיוט רבים שביכולתם לפגוע במטרות בטווח ארוך: גם כאן אני צופה להכפלת הכמויות, בשיעור של פי 10 בהשוואה למצב הנוכחי.

כיום, אין כל אפשרות ליירט על היבשה, באמצעות טילי יירוט, טילי שיוט שגם מנמיכי טוס (לאחרונה ראינו מה התרחש בתקיפת מתקני הנפט בערב הסעודית).

3, הצטיידות ברחפנים משוטטים ומתאבדים רבים, חלקם גם ארוכי טווח. זאת, לרבות רכש של מל"טים סילוניים, שנכנסים כעת לשימוש ומאופיינים בגובה טיסה נמוך, ביכולת תמרון, במהירות גבוהה וביכולת לשאת ראש קרב כבד. כמו בטילי השיוט, מל"טים מהירים ומנמיכי טוס לא ניתן ליירט באמצעות טילים מיירטים.

4, הצטיידות ארגוני הטרור בפגזי מרגמה כבדים ומדויקים: גם כאן, אין התכנות ליירט פגזים באמצעות טילים יקרים ולפיכך מעטים.

[בתמונה: במקביל לטילי התקיפה, משקיעים האיראנים גם בהגנה האווירית שלהם. בתמונה: טקס חשיפת מערכת ההגנה האווירית של איראן. המקור: התקשורת האיראנית]

המסקנה

על מדינות המערב - ובייחוד ארה"ב ומדינת ישראל - להתעשת ולפתח מענה טכנולוגי כנגד הסכנה הזו, שתתרגש עלינו בעתיד הקרוב.

פעם היה לנו זמן... היום, בגלל מחדל גדול ורב שנים אנחנו מאחרים מאוד.

האמצעי היחיד שיוכל להצליח במשימה הכבדה הזו זה לייזר כימי רב עוצמה, הוא הסקייגארד.

[לאסופת המאמרים בנושא המלחמה הבאה, לחצו כאן]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *