תקציר: אנו מציינים השבוע מלות 82 שנים להפתעה היפנית הגדולה על פרל הארבור, שפתחה את הזירה המזרחית במלחמת העולם השנייה… כמה תהילה יש להפתעה. שמה הטוב של ההפתעה ארוך ימים. אבל, האם היא באמת חשובה?

[מאמר זה ראה אור במקור באתר של עמר דנק] [לאוסף המאמרים אודות תופעת התוצאות הבלתי צפויות (תב"צים), לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על תקיפת פרל הארבור, לחצו כאן]

עודכן ב- 4 בדצמבר 2022

המחבר (ראו תמונה משמאל), סא"ל במיל' עמר דנק, עשה את שירותו הצבאי בחיל האוויר ובחטיבה האסטרטגית באג"ת. הוא מהנדס מערכות מידע, מוסמך ביחסים בין לאומיים מטעם אוניברסיטת חיפה. מרתוניסט...

[לאתר של עמר דנק, לחצו כאן]

*  *  *

אנו מציינים השבוע מלות 82 שנים להפתעה היפנית הגדולה על פרל הארבור, שפתחה את הזירה המזרחית במלחמת העולם השנייה... כמה תהילה יש להפתעה. שמה הטוב של ההפתעה ארוך ימים. אבל, האם היא באמת חשובה?

קלאוזביץ האדיר את ההפתעה: "השגת הפתעה מצויה בבסיסו של כל מבצע; שכן בלעדיה, כמעט ולא ניתן להעלות על הדעת השגת עליונות בנקודת ההכרעה (decisive point) כמעט ולא ניתן להעלות על הדעת. על כן, ההפתעה הופכת לאמצעי להשגת עליונות, אך בגלל השפעתה הפסיכולוגית יש לראות בה אלמנט עצמאי".

ריצ'רד בטס (Richard K. Betts) פתח את סיפרו "תקיפת הפתעה" - Surprise Attack (ראו תמונת כריכה משמאל):

"אפילו כוחות מרשימים מאוד שהופתעו, עשויים שלא לספק הגנה מוצלחת מכיוון שהפתעה יכולה לנטרל הרבה מיכולתם ... פרל הארבור צרבה את הצורך הזה בהפתעה, במוחם של מתכנני הצבא של ארצות הברית ... אולם שיעור מדהים בהיסטוריה הוא, שלעתים קרובות נופלים קרבן לתקיפת הפתעה, למרות שפע האזהרות"

[משמאל: כריכת ספרו של Richard K. Betts, "תקיפת הפתעה" - Surprise Attack, שראה אור בהוצאת Brookings Institution Press ב- 1982. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

גם העם היושב בציון מת על הפתעות, המוצלחת בהן הייתה ב-1967. במלחמת ששת הימים ישראל הפתיעה בשני מימדים:

1. רגע פתיחת המלחמה, אנחנו יזמנו את פתיחתה.

2. מבצע הפתיחה להשמדת חיל האוויר המצרי ואחריו חיילות האוויר של מדינות ערב.

'מוקד' היה מבצע מפואר, אבל הוא חרט בתודעה הישראלית שני עקרונות:

1. הכנה מדוקדקת של מבצע פתיחה ע"י חיל האוויר;

2. והחשיבות של פתיחת המלחמה על-ידינו.

כדי להבין עד כמה מבצעים מתוכננים של חיל האוויר חשובים, אפשר להיזכר בערצב 19 למשל, בו השמדנו את מערך הטק"א הסורי בלבנון. אמנם זה לא היה מהלך בפתיחת המלחמה, אבל זה היה צעד יזום על ידי ישראל, לאחר שהחלו קרבות נגד הסורים.

גם במלחמת יום הכיפורים תוכננו מבצעים של חיל האוויר להשגת עליונות אווירית, 'תגר' ו'דוגמן', גם הם תוכננו מראש, אבל נכשלו בעיקר בגלל הנחת העבודה המרכזית שהייתה מאחוריהם, שאנחנו נפתח במלחמה.

.

המלחמה הקשה שנפתחה בהפתעה של הצד השני צרבה בישראל את עקרונות 1967 חזק עוד יותר – חשוב מאוד לפתוח במלחמה. מאז אנחנו שומעים פעם אחר פעם, שלא יכול להיות שחמאס מכתיב לנו את הכללים, ועד שנת 2000 זה היה חיזבאללה שהכתיב אותם, וזה הרגיז אותנו; וגם ב-2006 יצאנו מכלינו בגלל שחיזבאללה יזם פעולה טקטית.

כחלק מההיערכות החיונית לכל צבא הייתה לחיל האוויר תכנית לתקיפת רקטות של חיזבאללה שנקראה "משקל סגולי". על מידת החשיבות שייחסו לה ניתן לראות כאן, בזמן אמת, החל מדקה 5:30 הסרטון למטה.

מודיעין מדויק, הכנות קפדניות והוצאה לפועל, 34 דקות ו-42 משגרי רקטות הושמדו.

מפקד חיל האוויר: "החלטנו לעשות מהלך מקדים שבו אנחנו מסוגלים להשמיד את מרבית הטילים של חיזבאללה לטווח בינוני (40-90 ק"מ)…. הרעיון היה שבתוך 40 דקות אנחנו תוקפים את כל הרקטות עליהן אנחנו יודעים".

עמיקם נורקין מפקד חיל אוויר היום: "ללא המבצע הזה, גם תושבי גוש דן היו סופגים פגיעות של רקטות". אבל בפועל, שוגרו על ישראל 400-300 רקטות לטווח של יותר מ-40 ק"מ; ועוד כמה מאות לטווח של 40 ק"מ; אם כך הדבר, אז אולי מבצע מבריק (והוא באמת היה כזה); אבל, הוא לא שינה שינוי מהותי את תוצאות המלחמה עצמה?

.

מבצע "עופרת יצוקה" נפתח במטס "עופות דורסים". כ-100 מטרות שהביאו לעיקר הפגיעה באנשי חמאס למעלה מ-155 מתוכם 89 שוטרים. מהלך פתיחה מזהיר "אנשים נכנסו לאופוריה מסוימת אחרי הביצוע. לא ידענו עדיין את התוצאות אבל התחושה הייתה טובה. המבצע התחיל בתחושה מרוממת מאוד…" (מתוך בטאון חיל האוויר).

כמה אנשים באמת זוכרים את המבצע הזה היום, ומי באמת חושב שהוא הביא לשינוי כלשהו בתוצאות האסטרטגיות של המבצע? הרי בהסתכלות של 10 שנים לאחור, המבצע לא חולל שינוי אסטרטגי כלשהו. חמאס נותר השליט בעזה ועימות בטחוני בין ישראל לחמאס מתנהל במשך כל התקופה.

.

גם מבצע "עמוד ענן" נפתח בתרגיל מסחרר, חיכינו בשקט ואז חיסלנו את אחמד ג'עברי רמטכ"ל חמאס (ראו תמונה משמאל). האם זה שינה את תוצאות המבצע? האם הייתה לזה השפעה כלשהי על משך המבצע?

[תמונתו של אחמד ג'עברי משמאל מוצגת בויקיפדיה בשימוש הוגן]

אמנם לא ניתן לדעת מה היה קורה אילו; אבל קשה לראות את הקשר בין זה לבין סיום המבצע. סיומו אירע כאשר שני הצדדים הגיעו להסכם (שהתאים לדרישות חמאס) בתיווך מצרי.

הפתעה חשובה מאוד ברמה הטקטית. חשוב להכין תכניות, לאסוף מודיעין ולהפתיע את אויביך.

כדי שיהיה ברור: אין לי מילה רעה על המבצעים שציינתי למעלה. הם מלמדים על היכולות המופלאות של מדינת ישראל. הסוגיה היא אחרת, תשומת הלב שהם מקבלים אצל ראשי המערכת וההתייחסות אליהם כבעלי השפעה אסטרטגית היא הבעיה. בשונה ממבצע 'מוקד' שהיה חלק מאסטרטגיה התקפית של מדינת ישראל, שתכליתה לכבוש שטח; ובזכותו, התאפשר לצה"ל לפעול באווירה נקייה ללא איום אווירי, כל המבצעים שהגיעו אחריו אינם כאלו. הם היו חלק מאסטרטגית ענישה של מדינת ישראל; וההפתעה בהם נועדה להגדיל את הענישה, ובזה חשיבותה.

לעומת זאת, התרומה של הפתעה לתוצאות המלחמה נמוכה. במלחמות ישראל להפתעה לא הייתה משמעות במלחמת העצמאות, אלא יחסי הכוחות הצבאיים בין הצדדים. להפתעה בששת הימים הייתה חשיבות בהצלחת 'מוקד' אבל כדאי לזכור שהאמריקאים העריכו שיחסי הכוחות בין הצדדים לפני המלחמה נוטים בצורה ברורה לטובת ישראל.

הפתעה חשובה מאוד ברמה הטקטית, אך תרומתה לתוצאות המלחמה נמוכה!

למעוניינים, הנה קישור לדו"ח ה-CIA בנושא. למעוניינים יותר – הנה קצת מתוך הדו"ח: מתוך דו"ח ה-CIA:

"ביום הכיפורים, ההפתעה הביאה להלם בישראל, אבל בשדה הקרב ניצח הצד החזק. שלום הגליל התחילה לא ממש בהפתעה (למרות שיאסר ערפאת לא היה בלבנון) אבל יחסי הכוחות הוא ברורים וישראל כבשה את בירות בגלל עוצמתה; ופגעה בסורים בלבנון, כיוון שיחסי הכוחות נטו לטובתה. "

[סמל ה- CIA משמאל הוא נחלת הכלל]

כל מבצעי הענישה שקיימנו מאז – 'דין וחשבון', 'ענבי זעם', לבנון השנייה, 'עופרת יצוקה', 'עמוד ענן', 'צוק איתן', ועוד מבצעים רבים בעזה ותקיפות ענישה בלבנון עד היציאה – הסתיימו בתיקו.

גם במחקר האקדמי נמצא שהפתעה היא הגורם בעל משמעות אפסית לתוצאות המלחמה: יש לא מעט מחקרים בנושא, אבל סיפרו של Allan Stam, Win, Lose OR Draw מרכז סטטיסטיקות לגבי מספר רב של מלחמות ובוחן כיצד השפיעו משתנים שונים על תוצאות מלחמות. בתמונה מטה ניתן לראות שתרומתה של הפתעה אסטרטגית כמשתנה יחיד לניצחון כמעט שאינה קיימת. (אמנם כדאי לסייג את הדברים, השאלה כיצד מגדירים ניצחון או "תיקו" ניתנת למחלוקת אבל כאשר בוחנים עשרות נתונים צריך לעשות חלוקה גסה יחסית כדי למצוא תשובות. אקדיש לספר פוסט בעתיד):

בסופו של יום כדאי לזכור:

חשוב להכין תוכניות; והפתעה מסייעת לכך, שתוכניות יצליחו. חשוב עוד יותר להשאיר את זה לשיקולים טקטיים ולעסוק ביעדי המלחמה; ומשם לגזור את האסטרטגיה הנכונה להצלחה. אסטרטגית הענישה של ישראל אינה בעלת סיכויי ניצחון גבוהים (בטבלה OPDA מייצג את אסטרטגיית הענישה של ישראל מול הגנת התשה). כתבתי על האופן שבאה לידי ביטוי אסטרטגיית הענישה של ישראל בסדרת פוסטים "הפצץ וקווה לסיום".

המטרה האסטרטגית של ישראל ב-35 השנה האחרונות היא "החזרת ההרתעה" בוורסיה כזאת או אחרת, אנחנו לא רוצים לנצח! למען הסר ספק, זה לא בהכרח טעות, זאת בחירה מודעת ולגיטימית., רק עדיף שלא להתאכזב מכך שלא משיגים את מה שביקשנו מלכתחילה...

[לפרק הראשון במאמריו של עמר דנק: “הפצץ וקווה לסיום” כאסטרטגיה, לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'הרתעה', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים אודות תופעת התוצאות הבלתי צפויות (תב"צים), לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על תקיפת פרל הארבור, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• לאתר של עמר דנק;
• פרק הראשון במאמריו של עמר דנק: “הפצץ וקווה לסיום” כאסטרטגיה, לחצו כאן;
• הרחבת המושג: 'הרתעה';
• אוסף המאמרים אודות תופעת התוצאות הבלתי צפויות (תב"צים);
• הרחבה בנושא: 'הפתעה';
• אוסף המאמרים על מלחמת ששת הימים;
• אוסף המאמרים בנושא מלחמת יום הכיפורים;
• הרחבת המושג: 'טקטיקה';
• סדרת מאמרי עצמאות וזיכרון;
• אוסף המאמרים על על מלחמת שלום הגליל ורצועת הביטחון;
• הרחבת המושג 'ניצחון'.
• אוסף המאמרים על תקיפת פרל הארבור.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2014), הפתעה, ייצור ידע, 12/8/14.
• פנחס יחזקאלי (2018), מלחמת ששת הימים באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 5/6/18.
• פנחס יחזקאלי (2018), מלחמת יום הכיפורים באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 18/9/18.
• פנחס יחזקאלי (2018), עצמאות וזיכרון באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 13/4/18.
• פנחס יחזקאלי (2019), על מלחמת שלום הגליל ורצועת הביטחון באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 30/8/19.
• פנחס יחזקאלי (2014), ניצחון: להשיג את המטרה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), הרתעה, ייצור ידע, 12/4/14.
• עמר דנק (2019), “הפצץ וקווה לסיום” כאסטרטגיה, פרק א’, ייצור ידע, 24/4/19.
• פנחס יחזקאלי (2014), טקטיקה, ייצור ידע, 2/5/14.